פריקה. אני בחודש חמישי, נהנית מההריון ומהיחס שמקבלת בעקבותיו, ומצד שני יש לי רגשות אשם שאני לא חוקרת ובודקת מה צריך לקנות ועל מה להסתכל, מה חשוב שיהיה לי וכו׳. לא מצליחה כל כך לקרוא ולגבש דעה או להבין, ומרגישה שאני לא יודעת שום דבר ונלחצת מעצם הבדיקה של הדברים, או מזה שאני רואה שאחרות שואלות ולי אין מושג על מה מדובר. קיצר אני בלופ ומרגישה רע עם עצמי. כבר התחלתי לרחם על הקטנה שבבטן על זה שתהיה לה אמא כל כך קלולס. מפחדת שאגיע ללידה בלי ששום דבר מוכן🤦🏻‍♀️

גם אני הייתי קלולס ולא קראתי אפילו ספר אחד ולא התארגנתי יותר מדיי מראש אז מבינה מאוד את ההרגשה שלך אבל אחותי לומדים בדרך והכל טוווובבב💜🤗

עוד מעט יהיה לך קינון ואת תקבלי מרץ לחקור, אל תדאגי

הכל בסדר, זה בסדר גם להיות קלולס (ובהריון הראשון כולן קצת קלולס..). אין ערך בלהיות בלחץ ולהיכנס לכל דבר באמוק, להיפך, זה רק מפריע ומזיק. וגם תעשי הבדלה בין עיקר לטפל מבחינת הדברים שאת צריכה לדעת- את לא צריכה להכיר כל עגלה וכל תכולה של חבילת לידה, אבל כדאי לקרוא בקטנה לגבי בדיקות שיש לעשות, מה צריך לארוז בתיק לידה וכו'

לקראת סוף ההריון את מתחילה לקנן פתאום חק מטורף לקנןת דברים, חוץ מזה כל חנות דברי תינוקות שתגיעי המוכרת שמתלווה אלייך מסבירה לך בדיוק מה צריך ולמה משמש

חשק