מרגישה ממש חרא , לא יודעת מה עובר עליי . אני 10 חודשים אחרי לידה ככה שזה לא קשור לתינוק בוודאות , זו הרגשה פנימית שלי . שאני לא כ''כ יודעת להתמודד איתה לא יודעת מה לעשות לא מצליחה להירדם לא מצליחה להרפות.

את רוצה לשתף מה את עוברת? כי לא הבנתי על מה את מדברת

זה מרגיש משוגע לגמרי , אבל אני בעצמי לא יודעת מה אני עוברת . כאילו בגדול יש לי ילד מדהים ומאושר יש לי בעל מהמם, יש לי קורת גג ועדיין אני מרגישה ממש רע . אנחנו קצת מרוחקים מכולם , יכול להיות שמה שאני מרגישה זה בדידות ..............אני לא יודעת בעצמי, עדיין אני מוצאת את עצמי באמצע הלילה בוכה ואפילו לא מבינה למה .

באמת נשמע שאת מרגישה בדידות. ממש קשה שאין לאן ללכת בסביבה. גם אני מרגישה את זה. אבל לאחרונה גם התחלתי לצאת וב"ה אני מכירה חברות חדשות. בסוף גם את תתאקלמי ויהיה לך טוב. תזכרי שהקושי הזה לא יהיה לנצח

אני לא יודעת איך זה נפל עליי ככה עכשיו , רוב היום אני עסוקה עם התינוק.. אז אין לי הרבה זמן למחשבות, אבל בלילה? כל המחשבות קופצות ורצות לי בראש כמו בסרט רע. 😖

ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע, אפילו להתחיל בטיפת חלב. יש הרבה דברים שצפים בשנה הראשונה להורות, אל תזלזלי בעצמך ובעיקר אל תחכי שזה יעבור מעצמו. זה נפוץ וקורה המון. בהצלחה

לילות זה הזמן שעדיף להדחיק

בבוקר הכל פחות מפחיד ומדכא

איפה את גרה?

אנונימית, הלב שלי איתך אני חודשיים אחרי לידה ומרגישה כמוך, אוהבת את בעלי, מטורפת על הילד שלי אבל אנחנו גרים ממש רחוק ממשפחה, ואין לי באזור שום חברות. זה ממש קשה. אני כל היום רומזת לאנשים לבוא אלי. אין לי רכב אז לנסוע עם תינוק קטן ולהתמודד עם העגלה זה ממש קשה לי. מקווה שזה יעבור לך ותכירי חברות באזור. אם את גרה בבית שמש אשמח מאוד להפגש

אני נוני - באזור פרדס חנה

בת שבע - אני גרה יחסית עיר קרובה להורים שלי , עם המשפחה של בעלי אנחנו פחות בקשר. ועדיין מרגישה בודדה , מפחדת שזה תמיד יהיה ככה , לא בנויה לזה. אני שונאת להרגיש ככה, הבדידות היא מקום נעים לבקר בו אך נוראי לגור בו ובנתיים אני מרגישה שאני גרה בבדידות ..

חיבוקים, הלוואי שויכלתי לעזור

אנונימית רציתי להיות חברה שלך אבל אנחנו רחוקות😅

מבחינתי את יכולה להיות חברה שלי תודה 🫂