זה פורסם בפייס עשיתי עתק הדבק כמה נכון כמה רוע יש לנשים בזמן גרושים להפיץ כמה שיותר . את המכתב המזעזע הבא קיבלתי מגרושה. לצערי במסגרת פגישות שלי עם גרושים וגרושות תוך כדי תנועה אני יודע שזה רק קצה הקרחון ויש עוד מקרים רבים כאלה. אני מעביר את המכתב ככתבו, ומציע להעביר אותו הלאה אולי יחד נמנע את במקרה הבא. המכתב לפניכם: אני כותבת את הדברים הבאים מתוך מטרה למנוע את הטרגדיה הבאה. אם אתם מכירים מישהי שצועדת בדרכי – אנא עצרו אותה בזמן. שלא תעבור את מה שאני עברתי. אהבנו...במשך שנים – לפעמים בטירוף. הוא היה החבר שלי עוד מהתיכון. בשלב מסוים לאחר הצעת נישואין מרגשת על חוף אכזיב – התחתנו. חתונה מהממת. גם אני הייתי – מהממת. והוא חתיך הורס. בהמשך הוא נהיה אב ילדיי. היום במבט לאחור אני יודעת להודות שהוא היה אבא מדהים. אבל, לאחר שנות נישואין, עם עליות ומורדות – ולאחר צרימות ויכוחים, מריבות והאשמות הדדיות, כולל רמיזות מחברות שלי שאולי הוא בוגד בי, החלטתי שאת הפרק המשותף איתו בחיים אני סיימתי. לא סיפרתי לו בהתחלה שאני מתכוונת להתגרש. כך ראיתי במספר אתרים באינטרנט שמייעצים לנשים העומדות לקראת גירושין מה לעשות. כתבה שם עורכת דין מסוימת שאני עומדת לקראת מלחמה ושיש להקדים את הבעל בכמה צעדים חשובים – ולכן רצוי להכין את ההכנות החשובות לגירושין ללא ידיעתו. המליצו שם למשוך לא מעט כספים מהחשבון המשותף, להקליט את הבעל ואותי במהלך ויכוח (בלי ידיעת הבעל כמובן וברור שצעקתי שם כפי שלא צעקתי בחיים)ועוד כמה הצעות ממומחות בתחום. השלב הבא היה הרגע בו אני מודיעה לו שאני רוצה להתגרש ושאני דורשת שיעזוב את הבית. הוא היה בהלם טוטאלי (בדיוק כמו שתיארה עורכת הדין המנוסה) הוא אמר שהוא רוצה לישון על זה לילה – אבל הוא לא ידע כבר את הצעד הבא בתכנית. ב5 לפנות בקר דפקו שוטרים בדלת – זה קרה לאחר שב4:30 טילפנתי למשטרה וב"בכי" דיווחתי שבעלי מאיים להרוג אותי ושאני מבקשת שיגיעו לדירה לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא נלקח למעצר. את המבט הנדהם והנעלב שבעיניו לא אשכח לעולם. לאחר שיחה לעורכת הדין שיחה בה בכיתי מרוב ייסורי מצפון – היא הרגיעה אותי שאני בדרך הנכונה ועכשיו כשהוא בהלם – אנחנו נוכל לפרוץ קדימה. עוד באותו יום הגשנו צו הרחקה בבית המשפט. השופטת שקיבלה את הבקשה – לא טרחה לברר יותר מדי ובוודאי לא ביקשה הוכחות – היא מיד חתמה על צו ההרחקה. לא אלאה אתכם בפרטים אבל עורכת הדין היצירתית שלי שנאבקה כמו לביאה נגד בעלי – הצליחה להוציא אותו כל פעם מחדש משיווי משקלו – היא הצליחה להשיג לי דמי מזונות יפים מאוד, למרות שבעלי לא ממש הרוויח משכורת מכובדת, וכדי למנוע ממנו לדרוש משמורת