יש כאן בנות שלא עובדות בכלל ורק הגבר מפרנס? מה אתן עושות ביום יום? איך הגעתם להחלטה הזאת? הבעל מרוויח טוב? אתן מרוצות? רוצה להפסיק לעבוד ולהשקיע בבית בילדים ובעצמי אבל בעלי לא מוכן לשמוע

אני

התחלתי גם תואר שהפסקתי בו בגדול בחיים לא כיוונתי לא לעבוד בהריון כרגע זה מה שיצא מעוד נסיבות וברוך השם המשכורת שלו מספיקה והוא חסך ככה שמבחינת כסף דברים לעצמי לא חסר לי שום דבר ובעזרת השם אחריי הלידה אשאר בבית ואז בעתיד אתחיל לחשוב על מקצוע שבאמת אוהב ואעשה מהלב ואהיה ממנו אני לא חושבת שזה משהו רע אבל כל אחת בהרגשה שלה

אהנה

אני לא עובדת כי התפטרתי בתחילת ההריון של הבת שלי. ואז 3 חודשים אחרי שהיא נולדה נכנסתי לעוד הריון. ומאז אני עוד חלשה. אבל עכשיו אני מחפשת עבודה. אני עושה סדר יום לילדים וכשהם הולכים לישון אני עם הפלאפון בזמן לעצמי

ומבחינה כספית קשה. אבל ב"ה אנחנו יודעים להתנהל די נכון

הריון ראשון בת כמה את?

אני לא עבדתי גם לפני פשוט מוצאת את עצמי בבית משתעממת מחכה לקטנה שלי שתצא אנחנו גרים כרגע אצל אבא שלו אז לא חסר דבר

23

היו לי תקופות שלא עבדתי ובעלי פירנס אבל הן היו מוגדרות מטרה וקצובות בזמן. התפטרתי לפני הסגר הראשון אחרי עבודה אינטנסיבית של 5 שנים כדי להגיש פרוייקט גמר בקורס הסמכה מקצועי ולנוח קצת. הגיעה הקורנה וזה יצא מאוד נח. נשארתי בבית עם הקטן ובעלי יכל לעבוד בלי הפרעות. מאוד נהנתי מהזמן עם הבן שנתיים, ובערבים עשיתי עוד קורס מקצועי און ליין וניצלתי את הזמן לחדד לעצמי מה אני רוצה הלאה. כשהסתיים ומצאתי מסגרת טובה לקורנה חזרתי הלאה עם הרבה כוחות. היה לי עוד פעם דבר כזה השנה שהתפטרתי ממקום עבודה לא טוב באוגסט ונשארתי את כל חופשת הקיץ החגים והביגוד עם באוקטובר עם הבן שלי וזה היה מושלם, ותוך כדי חידדתי לעצמי איזה כיוון מקצועי אני רוצה, אספתי מידע מהרבה קולגות שעבודים בתחום וכשהייתה שגרה מצאתי עבודה שיושבת לי כמו כפפה ליד

לדעתי אם תציגי את זה כמשהו קצוב בזמן ואת היתרונות שבזה זה יתקבל יותר טוב: זמן לבנות את עצמך מקצועית ולהביא פרנסה משופרת, זמן איכות עם הילדים. שזה מעולה בשבילם ובשבילך ולא אומר שהוא צריך לצאת מהעבודה כל פעם שהם חולים או משהו.

אגב יש תקופות שזה הפוך. בעלי לקח חלת לסיים את התזה שלו ואני פירנסתי אותנו. וגם כאן - מוגבל בזמן, מוקדש לפיתוח עצמי שבתקווה יגדיל את הפרנסה, ומשחרר אותי לעבוד יותר כי את כל הדברים של בית לקח על עצמו בתקופה הזו

הפסקתי לעבוד לפני חודשיים. היה לי מאוד קשה כי לא התחברתי לעבודה והיא גם הצריכה ממני נסיעה ארוכה יחסית, ואני כבר באמצע הריון שני, יש לי בת בת שנה וקצת. היא במסגרת, כמה שאפשר לקרוא לזה ככה, חצי מהזמן חולה בבית. עבדתי מגיל 14 (!!). מרגישה שאני חיה את החלום. בחיים לא היה לי זמן לעצמי. לשתות קפה בשקט כשהיא בגן, לסדר את הבית בלי לחץ, לבשל בכיף שלי. מבחינת פרנסה ב"ה בעלי מרוויח טוב ואין לי דאגות כלכליות. כמובן שאני לא מבזבזת על דברים שלא לצורך ומפנקת את עצמי בלי סוף, זה לא. אחרי הלידה ב"ה מתכננת להשאר עם הקטן בבית עד גיל חצי שנה ואז אכניס למסגרת ואחפש את עצמי תעסוקתית.

למה בעלך לא מוכן לשמוע? מאיזו בחינה? כלכלית? תראי אם אתם לא יכולים להתקיים רק על המשכורת שלו אז אני יכולה להבין אותו.

קחי טיפ לחיים אישה שיושבת יום שלם בבית, מתחילה לפתח כל מיני דיכאונות דמיונות לאכול סרטים אם קשה לך עבודה + ילדים, תרדי למשרה קטנה מאוד אבל אל תשבי בבית יום שלם

שני לא מסכימה יש חברות יש בתי קפה ילדים קניון זמן עם הבעל משפחה לא מחייב

שני לא לכולן מתאים להיות בבית. אבל יש כאלו שכן

אני כבר 5 חודשים בבית עם הבת שלי וזה פשוט מדהים!! בעלי לא מרוויח הרבה ובכל זאת בה אנחנו מצליחים לחסוך כל חודש.. אבל אנחנו יודעים להתנהל נכון וחיים חיים פשוטים לא יוצאים הרבה גרים בקראוון בישוב קונים הרבה ביד 2 ולא מבזבזים יותר מידי (בקטע הכי טוב של זה וזה מה שעושה אותנו מאושרים) בה יש לי כמה חברות שגם בבית עם הילדים אז אנחנו נפגשות ואני מבשלת ומנקה וכל מטלות הבית קצת אחרי הלידה סיימתי ללמוד ציפורניים אז אני גם עושה קצת מזה פה ושם לא משהו קבוע נוסעת לפעמים לאמא שלי ובעיקר נהנת עם חברות ומגידול הילדה משקיעה בה המון יושבת ומשחקת איתה על הריצפה ממש!! מאחלת לעצמי שתמיד נצליח לחיות ככה בעזרת ה'!

אני ככה מתחילת שנה.. רק בעלי מפרנס