לפני שתשפטו,מבטיחה לכן שאני אישה נורמלית בדכ אבל כבר אין לי כוחות אני רואה את הבת שלי ואין בי חוץ מעצבים אליה כלום היא ייאשה לי כל נים ועצב בגוף אני כבר לא יודעת איך להתמודד השינה איתה סיוט, היום איתה סיוט, ההרדמות סיוט היא לא נותנת לי מנוח ,אין לי כוחות בנפש כבר היא לא מוכנה לשמוע על אבא ,רק אמא אם הוא מעז להתקרב צרחות איימים ,רק אמא ורק אמא אני מיואשת,כאובה,ובא לי לברוח לברוח לברוח כמה שיותר רחוק מהקול הזה שקורא לי אמא ולא מפסיק לבכות (היא בת שנתיים ו שלושה חודשים )

וואו, קשוח..... גיל שנתיים הנוראאאא🤯 גם הבן שלי שיגע אותי תקופה, בסוף זה עבר לו ב"ה...

היא ככה כי היא צריכה אותך וכנראה מרגישה שאת עצבנית כלפיה וזה גורם לה להרגיש שאת לא אוהבת אותה (לא שזה המצב כן? היא פשוט בת שנתיים). מציעה לך לעשות איתה פעילויות כיפיות שיחזירו לשתיכן את הכיף וההנאה ביחד

אין חותמת לך מניסיון זה נטו הגיל.הנחמה שזה באמת זמני ולאט לאט הם מתאזנים עם הגיל אני לפעמים לא יכולתי להאמין במלאכים שלי באמת ילדים טובים ועדינים היום (בת 6 בן ארבע ובת שנתיים וחצי ) מה הם עשו לי בגיל הזה זה נוראי וצריך המון המון סבלנות יעבור💞

גיל מזעזע... הכל טוב. את ממש נורמלית. בא לי להגיד הדרכת הורים כדי שיתנו לך כלים.. אפילו פעם אחת... אבל זה באמת גיל שהוא קשה ממש.... הילדה במסגרת? האבא בתמונה?

אולי יש לה חרדת נטישה

קודם כל זה נורמלי מה שאת מרגישה אבל תמיד תזכרי את האושר שהיא מביאה לך, החיוכים שלה, הרגעים הטובים, זה גיל קשה ועוברררר. סבלנות ולנשום

הילדה במסגרת? יש לך עזרה? בייביסיטר?משפחה? בעל?

היא במסגרת יש לי תינוקת בת חמישה חודשים אני סטודנטית ועובדת בגן תוך כדי בתור סטודנטית בעלי עובד .. ובעבודה בעיקר בשעות הקשות של ההרדמה והמקלחות .. והיא גם לא רוצה אותו אני חיה אצל ההורים דלו בבית ובקיצור כל המצב גורם לי לרצות לתלוש שיערות כבר אין לי כוחות !

נו... איך אפשר לשפוט אותך? תראי כמה את עוברת! ההורים של בעלך יכולים לתת יד? עזרה בתשלום? משהו? אי אפשר לעשות כל כך הרבה ולצאת שפוי

מסכימה עם סיוון

לגמרי מסכימה עם סיוון.. צריך איזון ותמצאי לעצמך משהו שאת אוהבת לעשות שיאזן ויספק אותך