תגידו הגיוני שאני מודיעה למנהלת שלי שאני לא מרגישה טוב ועם בחילות והקאות בגלל ההריון, והיא טוענת שאני כמו כולם?? יעני כולם עברו הריון קחי כדור ותבואי לעבודה.. אתמול מרוב כאבים שלחתי לה רק הודעה והיא רק הסתכלה ולא התקשרה כמו תמיד ולא הגיבה אפילו.. מחרפן אותי היחס שלהם.. גם לכם זה ככה? זה לא נורמלי

ממש לא

כן, חצופים. בגלל היחס המזעזע הוצאתי להם מלאאאא ימי מחלה. אני תכננתי לעבוד עד שבוע 38. אבל פעם אחת באתי לעבודה אחרי מעקב רופא בבוקר, בגלל האיחור היחס לא היה לעניין ופשוט לא אמרתי כלום למנהל שלי והלכתי משם ישר לרופא והוצאתי באותו יום 25 ימי מחלה. ומשם רק הארכתי את ימי המחלה ולא חזרתי כבר לעבוד. הם הפסידו

בדיוק מה שמורן אמרה!! תדחפי לה ימי מחלה!! חצופה

גם לי היה ככה. א י מורה והייתי בחודש שביעי, לא הרגשתי הכי טוב אז יום אחד דאגתי למורה מחליפה והבאתי צה את כל החומר מאוד מסודר. יום למחרת באתי לעבודה עדין לא מרגישה 100 אחוז אבל בכל זאת עשיתי השתדלות להגיע כדי לא להסתבך עם למצוא מורה מחליפה ואחרי שעתיים שעמדתי ולימדתי הרגשתי שאני מתעלפת עוד רגע, היה לי סחרחורת מטורפת, ירידת סוכר וכו כל המורות היו ממש לחוצות בשבילי, לא הייתי מסוגלת ללמד. הלכתי למנהלת ואמרתי לה שאני לא מסוגלת ללמד וחייבת ללכת והיא פשוט לא הסכימה לי, אמרתי לה שאני חייבת אני בהריון מתקדם ולא יכולה ככה. והיא פשוט צעקה עלי שאני לא הולכת הביתה ואת נכנסת לכיתה ללמד, באותו רגע רציתי להגיד לה שאני יוצאת ולא חוזרת אבל לצערי הייתי צריכה את העבודה הזאת לסטאז. אז נכנסתי לכיתות (היה לי עוד 4 שעות ללמד) אמרתי לתלמידות שאני מצטערת ולא מסוגלת ללמד אז ישעו מה שרוצות בכיתה. זה היה פשוט נוראי

סתומה כזאתתתתתתתתת

העבודה שלך היא הפרנסה שאת מביאה הביתה תזכרי את זה ואוכל הביתה אני עם בחילות וכל זה הלכתי לעבוד..הייתי עם בונגסטה לא היתה ברירה אחרת

את צודקת בזה שזה העבודה ואיתה אני מביאה לחם הביתה. אבל עם כל הכבוד היא צריכה לדעת את מקומה ולא רק היא אלה כל אלה שמנהלים גם אותה. כל עוד אני בהריון אסור להם לפטר אותי. פשוט דוחה ההתנהגות שלהם ועוד מה שבת שבע כתבה אמאלה.. קשה שזה המצב שזה היחס לנשים בהריון.

באחד המקומות שעבדתי בעבר הבוסית אמרה לנו תזכרו "לכל בן אדם יש תחליף גם לבן אדם מת" מאז אני לא יכולה לשכוח תשיחה הזאת מה שאני באה להגיד שלבוסים אין לב והבריאות שלך קודמת לכל ...

אני נשארתי בבית ועבדתי מפה הבוס אמר לי לחזור מלא פעמים אמרתי לו שאני אכבד כל החלטה שלו אבל אני לא חוזרת הוא לא יכול לפטר אותי בתכלס הוא המשיך לשאול עד שיום אחד אמרתי לו שהייתי אצל הרופא והרופא אמר לי שאני יכולה להוציא שמירת הריון ולא לעבוד בכלל אז מה הוא מעדיף? שאעבוד מהבית או אוציא שמירה חחחחחח וכך נשארתי לעבוד בבית 😅

בהריון הראשון שלי עבדתי מרחק של 45 דק מהבית.. באיזשהו שלב לא היייתי מסוגלת לנהוג בגלל סחקחורות ובחילות כי אם כל הכבוד אני לא אמות בשביל להגיע לעבודה.. הודעתי למנהל שלי שלא מרגישה טוב יום אחד והוא פתח עלי את הפה שהוא מעביר אותי לטיפול ולא מעוניין שאשאר שם (אז עוד לא ידע בכלל שאני בהריון שתביניייי) בסופו של דבר כשחזרתי הלכתי ישר לביג בוס וסיפרתי לו שככה דיבר אליי כמובן התנצל ושזה לא תקין והעיף אותו בגלל מקרים נוספים

תגידי לה שכל אישה חווה הריון בצורה אחרת.. לכי לרופאה שלך ותבקשי שתכתוב לה מכתב. או שתוציאי ימי מחלה.

אני למדתי לא לתת סיבה רק אומרת לא אוכל להגיע לא מרגישה טוב וגם לגבי חופש מבקשת חופש בלי לפרט כי לא סובלת שיש להן מחשבה לבדוק האם זה מוצדק או לא

או שמחפשות לי אלטרנטיבות תבואי חצי יום,למה יום שלם חופש וכל מיני.. אם ביקשתי משהו זה אומר שזה מה שאני צריכה

מתה להוציא מלא אישורי מחלה לא מסוגלת לעבוד בצורה כזו עם הבחילות והקאות ועוד כל כל הרבה שעות ביום. נותנים אישורי מחלה מרובים על בחילות / הקאות הריון?