4 חודשיים אחרי לידת ביתי אני מתפנה לכתוב לכם ואל תגידו שלא אמרתי מי שלא רוצה לשמוע שתעביר הלאה לידה ראשונה היא ארוכה כואבת לרוב עם חתכים וכאבי תופת אחרי הלידה לפחות חודשיים עדד להחלמה אפידורל זריקה כואבת ששוה את הרגע כי הצירים יותר כואבים כואב אזור הזריקה הרבה אחרי הלידה והרגליים משותקות עד בערך 10.שעות אחרי ישמו לך קטטר שזה לא נחמד וכואב ומבייש את הצופים מסביביך ההרמונים שלך יהיו בשמים ותבכי על כל שטות בעלת יהיה אשם על הכל והימים ולילות ללא שינה תסתובבי סביב התינוקת אפילו לשרותים לא תוכלי ללכת לאמבטיה מי מדבר בכללל הבגדים הריחנים של התינוקת כבר יהיו ען כתמים צהובים שאמן ותצלחי להוריד הרחם שלך תחזור לגודלה הטבעית על ידי כאבי טופת ודם דם דם לא תצלחי להתנקית אחרי שבועיים זה פייק אל תאמיני כי לפני חודש הפדים ילכו איתך יד ביד היום שלך והלילה יראו אותה דבר פחדים חרדות טיטולים הנקות כאבי בטן של התינוקת שעה על הנקה פלוס בקבוק צורחת שעה מחליפה לה שעה ועד שהיא נרדמת נשאר לך חצי שעה שכבר לא כדי לישון כי כבר עבר 3 שעות והיא רעבה שובבבב ואת כולם יקנו לך מתנות ויתקשרו אליך ולא יהיה לך עצבים לחצי עולם וכולם יעלבו למה את לא עונה ואת אפילו לא רואה שיתקשרו ושאת תחזרי לבית יחכה לך הפוך מצעים לפני חודש וכביסה שנשפכת עד הרצפה של בעלך ושלך וכלים בכיור עם זבובים והמקרר חצי מסריח מדברים שעברו את התאריך והשירותים מי מדבר... ובתוך.כל זה עריסה חדשה ועגלה ובגדים ומזוודות והכל חייב להיות סטרילי לתינוקת איפה אני יכניס אותה,? למיטה שלא החליפו מצעים חודש?? לכי תחליפי ותפרידי מיטות כי את אסורה לא? לעריסה לכי תפתחי בהצלחה ואת קמה כל יום רעבה ובעלך בעבודה ואמא עסוקה בנקיונות פסח ואין כלום בבית כי מתי עשו קניות פה?? ומי ילך ? ואת בוכה מכאבי התפרים שום דבר לא עוזר עד שעובר הזמן חודש חודשיים רק אז אפשר חהתחיל קצת לחיות!! חייבת לציין מה עזר לי לתפרים דבש על הפד נשמע מגעיל אבל עוזר מייידי!! למצב רוח ולחרדות לצאת מהבית לסיבוב ותפילותתת לי היה ככה זה לא אומר שלכולם רק רציתי שלא תגידו שלא אמרתי!!

תיארת מדוייק, מלא בעצב וכעס ורגשות, אבל בלי להתייפייף ולייפות את המציאות. לידה זה קשה!!

האמת שלא כתבת דבר אחד טוב, כמו המפגש הראשון עם הבייבי ואיזה תחושות טובות כן היו לך… 💗 שולחת חיבוק מקווה שמכאן זה רק הולך ומשתפר 😘

יופי ממש מעודד אני בהריון ראשון לא רק שאני בלחץ בכלל נכנסתי לטראומה!!! כל לידה ראשונה זה ככה?

את הדברים הטובים זה ברור לכולנו הקשים אף אחד לא מכין אותך אליו!!

