בן 1.9 כבר שנה בול שמתעורר בלילות בצרחות ...לא לוקח מוצץ רק בקבוק מרגיע אותו.. הוא קצת פינוק על אבא שלו ובוכה אליו בגדול.. כבר אין לי כוח לפרט וגם סליחה אבל נמאס לי מיועצות שינה.. שלמתי כבר ל2 שונות..עשיתי כמה סדנאות ודי לא מוכנה לשלם עוד...הילד בסדר במעון המטפלות טובות (מעון מפוקח) מקבל המון אהבה וחיבה מאיתנו והוא מכור לאבא שלו וגם הוא מכור אליו.. לא בןכה אליו בלילות הכוונה שבוכה וצןרח לפעמים כאיךו כןאב משהו ולא כןאב כלום כי איך שמניחים אותו במיטה שלנו נרגע ונרדם...אבל יש פעמים שצורח כלללללל הלילה...צריך ללטף אותו בלי הפסקה וכשמפסיקים בוכה... אני לא מצליחה ךהרגיע ומוכן רק שאבא שלו יבוא והוא גם קורא לו אבא אבא אבא וזה מתיש... מה לעזאזל לעשות?? כככה ילדים גדלים? בבכי וצרחות בלילות??? לא אכפת לייי שאני לא ישנההההה אני לא עייפה!! אכפת לי ממנווו שהוא אולי חולם או פוחד ממשהו ואני לא יודעת איךךךך לעזור לן!!!! מה לא ניסיתי !!! סגולות תהילים זעתר רבי נועם אלימלך אור קטן בחדר או חושך בננה לפני השינה לדבר יפה לפני שהולך לישון לדבר אליו כשבוכה ולומר לו שאני מבינהאותו וכו וכו...יש ימים ויש ימים...ימי הצרחות רבים יותר...כלום לא עוזר כ ל ו ם!!! למה במהלך היום הןא ילד מהמם ובלילות הוא סובל ככה?? למהמהמההההה מ ה ע ו ש י ם ? הבן שלי מרגיש לי פשוט עצוב בלילות וזה מרסק אותי! יש לי עוד ילד בן 7 חןדשים, חשבתי אולי בגללו אבל הוא ככה עוד מלפני ההריון או הלידה שלו...הוא גם מאודאוהב אותו במהלך היום אבל בסדר נניח ובגללו, אין דרך לעזור לו?!? גם לפני הלידה היה בוכה ככה... בבקשה! רק דברים שיעזרו! אני לא צריכה ניחומים באמת תודה מעריכה אבל די...חייבת משהן שעובד...הוא לפעמים קם צרוד.... בעיה רפואית שללנו.. התפתחותית הןא בסדר גמור, חברמן ואוהבים אותו בכל מקום בגן חברים וכו...משחק יפה חכם ישן צהריים מעולה ונרדם לבדדדד!!! רק לילות חייב בקבוק או עגלה ומתעורר בבכי.... היום הזה שקורה אחת לחןדשיים בערך שישן לילה שלם או קם פעם אחת באמצע הלילה אבל בסבבה ורק לבקבוק, אני כל הזמן מנסה לשחזר מה עשינו באותו יום שגרם לזה וכלום...הכל רגיל

להפסיק עם הבקבוק.. ולשחרר אצלך בראש. הוא רואה שזה מעסיק אותכם והוא מקבל מזה את מלא היחס.. אין שום סיבה שהוא יפסיק זה משתלם לו. אני מאוד עקרונית בענייני שינה.לי זה מאוד מפריע שמעירים אותי במיוחד שאני עובדת יום למחרת.. פעם פעמיים את לא קמה אליו והוא מבין שזה לא משתלם לו.. .נכון כואב הלב שהוא קם צרוד והוא בוכה בלי הפסקה.. אבל רק ככה זה יעבוד. .עובדה שבמעון זה לא קורה לו כי שם אין אמא ואבא 'זב מפעיל אותם רגשית ואין מי שיתרגש מהבכי שלו אני ניהלתי מעון הורים היו מתפלאים איך במעון הילד ישן מדהים ובבית לא ישן או ישן רק בתנאים מסויימים... זה הכל עניין של יחס שאת מקדישה לזה.. ילדים הרבה פעמים מפעלים אותנו רגשית כי זו הדרך שלהם לקבל יחס ..גם אם היחס שלילי בסוף זה יחס!

אני מבינה מה שאת אומרת, אני יןדעת את זה כבר. בכל מקום אמרן לי בשום אופן לא לעשות דבר כזה ולהתעלם מהבכי.... אני באמת לא מוכנה שהילד שלי יתייאש מהבכי וירדם כי לא עונים לו... לדעתי זה די אכזרי..״גם ככה לא יענו לי אז למה לבכות?!״ וככה הוא גדל לעולם שלא מקשיבים לו ואין מקום בשבילו ואין יחס... השאלה שלי שכבר לא נראה לי תזכה פה למענה כי היא תרד למטה בפיד וגם לא נראה לי שיש למישהי מענה-השאלה שלי היא איך לעזור לו בצורה חיובית שכן אתייחס לבכי שלו... להתעלם ןלהקטין את עולם הרגשות שלן שגם ככה זעיר ורגיש לא הגיוני ולא בריא...בכל סדנא אן אשת מקצוע שפגשתי דורשים היטב להתייחס לילד ולא להתעלם זה שזה לא עובד זה משהו אחר בשיטה שלא מתאים.. ילד בסוף ירדם מהעייפות של הבכי, נכון התוצאה של לישון תתקיים פה אבל לא חןשבת שזו הדרך...בכלל

