כשאני מניקה בכל שאיבה של התינוק אני מרגישה הרגשה מציקה בכל הגוף הרגשה כזאת שאני חייבת למתוח את כל השרירים בגוף הכי חזק שיש ידיים , רגליים , אצבעות כי זה ממש כואב משהי יודעת על מה אני מדברת ומכירה את ההרגשה? ניסיתי להניק כמה שיותר בשבילו אפילו שסבלתי בכל שניה ושניה עד שכבר לא יכולתי יותר אז הוצאתי אותו והוא נשאר רעב ובכה עד שהכנתי לו בקבוק אני רוצה לעשות את ההכי טוב בשבילו וזאת הסיבה שאני ממשיכה לתת לו חלב אם אבל כל הזמן עוברת לי המחשבה בראש שאמא טובה זאת אמא שטוב לה ולא טוב לי . קשה לי . כואב לי . למשהי יש פיתרון?

אולי תנסי לשאוב ? ובמידה ובאמת את סובלת אל תהיי קשה עם עצמך נכון שזה יותר בריא חלב אם אבל אל תבטלי את עצמך אם את לא מסוגלת ולא טוב לך זה בסדר זה לא אומר עלייך שאת אמא פחות טובה

אני שואבת ולפעמים מנסה להניק עם פטמת סיליקון כי הוא לא תופס את שלי , ממש רוצה להגיע למצב שאני רק מניקה ולא להיות תלויה במכונה , רק לי ההנקה מרגישה ככה או לעוד משהי? זה משהו שאמור לעבור עם ההנקות?