רבתי עם בעלי. אני סטודנטית ואמא לבת 5 חודשים. בעלי עובד משרה מלאה 90 אחו מהבית וביחד עם סבתא (שלו) בת 77 מטפלים בילדה. לפני כמה ימים (אחרי תקופה שמתהלך עם פרצוף חמוץ) התפרץ לו שקשה לו ושזה לא כמו שהוא חשב שיהיה, והוא לא מוכן לשמוע שאני עוזבת את הלימודים אבל גם לא היה מוכן לשים כסף למעון או מטפלת. השיחה נגמרה בזה שאמר שהוא פשוט ימשיך ככה עד שאסיים (יש לי עוד שנתיים)…היום הכל התפוצץ כשההורים שלו הציעו לקחת את הילדה אליהם בארבע וחצי (במקום שש וחצי לפני מה שתכננו כי אנחנו נוסעים לאירוע) והוא ישר אמר להם כן בלי להתייעץ איתי או לשאול אותי (ואני בכלל היום הלכתי לאמא שלי כי יש לי מבחן חשוב ללמוד אליו ורציתי קצת זמן עם הילדה שלי היום אחרי הצהריים כי גם ככה אני בקושי רואה אותה עם הלימודים)…מפה לשם הוא אמר שאני כפויית טובה ושאני מגעילה ולא מתחשבת, אני כבר שעתיים בוכה ולא יודעת מה לעשות

למה את בוכה? להפך תנצלי את הזמן הזה עם בעלך גם הוא צריך אותך וצריך יחס תאמיני לי הילדה נהנית עם הסבא וסבתא ומקבלת את מלוא היחס ובתור אחת שעובדת מהבית וניסיתי את הנוסחא של לשמור על הילד במקביל וגם עזרה מאמא שלי אני יכולה להבין אותו ולספר לך שזה באמת קשה מאוד תוך חודש עבר למעון. מקווה שתקבלי את עצתי ותטעיני קצת את הזוגיות היום 😘