בנות אני רושמת מאנונימי כי אני מתביישת נורא, אני חייבת לפרוק אני לא מפסיקה לבכות כבר שלוש שעות כמעט לרקע אני ובעלי נשואים שנה אני בהריון ראשון שבוע 40 פלוס כמה ימים אני בחודש האחרון מנסה ליזום המון שנצא קצת להתאוורר לים למסעדה לאיזה מקום טוב לאכול פוט לצאת קצת מהבית כי אני אומרת לו שתכף לא נוכל לצאת יותר מדי אז בוא ננצל את הממש כמה ימים אחרונים שנשארו לנו ועכשיו הוא אמר לי את הדבר שהכי פגע בי בעולם .. אמר לי (שבוע 40!!!) יאלה אני מרגיש גם ככה שההריון הזה דפק אותנו והוריד לנו הרבה בזוגיות כמעט לא סקס את לא שותה את לא מעשנת את צריכה לנוח יותר מדי בקושי הולכת מי רצה את ההריון הזה בהתחלה ?? אתתת!!!! ככה צעק עליי אני לא מתחרט על כלום עכשיו אבל של מי היה הרעיון הזה להביא ילד שלך לא שלי. אני הכי פגועה בעולםםםםם אתן לא מבינות בא לי פשוט ללכת לעשות שבת במקום אחר אבל אני לא יכולה כי ההורים שלי גרים בעיר אחרת ואני יכולה ללדת כל שניה. קשה לי להסתכל עליו בכלל שככה אמורה להיות החוויה האחרונה שלנו לפני שהילד מגיע אני מזועזעת ממש אני בוכה ומתכווץ לי הנשמה והגוף ולא מזיז אני בסלון והוא בחדר. קשה לי כל כך דרך אגב כן ביקשתי ממנו בחודש הראשון של הנישואים שננסה להביא בהתחלה לא רצה אמרתי ניתן לו את הזמן שלו תמיד היה גומר בחוץ עד שיום אחד ששכבנו (היום שבו נקלטתי) אמר לי אני גומר בפנים באלי ילד איתך וגמר ובאותו יום נקלטתי זה התאריך האחרון של המחזור היה אוףףףף אוף אוף איזה באסה ששבת ואני צריכה להיות איתו. מרגישה חסרת אונים

לפעמים כל הלחץ הזה של ילד גורמת לדברים לצאת מהקשריים , אני בטוחה שברגע שהוא יראה את הילד המדהים שיצרתם ביחד הוא יסתנוור ויאהב אותו אהבה ענקית ! אותו דבר לגבייך זה הכי עצוב בעולם אבל תנסי לחשוב עם כל ההורמונים שלך ועם כל הפגיע שהוא נהג בחוסר רגישות למה זה יצא ממנו ככה.. יכול להיות מאוד שהוא מפחד וזה התפרץ ילד זה אחריות ענקית זה להשים את כל מה שאת רגילה בצד ולהתחיל לבנות חיים חדשים וזה לא פשוט ביכלל!! אני במקומך הייתי נכנסת לחדר ומדברת איתו ואם הוא צועק או משתולל וממשיך לדבר לא יפה (דברים שקרו לי מנסיון) אני מסתכלת לו בעיניים ואומרת לו בצורה רגוע אני רוצה לדבר איתך יפה אל תענה לי ככה בוא נדבר רגוע בוא לא נריב בוא נגיע להבנה.. וזה עובד , תאמיני לי הייתי מנסה להגיד לו שגם אני מפחדת אבל ברגע שהוא יגיע לעולם אנחנו נשכח מהפחד הייתי מנסה להבין איתו ביחד אך אפשר להרגע אל תבכי אחותי זה באמת דבר מלחיץ אני בטוחה שבעלך אוהב אותך מאוד והוא פשוט מפחד , גם לגבר לפעמים יש דיכאון לפני הלידה 😉 תסתכלי על הצד הטוב! זה רק מראה לך כמה הוא כל היום חושב על זה וכמה הוא מפחד שאולי זה לא היה מוקדם מידי , המחשבות שלו נעשו בצורה תמימה ויצאו בצורה מכוערת ועל זה צריך לדבר 💓 מאחלת לכם שתשלימו ותהיו מאושרים ותראו רק נחת!

ממש מבינה אותך אבל את לא צריכה לקחת ללב זה ממש לא קשור אלייך הוא פשוט כנראה בלחץ וזה יצא ככה! תהיי גדולה מהחיים ותישארי רגועה

אולי היה מתוסכל.. תדברו ואני מאמינה שתשלימו ויהיה בסדר

תדעי לך שגם לי ולבעלי היו מלא ריבים בהריון בעיקר על דברים שאפשר ואי אפשר עכשיו .. אם זה מעודד אותך רבנו ממש פיצוצים יום שישי אחד ובאותו לילה היו לי צירים ונסענו לבית חולים, ברגע אחד הכל נשכח ומבינים מה באמת חשוב בחיים האלה (אלכוהול ועישןנים לא אחד מהם)..

מאמי הוא בלחץ זה באמת היה לא במקום אבל תנסי להבין גם אותו…בכלי בכלל רצה שאני אפיל שהייתי בהריון ולא הסתדרנו והיום הוא מת על הילדה היא כל החיים שלו…בסוף הכל יסתדר תיהיי חזקה חיבוק❤️