נטו לפרוק - יש לי חמות מהממת עוזרת, אוהבת, באמת מדהימה אבל האישה לא יודעת שובע היא באה לראות את הקטן (בן שבועיים) ומתנחלתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אמא שלי באה לשעה כדי להרגיש אותו והולכת אבל היא היא תתנחל פה 4 שעות!!!!

ולא נעים לגרש היא פשוט מתנחלת פה רוצה להחזיק להאכיל לקלח כאילו בחייאת בואי תהיי איתו תחזיקי בכיף ותלכי למה לסחוט את המיץ

בעלי? מבחינתו שהיא תגור פה.

חן - כי זה הבית שלי אני מסתובבת עם חזייה בבית ואני מניקה בסלון כי אני אוהבת את הפרטיות שלי גם בלי קשר להריון כי אני ממש לא מתכוונת שהיא תחשוב שהיא תגדל אותו ותראה אותו כל יום וכן היא הייתה באה כל יום אם לא הייתי שמה לזה סטופ.

הבעיה היא שאם אני אומרת לה את זה היא מציעה שהיא תישאר איתו ושמלך לישון היא לא מבינה רמזים. ואני מכירה אותה. היא מבחינתה לגור אצלנו ולגדל אותו קשה לי עם הדביקות.

חן, זאת התחושה שלה ועם זה אי אפשר להתווכח. למה את מבטלת אותה,? אנונימית אין מביהה כמוני. חמתי וחמי ממתי שהגעתי הביתה מביהח עד לפני חודש (התינוק בן ארבעה חודשים) היו באים יום כן יום לא ולא עזרו אפילו!!! חוץ מלהרים על הידיים ולהרדים כלום!!!! הייתי צריכה לארח. וגם בעלי מבחינתו שיגורו פה. חוסר טאקט מטורף. רק על זה היו לי ריבים עם בעלי, כל השאר תקופה מדהייימה שהתינוק חיבר בנינו ממש.

היא כן עוזרת מושי היא באמת אישה טובה אבל אני קנאית לפרטיות שלי ושבאים להתנחל פה זה קשה לי כי אין לי פרטיות והיא לא מבינה רמז של ללכת.

שבעלך ידבר איתה. שיסביר שאת בקושי ישנה ושהקטנה ישנה את רוצה לישון איתה, כשיש אורחים את לא יכולה.

זה בדיוק הבעיה שברגע שאני אומרת שאני עייפה היא לוקחת את זה לכיוון של ״לכי לישון אני אשמור עליו״ אני לפי ים מרגישה ממש כפוית טובה כן? שהיא באמת מדהימה והכל אבל וואי קשה לי ממש

דיי בחייאת על מה התלונות????? סבתא של הילד, זרמי!!!! גם לך יהיו נכדים.

ממש חכם מצידך להגיד נראה אם לא היה מציק לך שמתנחלים אצלך בבית.

מה מה מה!??? מה הקשר סבתא של הילד? זה אומר שאין לאנונימית חיים? זה אומר שכל היום כל יום צריכים להיות אצלה אנשים? זכותה להתלונן גם אם את לא מתחברת לקונספט

זה בדיוק הקטע גם אמא שלי באה ל45 דק-שעה והולכת והיא נתקעת נשכבת על הספה עפ הילד עליה אחרי זה קוצה לקלח אחרי זה רוצה להאכיל זה מעיק היא גם באה ביציאות של - ״מתי אתם יוצאים ומשאירים אותו איתי? בחייאת הילד בן שבועיים מי יעזוב אותו עכשיו? בטח לא כשאני מניקה באופן כמעט בלעדי (תמ״ל פעם ביום בלילה כדי לאפשר לי לישון). מה הקשר שהיא סבתא של הילד? אני מכירה הרבה סבתות, אף פעם לא נתקלתי בסבתא שמעורבת ברמה הזאת…

אנונימית השאלה מה הקשר סבתא של הילד הייתה מופנית לzo שרשמה ״סבתא של הילד, זרמי״

טרחניות.

