ככ מבואסת… אני מעולם לא הייתי טיפוס משפחתי וגם לא גדלתי במשפחה משפחתית מדי. בעלי לעומת זאת בא ממשפחה יותר מדי משפחתית. אני אוהבת אותו בטירוף והוא בעל מדהים, וגם ההורים שלו אנשים טובים. אבל אני מרגישה שכל דבר שאני עושה וכל החלטה שאני צריכה לעשות נובעת מתוך התחשבות קודם כל בהם. נתחיל מזה שאני לא סובלת את כל המפגשים המשפחתיים האלה ואצלם דה כל שישי וכל החגים והם חוגגים כל חג, כל ערב חג, כל חג שני… כל מאורע שולי. אבל ניחא - סותמת ובולעת את הרוק אפילו ששונאת. אבל הילד שלי, הלידה שלי…. אני בכלל לא רוצה אנשים איתי בבית חולים. רוצה שיתנו לי 36 שעות של שקט, להתאושש, לעכל ולהפנים. וגם קצת לנוח (בשביל זה לקחתי מלונית). גם מזה ירדתי מתוך התחשבות גם באמא שלי אבל בעיקר באמא שלו, כי יודעת שלאנשים חשוב לבוא. אבל עכשיו עלה נושא הברית… בארוחת שישי הזהרתי כמה פעמים וגם לבעלי בשיחות של אחד על אחד שאני לא רוצה ברית בבית כי אמא שלו תעשה מזה חגיגה ותביא לי את הכסא הזה מבית הכנסת ותכין ארוחה ותשים מוסיקה. לא רוצה - מבחינתי הברית היא טראומה בשביל הילד ובשבילי ולא רוצה לחגוג אותה. לכן מתעקשת על לעשות את זה בקליניקה - ככה אף אחד לא יעשה כלום. אין לי בעיה שיבואו לקפה רגוע אחרי זה ועוגה. ועכשיו הוא אומר לי שאמא שלו הציע שנעשה אצלו. ועוד פעם צריכה להסביר את עצמי ואז הוא אומר לי שאני מנדה אנשים שחשוב להם להיות איתנו אני יודעת שאני לפעמים מאוד קנאית לפרטיות שלי, אבל אני מרגישה שכל הסיפור סביב הילד הזה זה להתחשב הסבים והסבתות שלו ולא במה שאני מרגישה שאני צריכה וגם הוא. אני עד כדי כך לא רציונלית?

אני מזדהה איתך ברמות ! אני במצב שלך. אשמח להכיר אותך שנדבר על זה

יש לציין שהעליתי ביום שישי בארוחה את העובדה שאני מתחשבת בהורים ולכן ירדתי מזה שלא יבקרו אותי בבי״ח + שיחררתי מלעשות ברית שהמשפחה לא תנכח בה כי יודעת שזה חשוב לאמא שלו. הוא אמר לי שאמא שלו נעלבה מזה ולא הייתי צריכה לומר את זה. אני כבר מרגישה שאין לי איך לנצח. לשקר לא מספיק טוב ולהגיד אמת גם לא מספיק טוב.

אין פה רציונלית או לא רציונלית. יש פה את דעתך וחשוב שתסבירי אותנ לבעלך. את קודמת למשפחה! אם את עושה את ההשתדלות הזו בכל חד ואירועים וכו'... מן הראוי שיתחשב בך במקומות כאלה שמאוד חשובים לך.

שיר אשמח גם

כלכך מכירה את זה לרצות את החמה והמשפחה שלו אני גם מאוד קנאות לפרטיות שלי ואפילו קשה לי עם הביחד הזה יותר מידי

יכולה להגיד להם מהמקום של אחת ששתקה כדי לרצות ובסוף עשתה לעצמה נזק (בהריון הראשון) שעכשיו בהריון השני החלטתי שאני לא סופרת אף אחד אם אני לא רוצה משהו זה לא יקרה ואם לא מתאים לי שיגיעו אליי לבית חולים דקה וחצי אחרי שאני יולדת אז אף אחד לא יגיע ואם זה יוצא לי בחוסר נחמדות אני תמיד יכולה להאשים את ההורמונים בלידה הראשונה סתמתי נתתי למשפחות לשרוץ סביבנו ובסוף נחנקתי מרוב חוסר פרטיות תעשי את השיקולים שלך אבל לדעתי אם יש משהו שבאמת חשוב לך אל תוותרי עליו

