אני צמאה לחופשה. שנה אני ובעלי ביחד ואפילו לחופשה בארץ לא יצאנו. הוא עובד כמו חמור בזה אין ספק ומוערך ברמות, אבל אף פעם לא חשב לקחת אותי איתו גם כשנסע ליומיים למקום כלשהו שהיה צריך לשהות בו (בין אם בארץ או בחול, איש עסקים וזה מצריך ממנו..) אני בהריון מתקדם ואני כבר חודשים רק בבית. אני אשכרה בוכה עכשיו. לא מבקשת שייקח חופש! עבודה זו עבודה, אבל הוא לא יודע להפריד, ולהגיד מעצמו - רגע חייבים חופשה. רק של שנינו לבד. סופש הבא הוא לוקח אותי איתו פעם ראשונה (בדיוק ללילה) ומרגישה שזה לצאת ידי חובה כדי שאתאוורר ויגיד הנה התאווררנו. אני מתוסכלת ולא נרדמת מהמחשבה שזה לצאת ידי חובה איפשהו (כנראה) 😣

וואי בול ככה אני !! צמאה לחופשה עם הבן זוג שלי.. ומרגישה שאין רצון מהצד שלו.. אז סגרתי חופשה עם חברות שלי.. ואני לא בהריון.. משאירה אותו בבית עם תינוק בן 5 חודשים. תשמעי.. אם הוא כבר סגר לכם חופשה.. אל תחשבי שזה בישביל לצאת מידי חובה.. תסעו.. תבלו.. אל תחשבי על כלום.

תנסי להנות מהלילה הזה ותגידי לו שזה רק פתח לך תיאבון לחופשה אמיתית ומשחררת ושאת מתחננת שהוא ימצא את הזמן כי את חייבת את זה לאיזון הנפשי שלך. יש רגעים שבאמת את אומרת די! חייבת להתנתק! פשוט תשתפי אותו ותגידי לו שלילה איפשהו לא פותר את זה בכלל

אני פשוט סוגרת חופשות כל 3 חודשים בערך וקובעת עובדה לבעלי שהולכים

אולי אפילו תתכנני את הסופש שלכם מקומות נחמדים שתוכלו לבלות ביחד ושהמחשבנ הזו תצא ממך שעושה על ידי חובה כי זה לא יעשה לכם טוב בסופש שתיהיה ככה במחשבה הזו

למה את לא פשוט סוגרת לכם חופשה? זה בדיוק צה שאני עושה סוגרת חופשות משפחתיות ומעדכנת אותו שסגרתי מתאריך עד תאריך וזהו! אני ממש לא מחכה שזה יבוא ממנו כי אם אני אחכה לו יכולות לחלוף 20 שנים וזה לא יקרה