וואי חייבת לפרוק! אני כבר בשיא העצבים. התחלתי עבודה חדשה לפני כמה שנים (לא הרבה) תוך כדי שסיימתי את התואר. בשנה הראשונה עבדתי 30 אחוז משרה ומאז אני עובדת בין 110 ל- 120 אחוז משרה. כבר בשנה השנייה שלי קיבלתי תפקיד (סוג של קידום). השנה נכנסתי להריון דיי מוקדם בשנה. 3 חודשים אחרי שכבר דיווחתי בעבודה על ההריון (הראשון, ביי דה ווי) בערך חודש שישי, בעבודה הציעו לי תפקיד נוסף (סך הכל 2 תפקידים חוץ מהעבודה שלי בשוטף) שניהם בתחום הניהולי. בדרך כזו או אחרת, נרמז לי שהם לא רוצים שאקח הארכה לחופשת הלידה. שתבינו שאין לי עזרה, זה רק אני ובעלי בעסק. אמרתי להם שזה לא הגיוני לבקש ממני דבר כזה במיוחד כשאני עוד לא יודעת לאן אני נכנסת.. אמרתי להם שנגיד ולא אאריך בהרבה, אבל אולי אצטרך כמה שבועות אקסטרא לסגור כל מיני עניינים והם אמרו סבבה, אמרתי שאם ככה אני אחשוב על זה. בקשו ממני תשובה תוך כמה ימים (נקבו גם תאריך) ואז התקשרו יומיים לפני כדי לבדוק אם יש לי תשובה! אז אמרתי להם שכן ואני מסכימה (והדבר שגרם לי להסכים זה שיהיה לי קצת מעבר לחופשת לידה בסיסית). מפה לשם דיברתי עם המחליף שלי, שהסכים לכך בגלל שנאמר מולו בשיחה שזה רק ל3 חודשים במקומי ואז התברר לי שהם בונים על זה שאני חוזרת על היום של סוף החופשה. אני אפילו לא ילדתי עדיין! אני עוד לא מספיק קרובה ללדת! ואם אלד בשבוע 42?! איך אתם מתחייבים בכלל בשמי? על נושא כזה רגיש! בקיצור הבהרתי למחליף שזה לא נכון, ואמרתי שאני מתכננת בערך שלושה שבועות יותר כי אני רוצה למצוא מסגרת טובה ולא להכניס תינוק לפני גיל 4 וחצי חודשים למסגרת. ואז, זימנו אותי לשיחת בירור! עם דרג הנהלה (סוג של זוטר בהיררכיה)! כדי להבין תאריך מדויק. כשלא נתתי תאריך מדויק, והסברתי א. כל מה שכתבתי לכם עד עכשיו, שיחררו אותי מהשיחה, וכמה ימים אחרי זה פנה אליי מישהו מעליהם כדי לבדוק את אותו הנושא. חזרתי על זה כמו מנטרה, שאני מתכננת לחזור אחרי 4 וחצי חודשים, שאלו למה, ואני-מפגרת, עוד מסבירה את השיקולים שלי כאילו אני חייבת דין וחשבון. השיחה נגמרה באותו מצב כמו השיחה הקודמת, ושוחררתי. ואז, אני מקבלת זימון לשיחה מחר עם דרג הנהלה בכיר, ובטח כל המשוחחים עד עכשיו גם יהיו, בשביל אותה שיחה בדיוק! אני אוהבת את העבודה, המקום והאנשים שעובדים איתי, אני מוחמאת מזה שרוצים אותי בעבודות ניהול ושמעריכים א העבודה שלי ואני לא רוצה לוותר על זה, אבל זה נהיה קשה מידי, חוצה גבולות מידי, ואני רוצה גם להיות אמא טובה! אני מפחדת ומרגישה כאילו התינוק עוד לא נולד וכבר אני מנסה למצוא דרכים להיפטר ממנו כדי שאוכל לעבוד בגלל כל הלחץ הזה מהצד שלהם. אני כבר אובדת עצות. מפחדת ממה שיהיה בשיחה כי אני לא רוצה להפסיד את המשרה, אני גם לא רוצה להצטייר כמישהי שאין לה מוסר עבודה, ומצד שלישי זה התינוק שלי! זה הכי חשוב! יותר מכל עבודה בעולם! אני בדוק אבכה מולם מרוב הורמונים ותיסכול, וגם את זה אני לא רוצה לעשות. טמטמת אחת גדולה😔😪😪 תודה למי שהיה לה כוח לקרוא, ואולי גם להגיב.. פשוט עזר לי לכתוב הכל

מזעזע בעיני, היה לי בוס דוחה שאמר לי שזה מוגזם להאריך (לקחת את כל מה שמגיע לי לפי חוק) והתפטרתי פשוט היום אחרי 8 חודשים שרלו אם בא לי לחזור כמובן שעם יחס כזה לא אחזור לשם

זה אפילו לא ממש להאריך.. יש ממילא סיכוי ללדת שבועיים לפני/אחרי משוער. כולה רוצה עוד כמה שבועות. המון אצלנו יוצאות לחצי שנה

צאי לחצי שנה אסור להם לדרוש אחרת יש לך זכות לקחת את החצי שנה

אם יש משהו שהבנתי ז** על כולם והכל! ברגע שאת כבר לא תתאימי להם או שימצאו מישהו שיספק את הסחורה הם לא יחשבו פעמיים ויבעטו אותך. ולא משנה כמה את טובה, נאמנה וראש גדול 🤷🏽‍♀️ המשפחה זה הכי חשוב!