ברית זה שמחה בשבילך ובשביל המשפחה, זה לא צריך להיות מאורע טרגי כמו שאת מתארת את זה - זה כואב ולא נעים אבל ברוך ה׳ כולם עוברים את זה… בשמחה באהבה בשירים .. זה משמח לא טראומה. אם את לא רוצה אצלה זה לא חובה זה בחירה שלך אבל להפוך את זה לאירוע משעמם ורציני כל כך זה סתם יקשה עלייך. חוץ מזה חגים ומסורת זה חלק משמעותי מהחיים, אם נכנסת למשפחה גדולה ושומרת מסורת אז כל ערב חג הוא באמת ערב חג וכל חג שני הוא גם חג , זה לא מאורע שולי . תאמיני לי שזה כיף מאוד שיש לך לאן ללכת מאשר לשבת בבית ולהתמרמר שאתם לבד.

נופר - בשבילי ברית זו לא סיבה למסיבה. אני עושה ברית מסיבות אסתטיות ובריאותיות וממש לא דתיות. שירים והילולות הם ממש לא בשבילי - הילד יבכה מכאב ואני אבכה את נשמתי כי כואב לו. ממש לא סיבה למסיבה מבחינתי.

שמעי זה לגמרי זכותך במיליון אחוז ואת לא חייבת דין וחשבון לאף אחד !!! אני אחרי החינה והחתונה שלי פשוט קבעתי עובדה שהברית תיהיה משהו מצומצם וקטן !!!! מי שמתאים לו שיתאים חו מי שלא שיתפוס בלמפה . אני כן חושבת שאת צריכה לכבד את חמך וחמותך שיהיו במעמד הזה בכל זאת זה הנכד שלהם. אפשר לנסות להסביר .. זה מה שעשיתי וסןכם שבברית יהיה רק דרגה ראשונה וזהו!!! כל השאר לא מעניינים .

טינקרבל כנראה לא הסברתי את עצמי נכון אני כן מזמינה את ההורים והאחים משני הצדדים לברית - אבל אני רוצה שהיא תהיה בקליניקה של רופא. למה? כי אם זה יהיה בבית זה יהפוך לחגיגה ומוסיקה וקולולושים. אם זה יהיה בקליניקה זה יהיה מתוח ורגוע יותר. ואחרי זה אפשר לחזור להית לקפה ועוגה.

יהיה מתון ורגוע יותר*

אני באה ממשפחה כמו של בעלך וזה הכי כיף שיש ומבורך.. לכן ממקום אישי שלי לא מתחברת למה שאת כותבת .. אבל וואלה ילד שלך בחירות שלך.. תנסו להגיע לעמק השווה

נשמע שאת אשכנזיה והוא מזרחי אני צודקת? סתם מסקרנות🙈

הייתי ב ד י ו ק במקום שלך והמשפחה שלו עשתה לנו את המוות על זה שרציתי לעשות בקליניקה ולא עם 100 אנשים שמסתכלים על הילד שלי נחתך ועלי בוכה וגרמו לנו לריב את החיים וכמעט להיפרד רגע אחרי לידה ובסוף בסוף עשינו בקליניקה כי לא הייתי מוכנה לוותר לא משנה מה אני ממש מציעה לך להמשיך להתעקש מעכשיו וליידע את כל המשפחה שלו שהברית תיהיה בקליניקה עוד הרבה לפני הלידה שיעכלו ויפנימו מראש

תשמעי.. עם כל הכאב.. פשוט תציבי עובדה . ילד שלנו והחלטה שלנו ! תסבירי לבעלך שאת כל הימי שישי והחגים וכל הקולולושים האלה את סתמת והלכת.. ברית זה של הבן שלךךךך ואת תחליטי מה טוב לו. וזהו. ואני גם באותה סיטואציה.. רק שאני קבעתי לחמתי שאני לא רוצה ברית באולם עם מלא אנשים.. אלא שאני רוצה בבית מצומצם ממש 10 גברים למניין וזהו.. והיא בסוף התקפלה ועשתה את כל מה שביקשתי.. בנוסףףףף בישלה את כל האוכל.