אני חודש רביעי והאבא של הילד ואני לא יחד, הוא לא לוקח שום חלק ואמר גם שיוולד הוא לא רוצה שהילד יירשם על שמו, האם בברית זה עושה בעיות כשלילד אין שם אב ? והאם זה בסדר לא לרשום את האב כי הוא לא רוצה להיות חלק ואי אפשר להכריח אותו אם כל הכאב שכואב לי לשמוע שגברים קל להם להתכחש לילד שלהם

לא אין שום בעיה בברית

אני במצב בדיוק כמו שלך אני בחודש שני, הוא פשוט זרק אותי. אני חודש לא מפסיקה לבכות עד היום.. מה עושים?

אני גם השלושה חודשים הראשוניים היו סיוט עבורי ולא ידעתי מה לעשות עדיין אוספת את השברים של מה שקרה, כי הייתי מאורסת לו והוא רצה ילד ובכוונה סיים בפנים וכשנקלטתי פשוט השתנה והפך להיות גבר אחר ובגד בי לכן הפסקתי להיות איתו בזוגיות למרות שהוא נלחם וביקש הזדמנות ולא רצה את הילד עברתי הרבה תלאות איתו לכן לא יודעת עם לרשום את הילד על שמו... כי לא מגיע לו מצד אחד אבל מצד שני לא רוצה שלילד לא יהיה שם אב כאילו הוא אשם וחושבת עדיין לרשום אותו על שמו

עדיף לא לרשום את הילד על שם האב לפעמים זה עושה רק צרות וכל דבר שתרצי לעשות עם הילד תצטרכי לרדוף אחרי האבא שיאשר לך את זה

אבל מה עם מזונות ?

אני גם באותו מצב בחודש שישי מעדיפה לא לקבל מזונות ולהסתדר לבד מאשר להיות תלויה בגבר שלא רוצה שום קשר אליי ולילדה! עם כמה שזה קשה לפעמים זה עדיף..

אני חושבת שחבל כי העניין הוא לא להיות תלויה בו טלא שלא יהיה לך קשה כי מזונות עוזר וזה חלק מהתנאים שלך גם אצלי הוא לא רוצה לא מקבל שלא יהיה, שישלם על המעשים שלו ויעזור אני לא מתכוונת לחיות בקושי בגללו זה גם שלו והוא ישלם על זה

לא מאמינה שיש עוד סיפורים כמו שלי, אני פשוט מתביישת בנות.. איך הוא יישן בלילה בידיעה שהבת זוג שלו שהייתה איתו באש ובמים, פשוט נטש אותי והלך כאילו אני מביאה מפלצת לעולם. אני פשוט מרוסקת מאז ומנסה באמת לנשום ולקוות שזה לטובה