התייעצות. מאז שנולד הבכור שלי, בן 3.5, לא היו לי תחביבים והייתי שנה איתו בבית וגם שנה עם הקטנה, לא יצאתי ולא כלום. לא הצלחתי לרזות בגלל זה והשמנתי המון, נכנסתי לדיכאונות ובאמת הרגשתי שאין לי חיים. הכי הרבה שיצאתי מהבית היה בערב לחצי שעה לקניון פעם בחודש אחרי שבעלי בבית. לעומת זאת כל התקופה הזאת בעלי, יש לו מנוי למכבי ולכל משחק בית הוא הולך, כלומר פעם בשבועיים שהוא חוזר מוקדם מהעבודה והולך ויושב שעתיים לפני עם חברים במגרש וחוזר בסביבות 12 בלילה וכשזה משחק חוץ, גם פעם בשבועיים יוצא לראות את המשחק בפאב עם חברים. בלי קשר לזה הוא טס פעמיים לבד לחול עם חברים והולך לחתונות וימי הולדת ויוצא סתם בשביל הכיף פעם בשבועיים שלוש עם חברים בלי קשר למשחקים וכו... אני מפרגנת ולא מפריע לי, להיפך, שיהנה אני שמחה בשבילו. ופעם בחודש בערך יש לנו דייט כשחמותי שומרת על הילדים. הבעיה שלאחרונה התחלתי להרגיש מוצפת בזה שאני עצמי לא יוצאת בכלל. אז בלי לעדכן אותו ובלי כלום פשוט עשיתי לי מנוי לחדר כושר והחלטתי שאני הולכת ורק אמרתי לו שהיום אני הולכ. להתאמן. הוא קודם כל נפגע שלא אמרתי לו ושלא התייעצתי איתו ושאולי הוא גם רוצה לעשות מנוי (היינו פעם הולכים קבוע לפני הילדים). אמרתי לו שאני יכולה לעשות לו גם אבל בגדול הוא מפרגן ואומר לי שאלך והכי בכיף הוא יהיה עם הילדים. פעם בשבוע זה נורא מעט ובשביל באמת שזה ישפיע צריך לפחות פעמיים בשבוע (צריכה לרדת 20 קילו), בנוסף לכל תחושת ההצפה הזאת בא לי ללכת גם לאיזה קורס שיעשיר אותי או משהו שיעשה לי כיף כי הרבה זמן לא היה לי כיף. מרגיש לי שזה מוגזם 3 פעמים בשבוע פתאום לצאת ולעזוב אותו... מה אתן חושבות זה מוגזם? אני יודעת אם אגיד לו הוא יגיד לי עופי על זה ותעשי ואני אהיה עם הילדים אבל לא רוצה להפיל את זה עליו, הוא אף פעם לא היה לבד עם הילדים ליותר משעה ובלי קשר, 3 פעמים בשבוע זה באמת נראה לי המון לא? אבל אני כבר כל כך רוצה לצאת מהבית ולעשות משהו אני מרגישה שחייבת להשתחרר קצת

דבר ראשון את מהממת שאת לא נופלת למקום הזה של אני לא עושה כלום ורק הוא מבלה אלא

ממש יוצרת לעצמך כלים ודברים שיעשו לך טוב ..

ולדעתי זה לא מוגזם. תפרגני לעצמך ותזרמי תני לעצמך את המרחב והמקום שלך במיוחד שבעלך בעד... ותראי עם הזמן שזה באמת מסתדר

זהו שנפלתי לזה 3.5 שנים ונמאס לי עם כל האהבה אליו ועם כל הפרגון. מרגישה שויתרתי וויתרתי עד שזהו, נגמר לי. ואסור לוותר ככה, היום אני מבינה את זה. בסוף כל הויתור הזה פוגע קודם כל בי ובאופן עקיף גם בזוגיות כי הוא מקבל אישה ממורמרת שמנה ומתוסכלת בלי תחומי עיניין שכל מה שיש לה לדבר עליו זה קקי פיפי

חושבת שאם בעלך מפרגן לך עופי על זה , עד כמה שהוא יאכל וגם את כמובן , את חייבת את זה לעצמך ולנפש שלך

כל הכבוד לך שאת פועלת ועושה! לדעתי זה מגיע לך תעשי מה שטוב לך נתת מעצמך מספיק בשביל שלא יהיו רגשות אשם אפשר גם להביא בייביסיטר מדי פעם בסוף, כולם יהנו מאישה ואמא מאושרת ומסופקת

את ממש לא עוזבת אותו לבד הוא אבא שלהם בידוק כמו שאת אמא שלהם תתחילי לאט לאט כי הוא לא היה יותר מי שעה איתם אז לעשות לו הסתגלות וכול פעם תעלי עד לזמן שאת צירכה שזה שלוש פעמיים בשבוע זמן (איקס)

לא מוגזם בכלל לכי תהני בלי יסורי מצפון כל הכבוד

השאלה אם הייסורי מצפון שלך ללכת זה בגלל הילדים או בגלל הבעל.. כי אם זה בגלל בעלך והוא מפרגן לך כל כך, תלכי ברור 3 פעמים בשבוע! תנשמי חמצן אחר, תעשירי את עצמך ותחיי את עצמך, זה לחלוטין מגיע לך! ואז כשאת חוזרת הביתה, יש לך אנרגיות גם לבעלך, אז זה win win. הוא ידע להסתדר עם הילדים, אולי יהיה לו קצת מאתגר בהתחלה אבל הוא ידע להסתדר. אם הייסורי מצפון זה בגלל הילדים, אז את יכולה ללכת אחרי שהם נרדמים, או לפחות במיטות נגיד לקראת 20 וחצי או 21... וללכת לבלות קצת, ואז את לא מפספסת אותם, לא את בעלך, ובטח ובטח שלא את עצמך! תהניי! 💕

עם הילדים זה לא כי בכל מקרה לא אצא לפני שאחד מהם לפחות ישן אבל הזמן ביחד עם בעלי זה החלק הקשה... וגם זה שזה יבוא על חשבון הזמן שלו. בתקופת הסגר לא היה לו את זה והוא היה מסתובב עצבני עד שפשוט אמרתי לו קח את עצמך ותלך לים לבד שב על ספסל ותשתה בירה או משהו... גם אם תקבל קנס זה שווה את זה וזה פשוט היה לו כמו חמצן. כאילו הוא צריך את זה הרבה יותר ממני ומרגיש שאני אקח לו את זה

מהממת שאת! נתת לו את החופש והמרחב שהוא היה חנוק.. ועכשיו תורו לתת לך את החופש והמרחב כשאת חנוקה וצריכה. זה הדדיות בזוגיות וזה מהמם שאתם מאפשרים אחד לשני את זה. זה לא מובן מאליו, תחבקי את זה בשתי יידים ותלכי.. תצאי.. תעשי לעצמך טוב לנשמה כדי שתוכלי לצבור אנרגיות ולחזור לבעלך הביתה אחרי כושר (זה עושה אנרגיות בטירוף! כאילו מחזיר את הדופק לחיים) ותתפנקו לכם.. אני בטוחה שזה יעשה לשניכם טוב כי הוא גם יראה שאת משוחררת ומאושרת

האמת שכשחזרתי אחרי האימון הראשון הוא אמר שפעם ראשונה מזה כמה שנים ראה אותי עם אנרגיות ואור בעיניים ונראתי שמחה, באמת הרגשתי ככה....

בעלך מדהים ממש ומפרגן לך. תני לו לעזור לך לפרגן לעצמך

בעלי באמת מושלם 😊

יא איזה כיף לשמוע! שמחה בשבילך יקירה 💕