מוראיל ביקשתי בהתחלה לא לקרוא למי שבלחץ וכדומה

ולא יש נשים שעוברות את זה בקלות זה תליו אופי בעל ועוד מלא דברים

אין מה להיות בלחץ כל אחת והדרך התמודדות שלה והחוויה שלה אם זה היה כזה גרוע נשים לא היו מביאות עוד ועוד ילדים . :)

לידה ראשונה שלי הייתה מושלמת בלי אפידורל ובלי כלום ובכלל לא פחדתי ללדת איל שעליצי לחדר לידה עליתי עם חיוך וללא צירים ! מאחלת לכולן לידה כמו שלי ❤️

הלוואי שהיית כותבת את זה לפני 8 וחצי שנים שילדתי את הבכור שלי

מדויק 😄

לכל ההיריוניות שקוראות את זה, כל לידה היא שונה כמו שכל בן אדם הוא שונה, אז זה שכל זה קרה לאחת, לא מבטיח שיקרה גם לכן, אז בבקשה להיכנס לפרופורציות!! אני מסכימה עם חלק ממה שכתבת, מזדהה עם התחושות והכי חשוב שהכל זמני ולאט לאט יהיה יותר טוב❤🙏

פיפי חשבתי שאני מקרה מגעיל וחריג עם הכלים כביסה והמקרר רק אחרי חודשיים פלןס עשיתי קניות פעם ראשונה הביתה 😂 אוי וכמה אני שונאת אנשים ומתבאסים על הסינונים שלי

ולכל ההריוניות, הכל סבבה זה חלק מהחוויה ויש גם מלא דברים טובים 😁

לכל ההריוניות- אני אחרי לידה ראשונה, המלכה שלי בת שבעה חודשים….. הבית שלי תמיד מתוקתק, אוכל במקרר, כביסה מקופלת ומגוהצת ילדתי בקיסרי חירום אבל החלמתי מהר. אני מכבדת את התחושות של כותבת הפוסט אבל שזה לא ילחיץ אתכן…. הזמן עושה את שלו ונהיה יותר קל בהמשך 💗💗💗💗

כנראה קרעת את עצמך ואת פרקציונסטית לא? אעך בית מתוקתוק?? ממתי משניה שחזרת מהבית חולים???

וואו מבינה אותך אבל לא כלכך מסכימה עם הרוב כל אחת חווה את החווית הלידה האמהות ומחלימה אחרת. אני גם אחריי לידה ראשונה נכון לא קל לא מכינים אותך ליום שאחריי ובכלל אבל הכל תלוי בראש באיך שאת לוקחת את הדברים בנקודת המבט שלך להתמקד בעיקר ולא בתפל הכל עובר שום דבר לא לנצח הם גדלים כלכך מהר בלי להרגיש הכל מתגמד ונעלם לצד המשמעות בחיוך שלה חיבוק המבט שעושה דברים חדשים הלב פשוט מתרפא החיים מקבלים משמעות אושר שאין לתאר שזה יהיה הקושי שלי בחיים התקופה הכי יפה בחיים שלי ♡

אין מה לעשות האמת כואבת!! ולא הכל מושלם… אני מסכימה עם כל מילה. המקרר באמת ריק ואפילו אין דקה לבשל לעצמך. התינוק תלותי ולא מאפשר לזוז ממנו אני זוכרת שאפילו לקאקי הייתי לוקחת אותו איתי אחרת היה צורח וזה עוד יותר מקשה!! הנקות בלי סוףףףף ואין שינה בכללל והכביסה עולה על גדותיה והבעל לא מבין ולא פנוי והתפרים לא נותנים לך לשבת והכאבי גב לא נותנים לך לעמוד או להתרומם משכיבה מאןד מאוד קשה!!! ופתאום ההורים והאחיות כולם עסוקים והבעל חוזר לעבודה וזהו את לבד עם הבייבי המתוק שלך שהרגע הפך אותך לאמא ואת לא יודעת מזה בכלל… לי הכי היה קשה האוכל.. התזונה הייתה ברצפה ותמיד היו לי חשקים למליון דברים אבל לא היה לי זמן להכין לעצמי ולאחרים לא היה מספיק חשוב ולא היה כסף לקנות T.A

יש המון דברים טוביםםםם מלאאאא

בנות יש מילון ואחד דברים טובים וכולם יודעות זאת וקוראות על זה הפוסט הזה לא רשום ולא יהיה רשום בשום ספר או קורס הכנה ללידה מאחלת לכולכן לידות קלות ובידיים מלאות וללא התלאות שאני עברתי רק שיתפתי קחו את זה כפוסט פריקהה!! ואל תגידו שלא אמרתי

