אשמח אם תענו יש לי ריב עם בעלי- אני רוצה לעבור להורים שלי לחודש מיד לאחר הלידה. זו לידה ראשונה ואני מפחדת שאצטרך את התמיכה הנפשית עם כל ההורמונים. מנסיון בעלי ככה רגשית ואני יודעת שלא יוכל לתת לי את מה שאצטרך. סיפרתי לו שאני רוצה ללכת אליהם לחודש הראשון והוא יצא מהבית בסערה ואמר שהוא לא מוכן לזה ושאם אני הולכת הוא לא יבוא. אני הורמונלית ומגזימה או שאני צריכה להעיף לו שתי סטירות?

ככה =נכה רגשית

האמת ??? בעלך צודק! 100 אחוז צר לי . שאמא שלך תבוא מדי יום לעזור לך אם זה ממש נחוץ לך.

גם אצלי לידה ראשונה ואני מתכוונת גם לעבור לאמא שלי.

אני גם מתכוונת ללכת להורים שלי... לשבוע. בהסכמה של בן הזוג. אני בספק אם היה לשנינו נוח להיות אצל ההורים חודש... תמיד התחלה היא קשה, מתרגלים ומסתדרים - לא צריך להוסיף לזה עוד קשיים אם לבן הזוג לא מתאים העניין... אני הייתי מנסה לחפש מולו פשרה הגיונית עבור שנינו.

צריך לדבר ולהתפשר על משהו באמצע..

אגב. לפעמים אנחנו שוכחות שזו גם לידה ראשונה שלהם... גם לאבא יש חששות, גם הוא מתחיל פרק חדש בחיים... צריך לזכור שזוגיות והורות זה שניים... אז לומר משפט כמו:"שישאר לבד בבית" נשמע לי מאוד לא הוגן ולא מתחשב..

קודם כל תאמרי לו שמדברים על דברים ולא יוצאים בסערה. מה הוא תרם בזה? עכשיו את מסכימה איתו? שיסביר את הצד שלו. כשיסביר, אולי יגרום לך להבין אותו ותשני את דעתך. אני באופן אישי חוזרת לבית שלי למרחב האישי שלי עם האיש שלי ואני גם מצפה ממנו להתנהג בהתאם. אם אני צריכה תמיכה - שיתמוך בי. מאוד פשוט. את יכולה להחליט שאת הולכת לשבוע שבועיים או שיבוא אלייך לעזרה, חודש נשמע המון. מה גם שאחר כך תצטרכי להסתגל ללבד שלך ולדעתי זה יותר קשה. עדיף מראש להתרגל לעצמך החדשה והחזקה..!

לדעתי זה הגיוני שתרצי להיות אצל ההורים בהתחלה. אני הייתי 3 חודשים אחרי הלידה אצל ההורים הם עזרו לי המון!! בעלי הבין כי זה ילד ראשון לשנינו זה חדש ולא יודעים איך להתמודד עם הכל לבד. אבל אם ממש חשוב לבעלך שתישארי בבית אז תנסו להגיע לפשרה שתתאים לשניכם או שתנסי להסביר שוב את הצורך שלך בתמיכה של ההורים

גם אצלי לחדה ראשונה ואני מתכוונת לעבור לחודש להורים שלי

זהו שאני לא ארגיש בנוח "במרחב האישי שלי" כי אנחנו כרגע גרים בדירה של ההורים שלו שמלאה בשטויות שלהם ואף פעם לא הרגשתי שם בנוח. כל פעם שמישהו מהמשפחה שלו בא לארץ אנחנו צריכים לפנות וזה לא ממש הבית שלי. הסברתי לו שאני רוצה לעבור למקום משלנו אבל הוא לא מוכן כי זה חינם... (הוא עושה המון כסף) ואני יודעת שאני ארגיש הכי בנוח אצל ההורים. בנוסף לבקש ממנו תמיכה רגשית לא כל כך הגיוני כי הוא באמת נכה בקטע הזה ואפילו עכשיו בהריון לא מבין את הצרכים שלי...

