רוצה לספר לכן את הסיפור שלי כאמא לילד ראשון זה יהיה קצת ארוך אבל נראלי ששוה קריאה . הילד שלי בן שנה וחצי ומאז שהוא נולד שומעת הרבה דברים מהצד אם זה משפחה אם זה חברים אם זה אנשים זרים אל תעשי ככה אל תעשי ככה את תרגילי אותו לזה תרגילי אותו לזה בכל זאת אמא חדשה לא יודעת כלום הכל חדש לי . תני לי הירדמות עצמית היה קשה לי לשמוע אותו בוכה אז הייתי נשברת ולוקחת אותו ליידי הילד ישן איתנו במיטה כמעט חצי שנה ורק שמעתי כמה זה נורא כמה זה לא טוב כמה טעות אני עושה בסוף עזבתי את כל רעשי הרקע והתמקדתי בגוזל שלי שצריך חום ואהבה . אז שמתי ליידי חיבקתי ליטפתי פינקתי ולא פחדתי שהוא יתרגל לשום דבר. היום הוא בן שנה וחצי והחליט לבד שהוא עוזב את המיטה של ההורים וחוזר למיטה שלו ונרדם לבד ללילה שלם בלו להפריע לאמא ואבא . אמהות אהבות יקרות תמיד שומעים רעשים מהצד אל תתייחסו לאפאחד אח תפחדו מזה שהוא יתרגל תחבקו תלטפו תפנקו הם רק יצאו מהרחם שלו ששם היו עטופים הכי טוב . כן צריך לשים לילד גבול לא אומרת לעשות כל מה שהוא רוצה אבל במידה והוא צריך צומי לא צריך לפחד (כמו שאני פחדתי ) מזה שהתרגל הכל אפשר לשנות צריך פשוט להקשיב לילד ולהיות שם בשבילו 🥰🥰🥰

כל הכבוד לך! אני ממש בעד לזה🤗

איזו אמא מהממת ואת צודקת בכל מילה, כל הכבוד לך❤️

איזה ילד מתחשב.. הבת שלי צריכה ללמוד ממנו 😂