באמת נשמע קשוח וזה באמת משנה חיים יכולה להגיד שגם אני הריון ראשון ודווקא כל ההתחלה שציינת לא הייתה לי תודה להשם לידה והחלמה מהירה;) מה שכן מזדהה ההנקות הארוכות קושי תסכול גם העניין של האוכל צריך למצוא זמן להכין עד שמצאתי זמן להכין ונרדם הוא מתעורר לא יכולה לאכול אח״כ אוכלת את האוכל קר הרבה פעמים טק אווי הרבה לילות לבנים הרבה בכי אבל האוצר הכי גדול שיכולתי לבקש ולקבל מחבקת אותך ובהצלחה לכל ההריוניות שכל אחת תקח את החוויה לצד הכי טוב שיכולה♥️

לגביי לא כלכך מדויק ...לא היה לי תפרים הייתי נקייה מהר אחרי פחות מחודש כבר טבלתי הזריקה של האפידורל לא כאבה לי פשוט קצת לא נעימה הייתי....רק שורף בפיפי היה לי וזהו לא כאב לי יותר

וכל השאר כן חחח המצעים וכו'...

הריון ראשון שלי 🥴 מלחיץ לקרוא אבל שמעתי גם כאלה שעברו חוויות טובות יותר ומאחלת לעצמי לידה כמה שיותר קלה אמן!!

אני אחרי לידה ראשונה ולא מרגישה כמעט כלום ממה שקשמת לא רושמת כדי להתנשאות אלא כדי להראות לכל ההיריוניות שיש גם כאלה שעוברות את זה אחרת :) חזרתי הביתה כבר אחרי שבוע וחצי אני מרגישה מצוין, יש לי רק תפר קטנטן ופנימי, כיף לי עם התינוקי והוא כזה מתוק והקושי היחיד זה ההנקה- בהתחלה הגודש ועכשיו אין לי מספיק חלב.. אבל אני מאוהבת בו ויעשה הכללללל בשבילו הוא תלוי בי וזה הדבר הכי מרגש שיש בעלי ככ עוזר עושה הכל בבית.. 4 שבועות אחרי לידה כיפית וקלה ואני מאושרת חשוב להיות בראש חיובי וטוב.. לי זה עזר והשפיע .. חשוב טוב יהיה טוב

כל אחת חווה את הדברים אחרת אני סידרתי את הבית כיבסתי הכל דאגתי שהכל יהיה לי מסודר ונוח לאחרי הלידה שהמקרר יהיה מלא והבית יהיה נקי. דווקא כי ידעתי שאני לבד ואין מי שיעזור. לי לא היו חטחים בלידה והאפידורל עבר לי אחרי שעתים בלבד מחזור היה לי שבועיים . להניק ניסיתי אבל לא היה לי חלב אז עברתי לתמל ..התינוקת כן סבלה מגזים שזה הסיוט הכי גדול שלנו כי זה מה שלא נותן להם לישון צריך הרבה הרבה סבלנות ולנשום . ואני ממליצה מאוד על מתחברת זה החיים מאוד מקל עם ההחלמה אחר כך בהצלחה לכולם🥰

יצאתי ללידה בלי תכנון הכוונה יצאתי לביקורת כי לא הרגשתי תנועות וזירזו לי כי היה לי ירידת מים אז הבית נשאר כפי שהשארתי אותה

מתארת את מה שהרגשתי פשוט במדויק!! כמה זמן את אחרי לידה שושי?