מזכירה לי את חמותי עם הילד הראשון... כמה סבלתי מזה... נכנסה לי לחדר לידה כשהשילייה עוד שכבה על השולחן ביחד עם כל המשפחה של בעלי ואני עם רגליים פתוחות לפני ששטפו אותי בכלל. כל כל יום כל היום הודעות... לא הפסיקה לחפור לי על מתי נשאיר אצלה את הילד ותני לו בקבוק ותביאי אותו אליי (מתנגדת להנקה), הרבה פעמים הייתה באה עם חמי גם ולפעמים בהפתעה.. כמה פעמים תפסה אותי עם ציצי בחוץ לא יכולה לספור בכלל. אבל הייתי מניקה מולה ולא עיניין אותי אפילו שהגעיל אותה. אני התנהגתי רגיל כמו שרציתי להתנהג גם אם היא לא בבית, הייתי עם טופ ומכנסון עם כל הבטן של אחרי לידה וטיטול מולה מרוב שזה עיצבן אותי. הייתי עונה לה תשובות יבשות ואחרי משהו כמו חודשיים 3 חודשים זה התחיל להפחית. עם הקטנה זה לא היה כי היא נולדה בסגר השני והייתי חודש אצל ההורים שלי ואחרי זה פשוט נשארתי בבית והיא הייתה אוספת מדי פעם את הגדול אז הייתי מעסיקה אותה איתו. נכון להיום יש לה 3 נכדים, 2 ממני ואחד מהבת שלה. את הגדול היא הכי אוהבת.. רואים את זה ממש והיא לא מסתירה את זה בכלל. גם מבחינת בעלי שהיא תגור אצלם אבל כל הזמן הייתי אומרת לו שזה מפריע לי ושידבר איתה ושיגיד לה. לקח זמן אבל זה השתפר עם הזמן.

zo טרחניות... סבבה.... מאחלת לך שישבו לך על הראש שניה אחרי לידה נראה איך זה ירגיש לך

וואי אני כל כך מבינה, אחרי הלידה לא רציתי שאף אחד יבקר, גם לא ההורים שלי. רק רציתי את השקט שלי ולהיות עם התינוקת. בהתחלה ההורים שלי היו מגיעים המון, ובאמת שרצו לעזור, אבל זה רק עשה ההיפך. נגיד הם רוצים לעשות כביסה זה אלף שאלות, איך מפעילים את המכונה על איזו תכנית איזה בגדים להכניס 😅 כבר העדפתי לעשות הכל בעצמי בשקט. וגם שאלו אם הדודים יכולים לבוא התחילו להזמין אנשים אליי הביתה ושמתי לזה מהר גבול. אמרתי להם אף אחד לא בא חוץ ממכם, אם אני ארצה אני אזמין. בזמן האחרון (היא בת חודשיים וחצי) הם מגיעים פעמיים - שלוש בשבוע, שזה קצת הרבה בשבילי אבל זו איזושהי פשרה משני הכיוונים שאני יכולה לחיות איתה. אני סה״כ אוהבת את ההורים שלי ורוצה שיהיה להם קשר טוב עם התינוקת. אבל מגבילה את הביקור לגג שעתיים אחרת זה מתיש אותי ממש. גם אופי הביקורים השתפר, יש כבר שגרה יותר ברורה. נגיד בשבת הם באים יושבים אצלנו קצת אנחנו יוצאיח איתם לטיול בחוץ עם התינוקת והם הולכים. זה באמת יותר קשה כשזה החמות כי עם ההורים שלי דיברתי וביקשתי לקצר את הביקורים והם התחשבו. באופן כללי אצלי ואצל בן זוג שלי כל אחד אחראי למשפחה שלו. אני אחראית לשים גבולות למשפחה שלי והוא לשלו (למרות שאין בעיה עם המשפחה שלו בנושא הזה). אז מה אם בעלך היה רוצה שהיא תגור אצלכם? הוא צריך לכבד אותך קודם כל ולהגיד לאמא שלו בצורה יפה מה הגבולות. והיא תצטרך לכבד כי עכשיו את האמא.

איזה מציק זה תכנסי איתו לחדר תלכו ״לנוח״

אמאלה זה נראה כאילו אני כתבתי את הפוסט הזה 😅 חמותי בדיוק ככה אנחנו מסתדרות ממש טוב אבל היא כל הזמן פה!!!! ואנחנו גרים ממש קרוב אליהם אז היא נשארת גם עד מאוחר והילד כבר צריך לישון והיא לא מבינה! ועוד לפני שהוא נולד ידעתי שזה יהיה ככה כי היא השתלטה לי גם על ההריון 😓

יואו ביסלי גם אצלי היא גרה ממש ממש קרוב זה מה שמחרפן אותי כאילו זה לא שאנחנו גרים רחוק והיא רואה אותו פעם ב וכשהוא קצת יגדל ויוכל לצאת מהבית אנחנו נלך אליה והיא תבלה איתו לא מבינה למה להציק

סתיו - בדיוק כמוני! שה מה שאמרתי לבעלי שעתיים שה בסדר אפשר לחיות עם זה אבל למה להתקע פה שעות על גבי שעות

כן אצלי ההורים מכבדים או לפחות מנסים לכבד (אמא שלי תמיד מנסה ״לגנוב״ עוד זמן חח) בעלך אמר לאמא שלו עוד שעתיים? או שלא אמר לה בכלל?

