יש כאן עוד אמהות שמאז שילדו מרגישות שאין אותן יותר? שהבעל עסוק רק בילד/ה שואל מתעניין מנשק מחמיא הכללל רק לילד/ה? כאילו זהו אני עכשיו רק אמא מטפלת מחנכת מדריכה הכל חוץ מאישה שלך לא משנה כמה אני יעיר ואבקש צומת לב לא עוזר למען הסר ספק אין לי בעיה עם זה!!! זה מחמם לי את הלב ומשמח אותי אי אפשר להרים גם לאמא כאילו לפני זה היתי הכל הכי מפורגנת והכל חשבתי שכשאלד זה יתעצם אז לא זה ירד למינוס 1097484030 השאלה אם זאת רק אני יש כאן עוד בנות במרגישות ככה? *אין קשר ללדבר איתו אני אומרת ומעירה תמיד אז לא לרשום לי להגיד לו לטפח את הזוגיות והכל בבקשה בנות כי עברתי את השלב הזה אני מובנת מאליו פה.

איזה כאב לב .. זה ילדה ראשונה....זה לאט לאט יירד והוא ייזכר בך... אבל אני הייתי מתחילה ליזום בעצמי דברים... אולי אפילו לטייל ביחד כמשפחה... (שאני ניסתי לצאת לבד איתו ואמא שלו שמרה על הילד הוא לא היה רגוע לשנייה וזאת אמא שלוו ששמרה עליו... הוא היה כל הזמן טרוד מה קורה עם הילד אז לא באמת נהנתי...) לכן לא הייתי ממליצה בשלב הזה לצאת לבד שניכם... אבל כן אפשר לנסות אולי לנסות להתחיל לשבת ביחד לארוחות ערב/צהריים... לזכור שבסוף הילדה לא מתחרה בך.. זה פרי אהבתכם זה של שניכם... וזה מרגשש ולא מובן... את הרגשת אותה בבטן 9חודשים והיית מחוברת אליה.. הוא רק עכשיו התחיל להיות מחובר.. וזה הכי מהמם שבעולם.. לכן לדעתי פשוט תזמי את... לאט לאט הוא יירגע מהההתרגשות... מזל טוב!!!

כבר עוד רגע בת שנה אין לי כוחות כבר אני רק בוכה איך אפשר להתעלם ממני ככה קשה לי מאוד 24/7 איתה כמה שאני מדברת מרגישה שנופלת על אוזניים ערלות כשהוא בבית אני רק עצבנית מזה כל הזמן חושבת כמה כיף לי שהוא בעבודה אני צוחקת נהנת עם בילדה שמה מוזיקה רוקדת כל החיים הינו מץדעגעים ברמות!!! כל המשמרת מדברים כל רגע רק מחכים לבוא הביתה כשהיתי ביום חופש או הוא רק הינו מחכים לחזור הביתה היתי בטוחה שזה יהיה אחרת כלגך התרגשנו מההריון ציפינו כלכך הכל פשוט התהפך לי חודש חודשיים ראשונים בוכה נשברת הוא מרוחק אמרו הורמונים קצת אחריי אמרו לפעמים זה מתארך... אוטוטו בת שנה אין כוחות כבר נמאס לי לבכות