בת 9 חודשים, עדיין מניקה אותה שהיא לא בגן (כמובן בשילוב אוכל) והיא אובססיבית לציצי שלי. היא פשוט לא נרדמת בלי . בגן כן בבית בשום אופן לא! מתעוררת כמה פעמים בלילה ונצמדת אליי. כבר חודשיים היא ישנה יותר במיטה שלנו מאשר בשלה . נמאס לי, כואב לי, ובאלי להתרווח במיטה שלי ולא להסתובב איתה על הכתף או בציצי חשבתי שנלמד מהגדול(שנתיים) שהוא צמודדדד לידיים... אבל לא צלחנו את זה גם הפעם .... מיואשת. עייפה.

היא לא אובססיבית, כמו שהיא רק תינוקת(!!) היא בגן ממה שאני מבינה, ומן הסתם שהיא תרצה להשלים את החסר שיש לה כשהיא איתך בבית. ציצי זה לא רק מזון, זאת נימה זה אהבה הכלה... אין רק בלהרדים עם ציצי. ציצי זה כלי, ומדהים כמה שאפשר להעזר בו, אל תפחדי "מההרגל" נצמדת אליך בלילות, כדי להרגיש את חום הגוף שלך שמדרה לה ביטחון. כנראה שהיא זקוקה לך יותר מתמיד... אל תחששי לתת לה את כל זה. אל תשכחי... היא רק בת 9 חודשים. מבינה שזה סופר מאתגר, אבל תני לי לומר לך שבסוף זה עובר ןעוד נתגעגע לתקופות האלה! השנה הראשונה היא הכי קריטית לטחון הילדים שלנו, אל תקחי לה את זה. חיבוק 💕

אין רע** בלהרדים עם ציצי ציצי זאת נחמה*

לבטחון

אני יודעת אין לי בעיה להניק אותה יש לי בעיה שהיא לא משחררת....היא לא אמורה להתעורר כל-כך הרבה ואני לא רוצה ליצור לה הרגע כזה...גם אין מה שמרגיע אותה .לא מוצץ לא חיתול כלום.

היתי מציעה לבדוק אם הכל כשורה בגן ואם לא משחררת תציעי לה את הצד השני מתעוררת כנראה מכאבי שיניים אולי אזניים גזים. לא חסר

לא בגן היא מושלמת היא ממש אוהבת אותן והן יודעות להרדים אותה.. כן היא בתקופת שיניים יצאו לה 2 השבוע ולפני חודש וחצי גם יצאו 2 אבל לא תמיד זה בגלל זה...גם בעלי גורם לי להרגיש שאני לא גומלת אותה וכל הזמן מתלונן על זה

אני גם כבר מאבדת סבלנות אין לי כוחות כבר . יש פעמים שאני מנתקת אותה והיא בוכה מנתקת ובוכה דייייי... לא יודעת כבר מה לעשות באמת מתסכל ואני לא מצליחה להצמיד לה חפץ מעבר

קודם כל היא בגיל של חרדת נטישה ככה שזה יכול להסביר את ההתעוררויות המרובות. אני בגילאים האלה התחרפנתי. עם הקטנה הפסקתי להניק בגיל 1.4 וניסיתי במשך יותר מחודשיים להפסיק, אני זוכרת שהייתי מניקה והייתי עצבנית ולא רציתי שתיגע בי והיא, ככל שרציתי להפסיק רצתה יותר. בסוף ניסיתי למצוא משהו שיאזן את זה. היינו עושים משמרות, בעלי ואני. היינו קמים לסירוגין. פעם הוא פעם אני. לו היה קצת יותר קשה להרדים אבל אין ברירה... ככה לאט לאט היא הרפתה וגם, בינינו? זה חיבר ביניהם מאוד כי הייתי מרדימה בלעדית עד אז. תנסי לעשות את זה. וגם ארוחת ערב טובה ולתת מספיק לאכול במהלך היום. גם תאמיני בה, עובדה שבגן היא יודעת להרדם, סימן שהיכולת קיימת פשוט בא לה להתפנק על אמא שלה ואת חסרה לה במהלך היום. לאט לאט. היא היום בת 1.8 ולא יהיו לי עוד ילדים ואני מתגעגעת להנקה ולזמן הזה שהיא הייתה קרובה אליי

אנסה את זה ...ואני גם כבר מתגעגעת לזה לגמרי גמילה של שתינו