לא אמר.

לא הבנתי אין לך פה לדבר? תגידי לה לכמה זמן לבוא

בנות זה בידיים שלכן תציבי גבולות כלכך חבל לי לדעת שאתן לא עומדות על שלכן בגלל חוסר נעימות עצוב

אם בעלך לא אמר לה אז יש פה בעיה גם עם בעלך. הוא צריך להיות בצד שלך. אתם צוות. חוץ מזה שאת אחרי לידה וצריך לתת לך את כל המרחב שאת צריכה. הייתי עושה לו שיחה רצינית על העניין. שידבר עם אמא שלו ויעביר לה בצורה נעימה אבל גם ברורה את הגבולות (אותם את קובעת). וזה שהוא היה מעדיף שהיא תהיה כל הזמן לא רלוונטי! הוא לא גר עם אמא שלו. כמו שאומרים, היא את הילדים שלה גידלה. עכשיו את האמא. ואל תרגישי כפויות טובה. יש לך את הגבולות שלך וזה בסדר גמור.

ואם בעלך לא אומר לה אז תשקלי לשבת איתה ולעשות איתה שיחה כנה, להגיד לה שאת באמת מעריכה את העזרה שלה, אבל את רוצה את הפרטיות שלך ואת הזמן שלך לגדל את התינוק בנחת, שתגיע עד x פעמים בשבוע, לא יותר משעתיים. שזה הגבול שלך ויותר מזה לא נוח לך. זה ממש לא נעים אני מבינה, אבל זה מאוד מאוד חשוב להציב גבולות, ועדיף כבר מעכשיו, זו תהיה הסתגלות בשבילה אבל לאט לאט אני מאמינה שהיא תתרגל וזה יסתדר.

לי הפריע נוכחות גבוהה של חמתי עד שהבנתי שהילדים לא יאהבו אותי פחות אם אני איפשהו בבית באותו הזמן. הם לא יחשבו שהיא גידלה אותם במקומי כי גם אני שם. ושאם לבעלי זה ממש חשוב אז אני אתפשר כי סופו של יום הכי חשוב לי לשמור על הזוגיות איתו. ואז גם לי נהיה יותר קל כי הפסקתי להלחם ללא ניצחון על הלבד שלי. אבל שימי גבול הגבול שלי כרגע זה שהילדים ישנים בבית הגבול שלך יכול להיות שכשאתם הולכים להתארגן לשינה היא הולכת. ותהני מהעזרה שהיא מציעה - שתשמור על הילדים ואת לכי לחדר כושר או עם חברה לקפה או עם הבעל למסעדה ..

אני מבינה שהיית רוצה להיות לבד אבל תחשבי מה יותר חשוב לך , זה או היחסים עם בעלך. כי אם לבעלך ממש חשוב הנוכחות שלה אז אולי עדיף לקבל את המצב. סופו של יום בילד זה לא יפגע, רק יוסיף לו זיכרונות חיוביים

תודה לה׳ - מבינה מה את אומרת. יחד עפ זאת, אני צריכה להרגיש בנח בבית שלי. כשיש אנשים זה שווה ערך לשתלכי להתארח במקום אחר. הילד בן שבועיים וחצי ואני אחרי לידה - אני כל היום איתו בבית ואני הורמונלית ועייפה. לכן הזמן הזה צריך להיות התחשבות בי ולא בבעלי. בעלי מקבל מספיק התחשבות - הוא ישן לילה שלם כי אני מתחשבת בזה שהוא עובד במהלך היום וצריך להיות מרוכז וערני, מתחשבת שהוא צריך לנקות את הראש שעה ביום ונותנת לו זמן לשחק בסוני כשמסיים לעבוד מעבר לזה אני לא צריכה להתחשב יותר. כשהילד יהיה בן חודש ויצא מהבית - אין בעיה שילך לסבתא שלו ומבלה אצלה כמה שעות. כרגע אני חושבת שרמת ההתחשבות באחרים היא מעל ומעבר. ולא חושבת שצריכה להתחשב גם בזה.

אז תדברי על זה עם בעלך תגידי לו בדיוק את זה ושהוא יעשה להם שיחה על מי בא ומי ולא וכמה פעמים בשבוע ואז אם ישאלו אותך אז תגידי שאת עכשיו עייפה ואתם צריכים יותר את הלבד שלכם