אנונימית. נראה שיש לכם עוד דברים לא פתורים מלבד הנושא הזה. מציעה שתנסו למצוא פשרה בה אתם עוברים להורים שלך לתקופה... בנועם. ואני לא רוצה להשמע חצופה או יהירה אבל אולי כדאי שתקחו יועצת זוגית כי נשמע שיש לך מטענים נוספים לפרוק... בהצלחה והמשך הריון קל ובריא :blue_heart:

hadars ניסינו את זה... זה הפסיק כי המטפלת החליטה שזה בזבוז כסף כי הוא לא באמת מוכן להיפתח לשינוי... :confused:

שיהיה פייר, את עד עכשיו גרת אצל ההורים שלו, עכשיו תורו לעבור להורים שלך לתקופה קצרה, ובמיוחד כשאת ממש תצטרכי אותם בתקופה הזו שאחרי הלידה.. שיהיה הדדי

תשארי בבית ... ואם אמא שלך רוצה שתבוא אלייך, את לא יכולה להכריח אותו לעבור לשם..

אמא שלו לא גרה איתנו. היא באה לארץ חודש בשנה ואז אנחנו צריכים לפנות. (היא אמורה לבוא כשהילד בן 3 חודשים...) ואחים שלו באים כל כמה חודשים לשבוע... זה נורא מפריע לפרטיות... אם אחד לא מודיע והם ממש לא נקיים

מה הבעיה בללכת להורים? שום דבר ,זה ככ קשה בהתחלה, כולם גיבורים עד שזה קורה בתכלס! אני לא הייתי שורדת בלי עזרה של המשפחה בלידה הראשונה..

ח ו ד ש ? תגידי יומיים שלושה ניחה אבל חודש? הגזמת! מצטערת אבל הפעם בעלך צודק

התינוק גם שלו ואת נותנת לו הרגשה שאת מנתקת את התינוק ממנו .. שאמא תבוא אלייך יותר טוב

תנסו להגיע לפשרה ולסגור על שבוע או משהו כזה. אם לא יסבול שם מאוד יכול להיות שיסכים להשאר עוד. מראש חודש נשמע המון ובהחלט יכול להיות קשה לגבר. אם אפילו שזה יקל עליך הוא לא מוכן להשאר עוד אולי באמת ממש קשה לו. אולי התנאים לא נוחים. הוא צריך את הפרטיות שלו וכו

שתי סטירות!!

אני גם לידה ראשונה ומתכוונת להישאר אצל אמא אמנם לא חודש אבל רוצה להישאר קצת

אתן לך עצה קטנה תגידי לו לפחות לשבוע הראשון כי זה נורא חשוב גם לך וגם לו לתינוק לוקח זמן להתרגל לזה שהוא לא בתוך הבטן שלך בשבוע הראשון נורא קשה להיות לבד ואני אומרת לך מניסיון כי אני ובן הזוג שלי מתמודדים מהלידה לבד כולם גרים רחוק והאמת התמודדנו יפה מאוד הקטנה שלי כבר בת חודשיים. בכל אופן לפחות בשבוע הראשון לאחר הלידה תבקשי עזרה וכמה שיותר ותנסי לשכנע אותו לפחות לשבוע את תהיה אחרי לידה ויהיה לך נורא קשה. בהצלחה :kissing_closed_eyes:

חודש בעיני זו הגזמה ממש. אני אישית אחזור לבית שלנו מיד ואם אצטרך עזרה של ההורים הם יבואו אלי. לדעתי תנסי לדבר עם בעלך על שבוע. זה משהו שיהיה לו הרבה יותר קל לקבל וכמובן שיבוא איתך. אחרת את מרחיקה אותו מהבייבי שלו. גם הוא צריך ללמוד להתמודד איתו

אני חושבת שכדאי שתדברו על זה ברוגע בלי לברוח ולתרוק דלתות. זה הכי הגיוני ללכת לאמא כי הכל חדש ולא ברור מה עושים ומה כדאי. אנחנו הלכנו להורים שלי ואני יכולה להגיד לך שלי היה מושלם ולבעלי סיוט. אני יכולה להבין את בעלך, הוא יגיע לבית זר עם עוד אנשים שהם לא רק אתם וצריך להתחשב באחרים ולא תמיד נעים מהם. מצד שני יש את המקום שלך עם הקושי והצורך שלך לעזרה ולתמיכה של אנשים מנוסים יותר ושישמרו על התינוק כשאת תנוחי וכו. דברו על זה ותגיעו לפשרה נגיד שבועיים ואז נראה לאן מתקדמים.. אנחנו חזרנו אחרי חודש שלבעלי היה כבר ממש קשה ועוד גרנו באותו עיר של ההורים שלי.. להתנתק לגמרי זה יותר קשה.

מומלץ בבית שלך בנוחות שלך עם בעלך כי זה גם תהליך שהוא עובר לא רק את שיבקרו אותך ויעזרו אצלך גם אם צריך שישנו אצלך תעברו את התהליך הזה יחד בפינה שלכם