עצוב לי. אני מרגישה ורואה ונראה לי שגם כל אחד יכול לראות את זה שהבן שלי בן שנה וחודשיים לא אוהב אותי. כל הזמן רוצה ללכת לאנשים אחרים שהם לא אני, כשאני מבקשת שיבוא אליי הוא לא רוצה, עזבו את זה שהוא מכור לבעלי בצורה מטורפת אני לא משווה אותי אליו אני משווה לאנשים אחרים שגם מולם אני לא "מנצחת" הוא רואה אותי כשאני באה לאסוף אותו במעון ובקושי מגיב אליי לעומת זאת שאמא שלי או בעלי או מישהו אחר יבוא לקחת אותו זה יהיה אחרת. יכול להיות שזה כי הוא רגיל אליי? אולי אני מתנהגת אליו לא יפה ? לפעמים אני כן מתעצבנת מדברים ומבלאגן שהוא עושה אז אולי בגלל זה? הוא בקושי מראה לי חיבה ואהבה אני אשכרה מרגישה את זה. ונכון שזה לא נשמע הגיוני ונשמע אולי אני מדמיינת אבל זה באמת ככה

היי אהובה ליבי איתך. גם אצלי זאת הסיטואציה. אני חושבת שזו הדרך שלו לקבל ממך תשומת לב. את תמשיכי להראות לו אהבה כרגיל! תייצרי לכם משחקים משל עצמכם ואת תראי שלאט לאט זה ישתפר! בטוחה שאת אימא מדהימה❤️

אני בטוחה שאת האמא הכי מדהימה שיכולה להיות. לפעמים דווקא כי את המקום הבטוח שלו-הוא לא יראה את זה לסביבה.. או אפילו לא לך. כי הוא יודע שתמיד יהיה אצלך מקום, ושבסוף אמא זה אמא, ומקבלת בזרועות פתוחות.. ובגלל זה אצל אחרים הוא מחצין ומראה יותר את הקשר, אבל אולי זה כי אצלך אין צורך להחצין, כי זה אמיתי, ונכון, ושלכם ... גם מבוגרים עובדים ככה-קשר שהוא נכון ואמיתי-לא צריך להשוויץ בו לכל העולם... ככה או ככה אני בטוחה שזה לא בגלל שהוא מרגיש ש'את לא מתנהגת אליו יפה'.. את לא ילדה מהמעון שלו שחטפה לו צעצוע.. את אמא שלו, את מתווה לו את הדרך בעולם, מציבה גבולות, ומחבקת.. וגבולות-על פניו זה נראה שהם לא נעימים לילד, אבל באמת-הם אלו שבןנים אצלו את הביטחון והיציבות, כי הוא יודע שיש מישהו שיתפוס אותו, שיכניס אותו למסגרת שהוא ככ צריך .. ולגבי העצבים- כולם מתעצבנים, זה לא הופך אותך לאמא פחות טובה... אם מפריע לך שאת מתעצבנת-אולי שווה לזכור שהוא לא עושה בלגאן בכוונה-אלא כי הוא ילד. וילדים לומדים ממשחק, והמשחק שלהם יוצר בלגאן . בסוף זה מפתח וטוב לו.. אז שיעשה בלגאן, ובשלב כלשהו הוא גם ילמד לסדר .. ובינתיים-סבלנות מצידך, אבל אם תתעצבני-זה לא אומר עלייך או על הקשר שלכם כלום. הכל בסדר.. אמא שלי היא הכי בעולם ובכל זאת היא לפעמים היתה מתעצבנת עלי, גם בתור ילדה וגם היום.. אבל קשר אוהב לא מתחיל משם... את ילדת אותו, את מגדלת אותו, ואת תעשי בשבילו הכל. זה בונה משהו עמוק ומשמעותי בנפש של כל ילד.. גם אם זה לא נראה ככה... אולי שווה לך להגיד לו את זה הרבה, רק בשביל ההרגשה שלך אפילו.. להגיד לו כל ערב לפני השינה-ונראה מה יהיה המצב עוד חודש.. בהצלחה אהובה! אני באמת בטוחה שאת האמא הכי בעולם!

וואי איזה מלחיץ שבנות כאן אומרות שהילדים שלכן בקושי מראים לכן אהבה ואוהבים יותר את הבעל וכל מיני אני רואה את זה המון בפוסטים. אני הילדים שלי מכורים אליייי

אני טובה איתם מידייייי שזה גם לא טוב וצריך להציב גבולות אבל אני נמסה מהם הם כל העולם שלי

מקווה שזה ישתנה בהקדם עוד הייתי אופטימית היום אספתי אותו במעון שלום לא עשה לי כלום כלום כאילו מישהו זר לא התלהב אפילו בטיפה