משותפת היא המליצה לי להגיש תלונה במשטרה שהוא מכה את הילדים בזמנים בהם הוא פוגש אותם. אמרתי לעורכת הדין שבחיים הוא לא הרים עליהם יד – אבל היא בחיוך של לביאה – אמרה לי – את לא רוצה לאבד את המזונות היפים שהשגתי לך. נכון? הגשתי תלונה במשטרה – עורכת הדין שלי פנתה במהירות לבית המשפט – ובית המשפט הוציא הוראה שבעלי יכול לפגוש את הילדים רק במרכז 'קשר' שעה בשבוע– ובנוכחות גורם נוסף מפקח. בפעם הראשונה שראיתי אותו במרכז ה'קשר'– היה קשה לי להכיר אותו, זה לא הגבר שרק לפני כמה חודשים היה בעלי – הוא היה נראה מובס, חלש עם מבט כבוי בעיניים. זו גם הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו. יומיים לאחר מכן מצאו אותו בביתו – מת. הוא תלה את עצמו. במכתב שהשאיר כתב – שהוא כבר לא יכול להתמודד מול כל המערכת הזו – ושהוא מתנצל בפני משפחתו – וילדיו הקטנים. מתנצל שלא היה לו את הכח להילחם עליהם. בהתחלה הייתי בהלם – שכרון הניצחון לא הצליח לרגע למחוק את נקיפות המצפון. המצפון המשיך להציק בשבועות ובחודשים הקרובים. הילדים לא היו בלוויה – אבל כל פעם כשהם שואלים איפה אבא ולמה הוא לא בא לבקר אותם – אני מרגישה כמו סכין ננעצת לי בלב. היום במבט לאחור אני מבינה שהייתי קרבן – לא פחות מבעלי. קרבן של המערכת המשומנת. קרבן של עורכת הדין שלימדה אותי להילחם כמו לביאה במי שהיה אהבת נעורי – במי שהיה אב ילדי – במי שעד היום יש לי פינה חמה בלב בשבילו. פינה ענקית. חלל ענק בלב שנפער. שאין שום דרך לסגור אותו מחדש. קרבן של מערכת משפט שראתה בי תמיד הצודקת – ונתנה לי כמעט כל מה שביקשתי. קרבן של עובדות הרווחה – שלפחות במקרה שלי – האמינו לכל המצאה ולכל עלילה חדשה שהיפלתי על בעלי (נהפכתי די במהירות לשקרנית מעולה – הייתה לי מנטורית מדהימה – עורכת הדין שלי) לאורך הדרך גיליתי שיש לא מעט סיפורים כמו של בעלי – וכמו שלי.אני לא היחידה,יש עוד רבות כמוני. אני מתחננת בפניכן– אם אתן לקראת גירושין – או במהלכם – אל תהיו קרבן של המערכת כמוני. אל תתנו לזרים לנהל מלחמה נגד האיש שהיה אהבת חייכן. אל תגרמו לכח הכמעט אוטומטי שבתי הדין לעניני משפחה ופקידות הסעד נותנות לנשים – לשכר אתכן ולשקר אתכן. תזכרו שגם אחרי כל המריבות – זה אבי ילדיכן – בהמשך החיים תצטרכו להסביר לילדים מה קרה לאבא – וגם אם תצליחו לשקר לילדים שלכן טוב טוב, את האבא שכל-כך אהב אותם והם אותו – כבר לא תצליחו להחזיר – וגם להירדם בלילה בלי כדורי שינה – לא בטוח שתצליחו – אני כבר שנים לא מצליחה.

😨😨😨😨😨😨😨😨אמאלה

עצוב מאוד ..מלכות הרשע

וואי זוועה 😭😭

וואי איזה עצובבב!! יש מלא סיפורים על גברים שמתאבדים לאחר גירושין כי לא מצליחים לעמוד בהוצאות עצוב שזה ככה!