על פי חוק את יכולה להעריך חופשת לידה עד 9 חודשים והמעסיק *מחוייב* לשמור לך את התפקיד שלך, ויכולה להאריך עד שנה לחזרה לפי חוק! זה מזעזע שמתנהגים אלייך בצורה כזו את לא צריכה לתת הסברים תכנסי לשיחה ותגידי שאת חוזרת אחרי חצי שנה וזהו, קחי לך ולבייבי את הזמן..

להאריך* סליחה

ועוד משהו, לפי חוק מחודש חמישי ומעלה את לא חייבת לעבוד שעות נוספות. זו זכותך לוותר על השעות האלה אם קשה לך

אני פשוט בהלם.. אין לי מילים אחרות לתאר את הדבר בזה. זה מנוגד לחוק כמו שאמרו פה מעליי, וזו פשוט חוצפה שאין כדוגמתה!

וואוווו!! שירגיעו ומהר. נשמע שכולם שם גברים לפי התיאור שלך, לא מבינים כלום ושום דבר על לידה וחופשת לידה. את לא יכולה להתחייב לכלום, מאיפה את יודעת מה יהיה ואיך יהיה? אולי פתאום סדרי העדיפויות שלך ישתנו מקצה לקצה ותגידי שאין מצב שבגיל 4 חודשים את עוזבת את התינוק בשביל העבודה? לפי חוק, מגיע לך 26 שבועות חופשת לידה שאסור לאף אחד חוץ ממך לגעת בהם או לדרוש ממך לוותר על חלק מהם ולפי דעתי אל תתחייבי על כלום, את יכולה לתכנן דבר אחד ובפועל יהיה אחרת לגמרי. היריון ראשון ואת הולכת אל הלא נודע ולכל אמא וכל תינוק יש צרכים אחרים. שורה תחתונה את לא יכולה לדעת עכשיו עוד כלום.

מזעזע..זה החופש שלך ומגיע לך את החופש שלך כמו בכל עבודה אפשרית! תאריכי כמה זמן שאת צריכה זה הגוף שלך ואת צריכה לנוח!! הם לא יכולים להחליט בשבילך מתי לחזור מה לעשות וכל זה..

כן זה ממש הגיע לרמה שבא לי פשוט להגיד להם שזה או זה או שימצאו מישהו אחר ואז אני אהיה חופשייה להאריך לחצי שנה וזהו

אני חושבת שאת צריכה להסביר להם שאת לוקחת את הזמן כדי לחזור 100% לעבודה, חשוב לך העבודה אבל לא פחות מזה המשפחה. וזהו, לא לפרט יותר מידי את השיקולים שלך, יש לך 26 שבועות על פי חוק, לאף אחד אסור להחזיר אותך רגע לפני שאת רוצה לחזור.

הזיה. הייתי מעמידה את האיש הבכיר הזה קצת במקום לא נוח.. הייתי אומרת לו בשיחה שאם רוצים אותך וראו בך מתאימה לתפקיד הניהולי הזה יוכלו לחכות עוד חודש נוסף . לא יקרוס העולם ואת מבחינתך גם ככה זו הקרבה גדולה לא להיות עם התינוק הקטן בזמן הזה ולשלוח לגן ושיצטרכו להתגמש איתך באמצע הדרך זה לא הכל או כלום. תנהלי מו״מ אל תצאי מפוחדת תעמדי על שלך.

זה בדיוק מה שעשיתי בשלוש השיחות האחרונות, אני מרגישה שהם מקטינים את מה שאני אומרת להם כי כל עוד זה לא בדיוק לפי מה שהם דורשים אז לא מקובל. היו צריכים לרדת ממני אחרי השיחה השלישית לפחות, אם לא אחרי השיחה הראשונה או השנייה...

אז הייתי אומרת בדיוק את זה. שלא יכול להיות שעבר שלוש שיחות מעמידים אותך בפוזיציה הלא הגיונית הזו על הזכויות החוקיות שלך. ברור שאת רוצה לחזור בכל הכח ולהתקדם וכנראה שגם הם רוצים אבל אם הדבר יפול מבחינתם על חודש אחד שמבחינתך הוא קריטי לא מתנהלים איתך פה על ימי חופש בקניון אלא על הזמן שלך עם ילד קטנטן שצריך אותך וזה לא שיש לך איזו סבתא שתטפל את תצטרכי להקריב ולהכניס ילד קטן למעון וקשה לך עם זה. שיבינו שזה הלימיט שלך ושיתפוצצו עברו את הגבול. והאמת שיש גם גבול להקרבות שאנחנו צריכות לעשות בשביל עבודה.

את צודקת במאתיים אחוז