פוסט פריקה והתייעצות 😓- ארוךךךך עד עכשיו הייתי בבית עם הילדה שלי בת שנתיים אנחנו מחוברות ברמה שבחיים לא שמתי אותה בביביסיטר אפילו אמא שלי לא שמרה עליה בלי שהייתי באיזור בבקשה לא לשפוט אותי קשה לי לשחרר ממנה ואני חרדתית ותמיד מפחדת שמשהו יקרה דווקא כשלא אהיה לידה .. היא אפילו ישנה איתי במיטה ממש מאז שנולדה בקיצר הבנתן את הקשר שלנו הקטע הוא שאני חייבת לצאת לעבוד ולרשום אותה למעון דחוף.. רשמתי אותה לשנה הבאה ופתאום התפנה מקום לעכשיו והחלטתי שאני אכניס אותה למרות שזה כבר סוף שנה אז אני איתה בשבוע של הסתגלות ועוד יומיים מתחילה לעבוד וכבר לא אוכל לבוא ולקחת אותה מוקדם 😢😢 היא כל כך עדינה וחברותית ויש שם ילדים אגרסיביים ממש היום כשבאתי לקחת אותה היא בכתה ממש והייתה בצד בלי כל הילדים וכשהגעתי לבית ראיתי שיש לה 3 נשיכות ביד אוףף קשה לי ממש באלי לבכותתתתת באלי כבר שהיא תשתלב ושיהיו לה חברים והכל יהיה בסדר אני יודעת שזה טוב ומפתח לה את העצמאות שלה בלעדיי ועדיין ממש קשה לי חושבת על לשלוח אותה מחר ונהיית עצובה פליז כל עצה/תגובה יכולה לעזור לי ❤️ תודה למי שקראה עד הסוף

אני אומרת שאת צריכה ללכת עם הלב שלך אם זה לא מרגיש לך נכון, אז אל תשלחי אותה זה באמת שינוי קיצוני לילדה להגיע ממצב של רק עם האמא לסביבה חברתית מידיי אני כן חושבת שאם בתכנון להכניס אותה למעון אז הכל טוב אבל תעשי איתה תהליך קודם כל בבית, תלמדי לשחרר אותה קודם בדברים הקטנים וזה לווא דווקא להיות בנפרד ממנה, אלא לעבוד איתה על החרדתיות שלך כי כל זה משפיע גם עלייה ולגביי מפתח עצמאות, לא מסכימה בכלל אין קשר ההפך, תינוק כמה שהוא יותר עם ההורים, ובטוח בהם , הוא מרגיש בנוח לבד להיות עצמאי וזה בא ממנו ולא אנחנו מקדמים את זה מקווה שהסברתי את עצמי טוב💜

אני מבינה אותך הלוואי שהייתה לי ברירה אחרת אני חייבת לצאת לעבוד ואין לי מי שישמור עליה

תקשיבי יקרה ממש מבינה את האהבה שלך זה בדיוק מה שהיה לי עם הבן שלי תמיד ישן לידי, לא משחררת אין בייביסיטר והייתה תקופה שלקחנו הדרכת הורים ושם הבנתי שאם באמת את אוהבת את חייבת לשחרר...לא בשבילך בשביל הילדה! אל לוקחת לה את העצמאות, את הביטחון, את החופשיות זה הורס! אני חוויתי קושי עצום! אבל למען הילד עשיתי הכל! היה לו מאד קשה בהתחלה היה עדין כזה ובכיין אבל היום (3.5) הוא עצמאי ישן לבן הולך לגן בשמחה ופורח! מתחברת לילדים ואני מאושרת בשבילו אם את אוהבת באמת אותה יותר מאשר אותה איתך אז שחררי... כמובן לעקוב ולשמור אבל לשחרר

את תראי יקח זמן אבל שתיכן תהיו מאושרןת חייב שיהיה חיבור בריא ולא כמו שתיארת

מסכימה עם מה שנכתב הצוות במעון צריך להנחות אותך איך לעשות את זה הכי נכון אני בשבוע הראשון הייתי איתו ממש במעון חצי יום הכירות ואח"כ זה שעה לבד בלי אמא ואז זה עלה לשעתיים וכו' בהדרגתיות זו דעתי

בשבילך ממליצה לך לשחרר את הלחץ והעצב,בסופו של דבר את האמא משדרת לילדה שלך את כל מה שאת מרגישה אז היא הולכת בתחושה שגן זה מפחיד/עצוב/לא כיף ..תנסי להראות לה שיהיה לה כיף בגן ושאת שמחה בשבילה שהיא הולכת ,זה לוקח קצת זמן להסתגל במיוחד אחרי שנתיים בבית אבל היא תתרגל והיא תתחבר לכולם וזה בסדר גמור שהיא לא ישר רצה ונהנת כי היא נמצאת במקום חדש לגמרי רבל הכי חשוב שתשדרי לה אוירה כיפית וטובה מהגן כשהיא הולכת

יואו ממש תיארת את אותי עם הקטנה שלי רק שאצלי היא בת 10 חודשים אני חודש 8 תכף צריכה ללדת ואין לי מושג אך אני מתמרנת בינה לבין התינוקת כי התינוקת תהיה ליידי במתחברת ואני מפחדת שהקטנה שלי תתפס עליה . וגם מבחינת הגן אין מצב שאניי מכניסה ועדין אף אחד/ת לא עשה לי ביבייסטר אני מתה מפחד

היי עברתי סרט דומה אני מזדהה ממש הבן שלי עד גיל שנתיים וחצי לא נפרד ממני וכמו שכתבת אפילו אמא. שלי לא שמרה עליו ויותר מזה אבא שלו לא נשאר איתו יותר משעתיים וגם זה היה נדיר.. בגיל שנתיים וחצי שלחתי אותו למעון והייתי בוכה כל בוקר ורצה לאסוף אותו מוקדם והתקשרתי לשאול עליו במשך היום. חײַבת לאמר שראיתי ילד שמח כשבאתי לאסוף אותו כמובן אחרי השלב הראשוני.. יבוא יום והיא תרוץ לגננת בבוקר ותדעי שהיא במקום הנכון, מקווה שיקח לה מהר. להתרגל ❤️❤️❤️

תודה לכולן♥️ hani - הלואייי חלום שלייי ואנונימיות ככל שהם יותר גדלים ככה זה הופך לקשה יותר גם לנו וגם להם 😢