פגועה ורגישה כבר שעה בוכה. פניתי למיון אתמול בגלל חשד לירידת מים שהתגלתה שלא ב"ה. אין צירים לא צריך נוזלים.. היינו עד 23.30 כשהגענו בשבע אני בסדר גמור, והחליטו להשאיר בגלל צוואר דינאמי (מוכר, משבוע 18 אני במעקבים, הצוואר סגור 🖐🏼) לוקחת כדורים להרגעת צירים ובכל זאת השאירו - אחלה. הבעיה, אין מיטות פנויות שמו אותי במחלקת יולדות במקום אם ועובר (שיהיו בריאות כמה כוחות, שאפו) העירו אותי באמצע הלילה לעבור לחדר אחר העירו את הבנות בחמש להתחיל להניק דילגו עליי בבדיקות בוקר, לא ישנתי 24 שעות רציתי את הבית ואמרו לי שעד שלוש בצהריים רופא לא ישחרר אותי כי יש עומס. ביקשתי הביתה - בסופו של דבר אישרו בתנאי שאמשיך מעקב בקופה. בעלי בתגובה - את חסרת אחריות, שלא אכפת לה מהילד שלה. אני כל כך נעלבתיייייי והתחלתי לבכות שם אישה בהריון צריכה רוגע, צריכה לישון במיוחד אם יש לה צוואר קצר אז אם אני מרגישה טוב למה לא לצאת הביתה? ואם חלילה קורה משהו לחזור. חתמתי ויתור ויצאתי. מרגישה חרא אבל רוצה פעם אחת לסמוך על הגוף והאינטואיציה שלי. אבל למה להגיד ככה? 😢 פרקתי, תודה למי שקראה. תחסכו לי תגובות ביקורתיות
💬22 תגובות👍15 לייקים

תגובות (22)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביוני 2022 בשעה 04:03
אוף מבאסשעברת את זה, ממש מבינה אותך אני כל חודש תשיעי בכיתי בערך 24/7, מכלל דבר! פשוט הכל, ואין ספק שחוסר שינהבשילוב המצב הלא נעים שהיית בו ועוד שבעלך אומר דברים כאלו (בטוחה שזה נאמר מתוך דאגה אלייך ולא מתוך רצון לפגוע), גרם לך ככה לבכי, זה בסדר וזה מובן אהובה, העיקר שתרגישי טוב ותחבקי תכף את הנסיך או הנסיכה שלך❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביוני 2022 בשעה 04:07
הדבר היחידי שאני יכולה לומר ולעודד אותך זה שכל אדם מרגיש את הגוף שלו זה לא אומר שאין טעויות וכו כולנו בני אדם אבל סטטיסטית האדם יודע מתי הוא חייב עזרה חיצונית הרופא שלי תמיד אומר שאין צורך בלחץ אמא שלו עברה 14 הריונות מלאים בבית בארגנטינה ללא אולטראסאונדים וללא תרופות אז אולי אישה כן יודעת מתי לבקש לא אומרת שתמיד אנחנו צודקות ובואו נהיה אמיתיות לאאאאא אנחנו לא עקשניות בכללללל אבל עדין את יודעת מה את מרגישה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביוני 2022 בשעה 04:28
אני באמצע לידה, הרופאה אומרת שהראש של העובר לא התברג כמו שצריך והיא צריכה להכניס יד ולסובב אמרתי לנ בסדר תנסי, שהיא ניסתה ככ כאה לי שהבנתי שמהשו לא בסדר והגוף שלי אמר ללחוץ.אמרתי את זה לרופאה והיא צחקה לי בפנים אמרה שזה לידה ראשונה ואני עדין לא בפתיחה המתאימה אז לחכות. לא הסכמתי לה לגעת בי ולסיים את מה שהתחילהץ נכנסו אחיות , רופאים וכולם ניסו להפציר בי שהיא תכניס את היד ותסובב והגוף שלי פשוט לא רצה התחלתי ללחוץ , כולם כעסו עלי שאני חסרת אחריות וכו אחרי כמה דקות נולד תינוק עם 4 ליפופים סביב הצוואר ! הרופאים היו בהלם ואמרו שאם היתה משלימה את הפעולה או שהייתי מחכה קצת הוא היה נחנק. מבינה? ילדתי לא בםתיחה מלאה כי זה מה שהגוף שלי אמר לי ! כולם אמרו שאני חסרת אחריות כולם אמרו שאני טועה והצלתי אותו. את יודעת מה טוב לך, את יודעת כמה חשוב שתנוחי עכשיו בבית כדי להתחזק ללידה. רק את יודעת מה התינוק שלך צריך. תעמידי את בעלך במקום ממליצה לך לצאת עליו ולהאשים את ההריון וההורמונים. שלא יחשוב אף פעם להגיד לך משפטים כאלהץ תמשיכי את הטיפול בקופה ( תתמידי!) ואם את מרגישה שמהשט לא טוב אין סיבה לא ללכת לבית חולים אחר !
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 ביוני 2022 בשעה 04:43
את ממש לא חסרת אחריות; אם הכל בסדר והמדדים תקינים והגוף שלך מאותת לך כך, הקשיבי לעצמך. אני ילדתי בשבוע 41.3 כשלפני כן הפעילו עלי לחץ אינסופי של הפעלת זירוזים אבל פשוט ידעתי שזה לא הזמן שלה, כמובן שהמדדים היו תקינים לגמרי, ככה שלא ראיתי טעם להקדים הטבע. חתמתי על וויתור זירוז, על כך שאני נושאת באחריות למצוקה עוברית חלילה והרופאה צעקה עלי, להגיד לך שזה הניע אותי?? ממש לא. לכל דבר יש זמן. בסופו של דבר, עוד באותו לילה היתה לי ירידת מים טבעית, צירים ומשם התפתחה לידה. סמכי על האינטואציות האימהיות שלך. כמובן שאני לא מדברת חלילה על מצבים של סיכון לעובר.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות