בנות שחוו דיכאון אחרי לידה הייתי שמחה לשמוע 🙏🏼😞

אגיד את האמת, ההתחלה מאוד מאוד קשה, ולרוב הבנות יהיה איזשהו דכדוך או דכאון קל שיחלוף אחרי 3-4 חודשים בהדרגה, ועדיין יהיו עליות ומורדות. תנסי לשנות את התחושות , לקום בבוקר ולשים ברקע מוזיקה שמחה שמרימה. לשים מדבקה של סמיילי על המראה מעל הכיור, וכל פעם שתצחצחי שיניים ותשטפי ידיים תסתכלי על זה ותשימי חיוך (בהתחלה זה קצת מאולץ ולאט לאט הופך לחיוך אמיתי). תזמיני משפחה וחברים, בדרך כלל זה מעודד. תצאי עם הבייבי לסיבוב בעגלה, לבתי קפה... ובכלל תעשי כל מה שעושה לך טוב. תשתפי את בעלך, שיהיה יותר רגיש אלייך וקשוב. ואם את מרגישה שזה קצת גדול עלייך ואת לא מצליחה להתגבר על זה לבד, אז תפני לטיפת חלב או לרופא משפחה שיפנו אותך למישהו מקצועי שיתן לך כלים לעבור את התקופה הזו בצורה נעימה יותר.

וואו רק להזכר בזה עושה לי רע. לא הייתי בדיכאון מעולם לפני זה, להיפך, אניבנאדם מאוד שמח וקליל. בערך חודש חודשיים אחרי לידה שמתי לב ששום דבר לא משמח אותי, גם לא דברים שאהבתי לעשות קודם. פתאום היו לי מחשבות טורדניות ובכי. איזו חרדה קיומית בלתי מוסברת. הייתי מסתכלת על התינוקת שלי ובוכה. מטפלת בה ומרגישה כאילו אני מטפלת שלה ולא אמא שאמורה להתחבר ולאהוב אותה. יום אחד אמרתי לבעלי שאני לא מרגישה שאני אוהבת אותה, שזה משפט נוראי להגיד אבל זה מה שהרגשתי. הרגשתי שאני מבינה אנשים שנוטשים את הילדים שלהם, כי גם אני הרגשתי שבא לי לקום וללכת, פשוט לשכוח שילדתי אותה בכלל. וכל הזמן הייתי בוכה בלי הפסקה, פחדתי לצאת איתה מהבית לבד. פניתי למטפלת דרך הקופ"ח וזה עזר לי. לא יכולה להגיד לך שהיום אני 100% (שנה ומשהו אחרי) עדיין יש לי מחשבות טורדניות לפעמים וחרדות, אבל זה כנראה חלק מלהיות הורים.

וואי הייתי יושבת מול הטלויזיה עם הילדה בידיים ופשוט בוכה ,אני גרה אצל חמי וחמתי וגיסה ,כל היום הייתי לבד מאז שהילדה נולדה היא נתנה ברכה בעסק המשפחתי (מהצד של בעלי) וככה יצא מצב שלא הייתה לי עזרה מאף אחד בבית כי אף אחד גם לא היה בא הביתה בשביל לעזור כולם היי בעסק ,ועד היום הילדה בת חצי שנה ואין עזרה בחיים לא אמרו לי תביאי את הילדה לכי לנוח ,והייתי אומרת לבעלי שאני מרגישה שיש לי דיכאון אחרי לידה והוא אמר לי את סתם מדמיינת וגם בעלי לא הסכים שאני יצא עם הילדה 40 יום לאחר לידה.. זה התחיל לעבור כשהתחלתי לנסוע לאמא שלי בסופו של דבר זה עבר וכמובן שלא סיפרתי לטיפת חלב או לכל גורם אחר כי פחדתי שיקחו ממני את הילדה 😅

אני כבר 8 חודשים אחרי וזה לא עובר לי😞

את צריכה לפנות לעזרה מקצועית, או דרך טיפת חלב או דרך קופ"ח או פרטי.