בנות יקרות שמעו שאני מזה בבלבלה עברתי לידה קשה מאוד וגם הגידול לא פשוט לי בכלל ובגלל זה אמרתי לעצמי שאם אני אביא עוד ילד זה יהיה שהגדול לפחות בן 3 4 נחשו מה? עם כל ההגנות נקלטתי ואני ממש לא תיכננתי צמודים ומאוד קשה לי בגידול אני עם קטן בן 5 חודשים אני רק חושבת על זה אני מתחילה לבכות איך אני אסתדר עם זה? מרגישה לא פנויה רגישות בכלל עזבו בעל ועזרה וכל הסביב אני אישית לא במצב נפשי לזה

את יכולה להפיל…. אמא שלי ילדה את אחי ונכנסה להריון בטעות גם והפילה כי לא יכלה להתמודד עם עוד ילד בגיל כזה קטן ועוד שלא נדבר על כלכלית אני לא מאמינה בלהביא ילד בכל מחיר… גם לך יש חיים את לא יכולה להביא יצור חי לעולם אם את לא יכולה להעניק לו את כל כולל

כולך*

יש המון עזרות בחוץ !!!!! השם איתך . אני מקווה שאת לא כמו אנה שלהפיל לא על אף אחת זאת לא אופציה בשבילך השם ישמור !

מצד אחד יש לך 9 חודשים להתכונן לזה נפשית ורגשית, אפילו בעזרת טיפול של איש מקצוע. מצד שני, ילדים צריכים אמא שטוב לה, ואם זה מביא אותך לדיכאון ולחרדה, אם את לא חושבת שתוכלי לטפל כראוי בשניהם, גם אם הדעה לא פופולרית כאן, אני עם אנה - עדיף להפיל.

ה' נותן לבנא ניסיון שהוא יכול לעמוד בו. אני בטוחה שלאט לאט את תתאוששי ותראי שהכל לטובה. קשה בהתחלה לגדל צמודים אבל אחכ זה הכי כיף וקל. הריון תקין ולידה קלה!!

אני מסכימה עם אורטל.

מה זה לא כמו אנה? א.לא הפלתי בחיים ב.אם אין ברירה אז אין ברירה ,אף אחד לא מחייב אישה ללדת זה הגוף שלה וזה החיים שלה ואם היא מרגישה שזה גדול עליה זאת הבחירה שלה והשיקולים שלה אם אישה לא יכולה להעניק את כל כולה למען הילד אז חבל ולא כדאי מה עדיף שהאמא תחיה על כדורי הרגעה על בסיס יום יומי? לא חבל על הבריאות שלה? אני מסתכלת על מה שהיא כותבת ואני רואה את המצוקה שלה אני מדברת הכי דוגרי שאפשר