לידה ראשונה לא תמיד ארוכה. ולא תמיד כוללת חתכים בכל עבר ונכון שיש כאבים אבל לא הייתי מגדירה ככאבי תופת כל אחת והסיבולת כאב שלה. אזור הזריקה לא מורגש כי את עסוקה בטיפול הילד שלך יותר מאשר הכאב הזה של הזריקה, והקטטר?מביך אולי אבל הגיוני לגמרי ולא הייתי מתביישת בזה. ההורמונים באמת בשמיים ובוכים המון מבלי סיבה אבל עם סביבה תומכת ומכילה עוברים גם את הרגעים האלה . בעלי לא אשם בהכל אלא אנחנו שותפים לדרך ביחד, הימים והלילות באמת ללא שינה אבל זה משתפר עם הזמן. את כל היום סביב התינוקת ואם תלמדי לשחרר יהיה לך אולי זמן למטלות הבית ולראות מה קורה לך במקרר. הבגדים של הילדה שלי נשארו ריחניים והבגדים הצהובים של הפליטות?שימי טטרה. הרחם חוזר בכאבים נכון וכל אחת שוב לוקח את הכאב לפי הסיבולת שלה. נכון שאחרי לידה אין זמן או רצון לאף אחד שתחזרי לבית ותתאפסי תעני לאט לאט . נכון שאין זמן לאכול ורעבים והורים ובעל עסוקים כי מה לעשות החיים ממשיכים עם כל הקושי. בעלי איש צבא שעוזר לי בסופ״שים ואמא שלא גרה קרוב לידי, מתמודדים כי מראש אף אחד לא אמר שהבחירה להביא ילד תהיה קלה ויודעים את ההשלכות לפני. זה לא אומר שלכולם זה יהיה ככה אבל ללא ספק יש נשים שמרגישות ככה . ועכשיו בואי נדבר על הדברים הטובים ? הרגע הזה שהילד שלך יוצא ואת רואה אותו או אותה אכתוב בזכר ומתייחסת לשני המינים כי לא הבנתי האם יש לך בן או בת. השלב הזה שאת ממש מחכה אחרי הלידה לראות את הביייבי להתכרבל איתו לחבק אותו ולהסתכל עליו שעות לחכות לחיוך הרצוני הראשון שלו ולדאוג לו בכל מה שיש לך, להסתכל להתמוגג ולהגיד יאו איך אני אוהבת אותך, להסתכל עליו יחד עם בעלך לשכוח רגע מהלחץ לראות איזה פלא יצרתם וללמוד להנות מזה כי יש אלפי נשים שלא מצליחות ולא חוות את מה שאת חווה כרגע ומתארת גם כחוויה לא טובה. היא לא חוויה לא טובה היא פשוט קשה ומליום נשים היום מחליפות אותך עכשיו. ועוד שנה שתסתכלי על הילד שלך את תביני שלא היית עןשה שום דבר אחרת ותודי לכל רגע ולכל דקה שיש לך אותו בחייך. נכון זה לא פשוט ונכון לא מדברים על זה בהכנות ללידה אבל אין באמת ספר הכוונה לחייים וצריך להתאים את עצמו לסיטואציה מחדש וללמוד לחיות אם כמה שזה לא פשוט. הייתי במקום שלך והיום אני במקום הזה שרושם לך את כל זה. סבלנות, זה משתפר ונהיה מדהים אבל אם חשבת לרגע שהקושי נעלם או ייעלם? אז את טועה לגמרי שולחת לך חיבוק ענק להעריך כל דקה ודקה היא באמת חשובה וגם הקושי הזה הוא מבורך ♥️

בנות, כמובן שיש גם מקרים שהלידה והתקופה שאחריה עוברים בקלות. אבל לדעתי לא מדברים מספיק על הפעמים שזה לא הולך חלק. יש הרבה נשים עם קושי גדול עם לידות טראומטיות ותקופה שהיא פשוט גיהינום. נכון, זה עובר. אבל יש מקום גם להכיר בזה שלא תמיד הכל מושלם ושאת לא חריגה בתחושות הקשות.

זה כאילו בנוסף לכל הרגשות הקשים והכאבים וההתמודדות עם זה שנשברו לך החיים אז גם מרגישה רגשות אשמה על כך שאת אמורה להנות מהאוצר שלך ולשמוח ולהודות על כל רגע אבל זה פשוט לא ככה. ולוקח לזה חודשים להסתדר. ובנות מתביישות לדבר על זה. וזה הרסני. ואני חושבת שצריך לדבר על זה יותר כדי שאף אחת לא תמצא את עצמה לבד.

היי, מצטערת לשמוע שככה חווית את זה. לי זה לא היה ככה ב"ה. בוודאי שיש את הקטע של ההחלמה שזה לא נעים ויש מלא דם. אבל לא הרגשתי ככה שהיה קשה. קודם כשאת עוברת הריון רגיל ובלי כל מיני בעיות ואת יודעת שאת בתשיעי מתחילים לארגן את הבית בצורה מינימלית שלא יישארו כלים בכיור, שהמקרר יהיה מלאא באוכל... ממש נמצאת במצב הזה, תכינו את הבית לפני שלא תצטרכו לחזור הביתה ולהתחיל להתעסק בדברים שאין לכן זמן, כי כשחוזרים הביתה כן אין הרבה שינה וזה באמת נכון שאין עצבים לאף אחד וכואב ולא נעים, אבל בכל זאת יש לנו תינוק ילד משלנו שהדברים שלא נעימים עוברים ממש אחרי חודש חודשיים במקרה הגרוע ואז נשאר איתנו ילד לנצל, שהאהבה שלו היא אינסופית וזה מגמד הכלללל. הריון קל ותקין לכל ההריוניות ולידה קלה להחלמה טובה לכל היולדות.