יש הבדל בין לתת מענה לבכי לבין להעביר למיטה או לתת בקבוק וכו.. מענה לבכי זה לבוא לחבק אותו להבין אותו אבל מה שהחלטת שהוא לא מקבל הוא לא יקבל ויהי מה וזה נקרא גבולות .. יומיים שלוש והוא יבין שאמא פה אבל הוא לא מקבל כל מה שהוא רוצה אם הוא רק יבכה ,זה לא אומר שזה עובד בשניה צריך להיות חזקים ואסרטיביים אבל זאת הדרך והבן שלי גם היה לו תקופה של סיוט שהיה רוצה לישון רק בעגלה ואם היב קם באמצע בלילה והעברתי אותו למיטה שוב להעביר לעגלה עד שהחלטתי שזהו ואחרי יומיים זה נגמר ,פשוט צריכים שני ההורים לבוא בגישה של עכשיו מציבים גבול ברור וברגע שיש לו את כל הצרכים לידו בקבוק מים,מוצץ שמיכה ,חיבוק מאמא זהו לא צריך יותר מזה

תגשי אליו כל 10 דקות על השעון תני לו חיבוק ותלטפי אותו. תגידי לו "אמא כאן" ותצאי .. זה לא להתעלם לתת לילד להתעלף מבכי. זה לתת לילד עצמאות וידיעה שאמא ואבא כאן ולא הולכים אבל גם לא מתרגשים מהבכי ..

העניין פה זה בעלי הוא מותש ממנו הוא יגול להיות איתו ער 2-3 שעות כי הוא לא מפסיק לבכות ולקרוא לו ובעלי יוצא לעבודה ב5:30 יש לו נסיעה של שעה כל בוקר בגלל זה אין לו כוחות להתמודד והמענה הזה נהיה ככה בגללו אבל לא באשמתו אין לו ברירה..הוא מנסה לפעמים להחזיר למיטה שלו ונשאר לידו והולך לסירוגין ויש ימים שזה לא נפתרררררררר פשוט ער בבכי או סתם ער שעתיייים

תנסי את השיטה שאמרתי לך...אתם צריכים להיות מאוחדים בדעה הזאת.. זה יקח יומיים שלושה אולי יותר אבל זה שווה את זה בוודאות.. תתחילו בסופש ששניכם לא עובדים למחרת ותמשיכו בעיקביות. תקפידי על שעה קבועה שבה הוא הולך לישון. שיהיה סדר לילה (ארוחת ערב. מקלחת. שינה) לשים אותו במיטה עם חיבוק ופשוט לצאת מהחדר לא להשאיר איתו יותר מ5 דקות. ברגע שהוא מתחיל לבכות תיכנסי אליו תלטפי אותו תגידי לו "אמא/אבא כאן בסלון אנחנו איתך שומעים אותך עוד מעט אני יבוא 'שוב" נשיקה ותצאי (לא להוציא אותו מהמיטה!) ותחכי 10 דקות על השעון (גם אם הוא ממשיך לבכות ) ותיכנסי אחרי 10 דקות שוב ותגידי אותם דברים .. ברגע שזה יהיה שיגרה של זמנים מדוייקים הוא יאמין לך שאת באמת פה ומצד שני שאת לא מתכוונת להתרגש מזה שהוא בוכה... ילדים צריכים גבול וגם שיגרה... יש לי שלושה ילדים בגילאים שונים והם ישנים כבר מגילאי חודשים בודדים .זה היה קשה ומורט עצבים אבל זה משתלם..הם קמים רגועים יותר בבוקר ואני קמה שלווה וגם נוח לי להשאיר בייביסיטר כי אני יודעת שהם ישנים ... קורה לפעמים שהם קמים לי בלילה בהיסטריה שלא נגמרת ואז אני עושה בדיוק אותו תהליך .כבר בשעה הראשונה הם נרדמים

זה קשוח אני ממש מבינה אותך..לכל הורה יש את הקשיים שלו בגידול הילדים (לי זה עם אוכל .הן פשוט מסרבים לאכול ואני כל היום סביב זה וזה מפעיל אותו רגשית ולא משנה מה גידו לי אני תמיד סביב זה קשה לי לשחרר) בסוף..איו חכם כבעל ניסיון... זה יתן לכם שקט טרוגע..במיוחד שיש עוד אח בבית שאני מאמינה שגם לו זה מפריע הבכי וההתעסקות סביב זה.. בהצלחה :-)

תודה רבה אושרית 🙏🏼🙏🏼🙏🏼 ננסה את זה..הבעיה שב10 דק שאחכה הוא יצרח את חייו....אבל ננסה לתת זמנים מדודים בכניסןת...תודה רבה

בהצלחה תעדכני:-*