חייבת לפרוק אחרי שיחה עם בעלי.. לבעלי הייתה ילדות לא פשוטה, בגיל 8 אמא שלו החליטה לקום ולעזוב. הוא גדל אצל האבא עם סבא וסבתא תומכים מאוד, וכל השאר היסטוריה.. היום, אנחנו בחודש שמיני (ברוך השם!) אבל הוא שיתף אותי אתמול שהוא שמח מההריון אבל יש לו חששות ופחדים ממה שעתיד לבוא... מהזוגיות, מההתמודדות עם תינוקת והחשש הכי גדול שלו - זה שהוא לא יתחבר לתינוקת, לא יצליח לאהוב אותה. שנינו צעירים וההריון הגיע די במפתיע ישר אחרי חתונה (ברוך השם!) אנחנו מודים כל היום אבל יש לשנינו חששות לגיטימיות.. מאז שהוא אמר לי את הדברים שאמר אני מרגישה בדיכאון! מה עושים איך מרימים אותנו?

חששות טבעיות לגמרי כולם מרגישים ככה רק יש כאלה שלא מדברים על החששות האלה... זה בסדר גמור שהוא משתף אותך , תתמכו אחד בשניה שהכל יהיה בסדר ומה שהשם ייתן לכם אתם הכי תאהבו שיש כי זה נוצר ממכם (: אם הוא מרגיש שהסיטואציה מהעבר שלו משפיעה על ההווה שלו והעתיד שלו... ממליצה לגמריי שיילך למטפלת ריגשית...שמתעסקת בטראומות מהעבר וכדו' ... כמה טיפולים והוא כמו חדש 💕

פרילי תודה על המענה, הוא כבר הלך בעבר לטיפול דומה. הוא לא חושב שזה נכון לעכשיו כי טוען שזה סתם תחושה שתעבור, די מתנגד ללכת שוב

חששות טבעיות אני ובעלי באותו מקום זה לא תחושה, זה סתם פחד. כמו שיש לכל אחד… בייחוד שמדובר במצב מקנה חיים כמו זה. טבעי ופשוט צריך לתת לזה להיות ואתם תראו שזה גם יעבור

חששות לגיטימים לחלוטין חשוב שתדברו את זה ושתעזרי לו להבין שיש לו פה מקום לתיקון של העבר שלו , שיבוא איתך לבדיקות כל פעם שבעלי בא איתי זה גורם לו יותר ויותר להתחבר לעוברית שלנו, תזכירי לו את כל הדברים הטובים שבו בתקופת ההריון אנחנו הנשים יש לנו נטיה לשים את הבעל/בן זוג/בת זוג בצד ולהיות ראשונות וסגורות וזה יצר ביני לבין בעלי תחילה ריחוק כי לא שיתפתי אותו ולא נתתי לו את המקום להיות חלק מהתהליך המשגע הזה שנקרא הריון.