אני קוראת פה כבר כמה פעמים על הימים הראשונים אחרי לידה, וזה ככ חשוב לדבר על זה... אני ילדתי ביום רביעי ופשוט לא ציפיתי לכל מה שקרה מאז.... לכאבים המטורפים מהתפרים, לתסכול שאני רוצה לטפל בבת שלי ופיזית לא מסוגלת, לכל ההורמונים, להנקה, למשפחות שבאות ומייעצות ומרעיפות עליה אהבה וגורמות לי מישום מה לקושי, לדאגה המטורפת אליה... אוף אוף אוף הכל מציף.. באלי שתפרקו גם ותכתבו לי מה שאתן עברתן

זה קשה וזה עובר, אחרי זה התינוק כזה מתוק ומי זוכר את זה בכלל . אל תדאגי ממש עוד קצת וזה עובר :)

אני איתך אחותי. ילדתי היום ב3 לפנות בוקר, לידה שניה. מצד אחד מפוצצת מאדרנלין, מצד שני, גמורה מעייפות מפורקת מהתפרים, הגב עדיין כואב מהאפידורל, התינוק מרגיש לי פיצי בקושי זז.

מבינה אותך ממש! בגלל שהרגשתי חלשה ולא טוב אחרי לידה ראשונה פשוט בקשתי שלא יבואו לבקר אותי בלידה השניה. מה שאני רוצה לומר לך שבלידה הבאה שלך בע''ה את תדעי בדיוקקקק מה טוב לך ומה פחות!!! לומדים!

מבינה לגמרי השבוע הזה יותר קשה מההריון והלידה ביחד חשבתי שכל התופעות לא ייגמרו.. ולי עוד אין תפרים רק אחד קטן והרגשתי מעולה. רק הגודש היה לי נוראי אבלל אחרי שבוע הכל עובר.. לא האמנתי.. פשוט כמו שאומרים ציר זה פחות מדקה? ככה לזכור שכל זה עובר אחרי שבוע

ילדתי גם ברביעי ללא תפרים אבל התכווצויות רחם שגמרו עלי בהנקה עד שסוף סוף חזרנו לבית ביום שישי ביום שבת בעלי אומת לקורנה מאז אני בחרדות בנוסף החוסר שינה ומרגישה שהעולם קרס חחחח עכשיו יותר טוב כמובן לקחתי את עצמי בידים מתמודדים 😑

באמת לא פשוט... אני בשיא של זה

אני מנחמת את עצמי כל היום " עוד קצת יעבור" חחחחחח

אלופה לונה