חודשיים וחצי אחרי לידה ואין דבר יוצר מושלם מהבן שלי.. אבל עם זאת, אני במקום לא טוב. מרגישה חוסר בטחון כלכלי (חצי שנה חל״ד), חוסר בטחון זוגי וחוסר בטחון עצמי שהיה לי ממנו בשפע. החלטנו ביחד שאקח חלד לחצי שנה מתוך הבנה והכנה לזה שנתמודד עם משכורת אחת. אבל מרגיש לי שזה לא באמת מספיק. למרות שלא משנה מה, לא ניזרק לכלבים ויש לנו בטחון מסוים, אני מרגישה שאני ״לא תורמת״ לכלכלת הבית וכתוצאה מזה משתדלת לא לבזבז ולהתקמצן על עצמי ועל הרבה דברים, מה שגורם גם לריבים. אננחנו גם לא המקום טוב מבחינה זוגית ואני מרגישה שאני לא האשה שבעלי היה רוצה… לא מה שמגיע לו וקשה לי עם זה. הוא אדם מכיל וסבלני אבל גם לו יש את הגבולות שלו. מעבר לזה בהריון עליתי איזה 30 קילו שאני עכשיו ביזע ודמעות מתאמצת להוריד ולחזור למידות שאני רגילה אליהן. אני מרגישה שחוץ מלהיות אמא, אני שום דבר אחר ושכל דבר אחר בחיים שלי נדפק

.

התחושות שלך הן לגמרי טבעיות. לא כתבת אם זה הילד הראשון שלכם, אבל אני ממש זוכרת את עצמי ככה בחופשת לידה עם הבכור שלי. הרגשתי שאני כבר לא מכירה את עצמי ואני רק סביב הילד כל היום. זה הולך ומשתפר עם הזמן, ואת לאט לאט תרגישי שאת חוזרת לעצמך. לי למשל עשה ממש טוב לחזור לעבודה אחרי חופשת לידה ארוכה. הרגשתי שיש לי למה לקום ולהתארגן בבוקר והיה לי טוב לחזור לעבוד עם אנשים מבוגרים, ולא רק סביב חיתולים ובקבוקים. תני לעצמך את הזמן לחזור לעצמך לאט לאט...

זה הבן הראשון… אבל אני מרגישה כל כל אשמה שאני לא מצליחה לשמוח אחרי שקיבלצי את המתנה המדהימה הזו… אני מרגישה אשמה שאני מרגישה שההגעה שלו לעולם הולידה באיזשהו מקום גם הרבה קשיים ותסכולים…

זה באמת טבעי. עם כל האהבה שלנו אליהם, בבת אחת אנחנו משתנות לחלוטין והופכות להיות מנשים עצמאיות ופעילות לאמהות במשרה מלאה, שכל היום שלהן סובב סביב התינוק החדש. תוסיפי לזה עייפות מצטברת והורמונים שלוקח להם זמן להתאזן, ואז אנחנו בכלל מרגישות שהפכנו למישהי אחרת לגמרי. עם הסמן זה הולך ומשתפר, וברגע שתחזרי לעבוד והוא ייכנס לגן, השגרת יום שלך תראה אחרת ותרגישי הרבה יותר טוב.

ואין לך מה להרגיש אשמה. זה שאנחנו שמחות על המתנה הכי גדולה שקיבלנו בחיים לא אומר שאסור לנו להתבאס על זה שהחיים שלנו השתנו לגמרי. בסוף אנחנו רוצות למצוא את האיזון בין התפקיד שלנו כאמהות לבין לא לשכוח את עצמנו לגמרי...

טבעי ביותר מאמי גם אני מרגישה שאני כל היום סביב התינוק ברמה שאין לי זמן ללכת לעשות לק ג׳ל או אפילו סתם להתאפר בבית ולעשות פן כי כשמגיע הערב והוא נרדם אני בעצמי כבר גמורה ורק באלי להתקלח ולישון או סתם לשכב במיטה ופשוט לא לעשות כלוםםם אבל הכל טוב זה תקופה קשוחה ומאתגרת אבל היא זמנית וזה מה שעוזר לי כל פעם שאני מרגישה שכבד לי אני אומרת לעצמי הכל טוב זה זמני בקרוב ישתפר

וברור שגם אני מאוהבת שרופה על התינוק שלי הוא הלב שליייי אבל כן לא אשקר אני גם מתגעגעת לתקופה של לפני שהייתי חופשיה לעצמי מבלי אחריות על תינוק המקסימום של האחריות שלי זה היה להוריד את הכלב לצרכים אנחנו חוות שינוי סופר משמעותי הכל חדש לנו התינוק שלי כבר בן חודשיים ותהיי בטוחה מאז שילדתי הספקתי לחוות את כל קשת הרגשות האפשרית