לנצח*

תשמעי, אמנם יש משהו במה שכתבת אך אבל ואבל גדול. לא כל אחת מרגישה ככה! יכולה לומר לך מהשנייה שחזרתי הביתה מהב''ח הבית תמיד היה מתוקתק (כי אני כזו) ולא יעזור . יצאתי כל פעם למקום אחר. לקחתי את חופשת הלידה שלי, כחוויה ולא כעול. אפילו שזה באמת קשה - זה אפשרי ! ואני מדברת בתור אחת שלא חוותה לידה קלה בכלל בכלל. לידה של 40 שעות ומעלה עם אפידורל שלא השפיע בכלל ולא אמשיך. אבל צריך לקחת בפרופורציה כל דבר. תינוק זה מתנה 💛

חשוב לי להגיד דברים אחרים לבנות שלפני לידה ולא אלייך כי אם את מרגישה ככה אז את יודעת יותר טוב ממני. אבל לא אצל כולן זה ככה. פיקניק זה בטוח לא. אבל זה באמת תלוי איך מקבלים את זה וכמה עזרה יש מהבעל. לי לדוגמא בעלי עזר הרבה בבית אז כבר ירדה לי דאגה והייתי יכולה להיות רק עם הילד, והייתי ערה המון ולמען האמת עד היום זה נס אם אני משלימה חרבון בלי לצאת באמצע וגם אני הייתי אסורה מליון שנה ומשום מה דמיינתי שאני אהיה ברת מזל ולא אקבל מחזור כי אני מניקה אבל גם הוא לא איחר מלבוא. ועם כל זה בחרתי להתמקד בדברים הטובים ופחות לעשות עסק מהדברים הקשים כי תכלס אין ברירה זה או להתמודד ולצלוח כמה חודשים קשים או להכנס לדיכאון שרק מחמיר. אז בזמנים האלה שאין כח לכלום אפשר לבקש מהבעל שישמור כמה שעות גם אם הוא פחות מסתדר עם התינוק כשהוא עוד קטן ולהשלים שעות שינה,את הבית אפשר לנקות פחות יסודי אם אין את האופציה.להתקלח אפשר כשהבעל שומר או שהוא ישן ומה לעשות זה לא יהיה אמבטיה מפנקת אבל לפחות תצאי רעננה... זו תקופה מאד מתישה ולרגעים גם מייאשת, לא מעט לילות שמגיעים אפילו לבכי אבל אם מסתכלים בדברים החיוביים ופחות מתעסקים בדברים הקשים (ואני לא אומרת להדחיק אלא פחות להתעסק ברמה שמובילה לדכאון) ככה צולחים אותה בפחות קושי.

בגלל זה חייב עזרה!! לא להתבייש לבקש עזרה מחברות ומשפחה ובעל!

יופי אני חודש שמיני ועכשיו אני בטראומה מהפוסט הזה! גם ככה היו לי חרדות מהמחשבה. ואי אפשר באמת לדלג על הפוסט אם כבר התחלת, ברור שכל מקרה לגופו ולכל אחד יש את הדרך שלו להתמודד עם סיטואציות שונות אבל השם ישמווררר מה עשית לי תיהי בריאה. אני עם דמעות בעיניים

אני בהריון ראשון,רוצה לומר לכן שזה באמת עניין אינדוידואלי לפי מה שאני קוראת פה, אני כן אוהבת את מה ששושי רשמה- כדי להכין אותנו שלא הכל ורוד ומלמלות אלא זה גם קשה.וזה נכון ומעולה. בקיצור להריוניות- בואו נתכונן להכי קשה שיש ונקווה להכי טוב 😊❤

מסכימה עם כל מילה ומילה!!

שושי- לא קרעתי את עצמי! פשוט ניהול נכון של הזמן, לא מוותרת לעצמי ועל מה שעושה לי טוב. לא מתביישת לבקש עזרה ונהנית מכל רגע בחודשים האחרונים. ❤️

צודקת 100 אחוז אף אחד לא מסביר את זה !

אני 4 חודשיים אחרי לידה יתומה מאמא עברתי 3 ימי אשפוז עם צירים כואביםםםםםםם 12 שעות חדר לידה לא היה לי לאן ללכת אחרי הלידה חמותי יש לה גן בבית אז לא היה לי כח לבלאגן ופיחדתי מוירוסים של הילדים יצא שחזרתי שבועים אחרי הלידה הביתה עם תינוקת פיצית ולטפל בה לבד עכשיו בעלי עזר במה שיכל ברור אבל יש דברים שרק אישה יכולה והבנות שאומרות שהכל היה מתוקתק אצלהם שיברכו את השם כי זה חא מובן מאליו והבנות שעדיין לפני לידה רק פוסט פריקה זה לא אומר שיהיה לכם כך והחופשת לידה שלי לא היה לי הול בכלל רק עד שחזרתי לעצמי ועשיתי סדר יום לתינוקת נרגעתי והגעתע לשלווה ןהריון שני@ אל.תורידי מהכאבים ומהרמוניןם ברור הכל עובר אבל בשעתו כואב ונראה אין סופי ולעד מאחלת לכן רק טוב ולידה מלשון ליד ה תאמינו ובנרות שבת תתפללו על הכל!

תודה אמא ל2 בנים שאת ככה כנה מקווה שעכשיו את יותר בסדר

הייתי קצת אצל דודה שלי אבל ברחתי משם מהר מאוד

שושי את בחורה אמיצה מאוד לכתוב את הפוסט הזה. לי לא היה ככה קשה ועדיין נורא התחברתי למה שכתבת. התחושה שחרב עלייך עולמך, שאת רוצה להספיק הכל מהכל אבל תכלס לא מספיקה כלום. שאת מצפה מעצמך הרבה יותר מאחרים שמצפים ממך ולכן זה ככ קשה כי את מאכזבת את עצמך כל פעם שלא הספקת את זה ואת זה ואת זה. הייתי שם, לפעמים אני עדיין שם. ממש מבינה אותך! עשית טוב שרשמת כי פרקת את מה שהיה לך על הלב. ולשאר הבנות שחוששות - אני יודעת שאני הייתי רוצה שמישהו יעשה לי הכנה למה שהולך לקרות, ולא יצייר לי רק תמונה יפה של אמא בחופשת לידה שהולכת עם עגלה בקניון. לא. הייתי רוצה שיכינו אותי לקושי, לנטל, לעומס, לרגעים שנשברים. לא קרה כלום אם אומרים את זה. להפך, זה הכנה למקסימום כדי שבעזרת ה׳ כל אחת אצלה יהיה את המינימום. כל הכבוד שושי.

האמת שלי לא היה ככה כמעט בכלל ב"ה והיה לי תפרים קשים מאוד מאוד

בעלי תמך ועשה במקומי המון זה תלוי איך לוקחים את זה

כל כך נכון!! כל מה שצריך זה רק עזרה בבית , אוכל חם וקצת לצאת לשעה שעתיים סיבוב ! שולחת לך חיבוק את אלופה❤️ אין ספק שזו התקופה הכי הכי קשה שיש

לידה הראשונה שלי הייתה גם ארוכה גם קשה וגם כואבת אז אני מזדהה. רק אציין שאצלי באמת שהכל עבר ברגע שהניחו אותו עליי! לא אומרת שאצל כולן זה ככה, אבל בשבילי הרגע הזה היה משכח כאבים יותר חזק מכל כמות אפידורל שיכלו להזריק לי. אחר כך החודש וחצי חודשיים הבאים היו סיוט זה כן.

ואני חסרתי גם לבית בלגן חחח אבל שטויות אני ובעלי עשינו ביחד הוא עשה הרב אני רק מה שאפשר לעשות בישיבה וזהו אני חסרתי עדו אחרי חודש וחצי שהיתי אצל אמא שלי הפעם אמרתי לבעלי אתה מבריק את הבית למה אני רוצה לחזור לסוויטה שלי בלי בלגן בעיניים

אני מבינה שהייתה לך חווית לידה קשה, אבל לא כולן חוו אותו דבר ואין סיבה להלחיץ את אלה שעדין לא ילדו וממילא מפחדות מהרגע. לי הייתה חווית לידה מהירה וטובה. המפגש הראשון עם הבייבי שלך מלא ברגשות מדהימים שעושים אותך מאושרת עד דמעות. והאחרי? אינדיווידואלי לכל אחת, שלושה חודשים ראשונים הצלחתי לעשות הכל בבית!! לאחר מכן שניהיה פעיל זה ניהיה מורכב יותר.

אני בהריון ראשון והפחדת אותייי אבל ראיתי מלא בייבי בום וקראתי מחא סיפורים כל לידה זה משהו אחר לא תמיד כאב האפידורל ולא תמיד יש חתכים

חושבת שפורטי זה מקום של כולן לפרוק, כל אחת את הקושי שלה ואת מה שעובר או עבר עליה ושושי לא צריכה לחשוש לומר איך עברה עליה החוויה. בד בבד לומר שלכל אחת זה עובר אחרת, אבל עדיין זו זכותה לפרוק כאן כמו כל אחת אחרת שעברה עליה לידה מהממת.

שיר. את ממליצה לראות בייבי בום?

או שזה רק מלחיץ יותר

אני פשוט יניח את זה כאן... כל החוויה הזאת תלויה רק בדבר אחד! איך שאת מחליטה להסתכל ולחוות את הרגעים האלה נקודה. עם כל הקושי וכל הכאב ובצדק כל מילה שלך נכונה אבל עדיין תמיד טוב להסתכל על חצי הכוס המלאה זה מה שיתן לך את הכח להתמודד עם הכל ולצאת כמו גדולה כמובן שמותר לך לבכות להתלונן וכו ותמיד תזכרי שיש מישהו שהכניס אותך להריון תשתפי אותו בחוויות שלך שיהיה חלק מהתהליך שיתמוך שיעזור ושישא אותך על כפים על כל מה שעברת שיהיה בהצלחה בהמשך ב״ה

לא אמרתי שזה לא כואב ואין סבל תקראי שוב תתגובה אמרתי שלהסתכל תמיד על הצד הטוב עוזר לעבור את זה ולא לשקוע

אני חושבת שזה הפוסט הכי כנה, אמיתי ואמיץ שראיתי פה מזה זמן רב. לידה זה לא רק הדברים הטובים. אותי אף אחד לא הכין לכאפה הרצינית של אחרי הלידה- שזה בדיוק מה שתיארת. ואני מניחה שאם מישהו היה אומר לי, אולי היה לי קצת פחות קשה, כי הייתי מקבלת כיוון לאן אני נכנסת.

הזויה אמאלה! מסכן הילד שלך

lol למה ככה?

ניצן זה לול זאת שעושה פה בעיות. ממנה להתעלם.

נכון. כל מילה בסלע.

לצערי גם לי לא היה מי שיעזור לי וככה גם הדברים היו נראים בהתאם. ב"ה עכשיו אני אחרי לידה שניה, חוויה שונה לגמרי. אבל הראשונה הותירה בי כזאת טראומה שלקח לי זמן להתגבר עליה.

בדיוק להתעלם

אה, אוקיי. איזו הזויה

מתעלמת💪🏻

לכל מי שהריון ראשון ובכל זאת קראה הכל אז מה שהיא כתבה מממש נכון! הכל מדיוק, ואל תצתערי אם קראת את זה, זה רק לטובתך כי עדיף להיות מוכנה ולדעת לאן הולכים מאשר שזה ינחת עלייך בלי הכנה מראש, אין טעם להילחץ כי זה לא יעזור אבל הכנה נפשית התכוננות לרגע שאחרי כי בהריון ראשון רק לחוצים מהלידה עצמה ואומרים אחרי הלידה אני כבר אפגוש את האוצר ונסתדר אבל חשוב גם לזכור שיש את הרגע שחוזרים מביח ויש שלושה חודשים לא פשוטים אבל בדיעבד הם מושלמים ותרצי עוד ילדים אז לא לדאוג 🤷🏻‍♀️💕

לא יודעת מה איתכן, לידת בית - לא עברתי שום דבר ממה שכתוב פה. בלי קרעים, ממש כמעט בלי כאבים, החלמה מושלמת, המיילדת מחליפה לך את המצעים מייד אחרי. מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל לי זה היה מושלם. ואל תתחילו איתי עם הסיכונים כי אין מחקר אחר שמוכיח שלידת בית מסוכנת יותר *בקרב נשים בסיכון נמוך*☺️ זה פשוט מושלם ברמות!