בהיריון ראשון ולא טוב לי עם בעלי. אנחנו נשואים מספר חודשים ונכנסתי לא מזמן לחודש 2. בעלי פשוט לא מבין אותי. אני כל הזמן עייפה ואין לי כוח לעשות כלום והוא רק יוצא עליי וחושב שאני סתם מתפנקת. אנחנו לא מהזוגות האלה שיש לי אוזן קשבת, לצערי אני אוזן קשבת לו והוא לא לי. תמיד אני זו שצריכה להבין ולהכיל אבל זה לא משהו שייקרה ההיפך. היום פעם ראשונה שבאמת הרשיתי לעצמי לא לעשות כלום ורק ישנתי אז יצא מצב שהוא קצת ניקה את הבית וכמובן שיצא עליי שאני לא עושה כלום. אני באמת לא מסוגלת לקום אפילו להתקלח אני לא מצליחה להרים את עצמי. אני מרגישה שבאמת לא טוב לי. אני מרגישה ככה כבר חודש אחרי שהתחתנו ולפעמים אני מתחרטת על הרגע שהתחתנתי ולא ביטלנו הכל. ועוד יותר אני מצטערת שלא עשיתי חושבים עם עצמי לפני שנכנסתי להיריון. בא לי פשוט לקחת את עצמי איך שאני בלי לקחת כלום וללכת לאמא שלי ולסיים את הנישואים האלה כי באמת כבר לא טוב לי. הוא רוצה להחליט לי בכל דבר בחיים ואני כבר אובדת עצות מה לעשות

אל תעשי החלטות פזיזות כרגע. נסי לשבת איתו לשיחה ולהסביר לו את משמעות ההריון. תסבירי לו שהגוף שלך מייצר חיים וזה שואב את כל המשאבים והאנרגיות מהגוף. הוא חייב להכיל ולהבין, לתמוך ולפרגן לך מנוחה, אם לא הוא אז מי? ואם את רואה שאין עם מי לדבר, שהוא לא מבין שאישה בהריון זה קודש הקודשים וצריך לפנק אותה, לתמוך בה ולהבין אותה, אז תעשי חושבים טוב טוב עם עצמך. כי היום זה הריון ומחר זה חלילה את לא מרגישה טוב ועם תינוק קטן. חייב בן זוג תומך!!!

הסברתי לו אבל הוא לא מבין. כמו הרבה דברים שאני מסבירה לו והוא מסרב להבין. הוא חושב שרק לקראת הסוף אין יותר כוחות הוא חושב שאני סתם מתפנקת.. לפעמים אני אומרת בשביל מה אני צריכה לעבור את כל זה כשאני לבד?

זה באמת קשה אחותי.. אם הבעל לא יתמוך בנו אז מי יתמוך? אני הקאתי חצי מההריון וחצי השני שכבתי על הספה. הקשבתי לגוף שלי. תחשבי רק על עצמך ועל הבייבי. תחשבי טוב מה יהיה אחרי לידה, אם יתמוך, אם יעודד הנקה במידה ותרצי להניק. אם יהיה לצידך. זה חשוב

גם כשהלכנו פעם ראשונה לאולטראסאונד לשמוע דופק אמר לי את סתם גוררת אותי וחשב שהולכים רק פעם אחת לבדוק מה המין של העובר. חושב שהוא יודע הכי טוב וגם מאמין לעצמו, ולא משנה כמה אני אסביר לו הוא חושב שהוא יודע הכי טוב..

אחות אני במצב בדיוק כמו שלך עם הבן זוג שליי אבל אל תדפקי חשבון השלושה חודשים הראשונים לדעתיי יותר קשים מחודש שמיני תשיעי תחשבי כרגע רק על עצמך ועל התינוק עם את מרגישה שאת צריכה לנוח תנוחי בעיה שלו שהוא לא מבין

לדעתי שיחה שאת תנהלי איתו בצורה אסרטיבית תוכל לעזור. אני בתחילת ההריון כל הזמן תקשרתי לבן זוג כמה זה משנה חיים וכמה זה משפיע ההריון על הגוף וגם על הזוגיות. לפעמים הם לא מודעים ומנותקים וצריך להנחית אותם לקרקע. אם את אומרת שהוא לא מקשיב לך באמת אף פעם להגיד לו גם את זה. פשוט להוציא את הכל לא בקטע מאשים אלא בקטע משתף וכנה וכואב את המקום שלך בזוגיות הזו. זה קשה, מאוד, אבל הכרחי. שולחת לך חיבוק!!!

גם אני לא מזמן התחתנתי וגם אצלי נכנסתי להריון והוא היה ככה בהתחלה לא הבין אותי תמיד התלונן את לא עושה כלום עד שהיה נמאס לי רבנו והלכתי לאמא לאחר כמה ימים אמא שלו דיברה איתו והסבירה לו מזה אישה להיריון שזה לא צחוק זה קשה זה כואב יש הורמונים ואז הוא התחיל להבין דיבר איתי והשלמנו וכמובן שהסברתי לו גם היום הוא קצת יותר מבין אבל גם עדין לפעמים אומר שאני לא עושה כלום ושאני מתלוננת הרבה

שאלה שאת חושבת אולי שהיא סתמית אבל לא ... רק תעני לי עליה האם אתם דתיים?

אסתר לשאלתך אנחנו לא דתיים

תנוחי ותתפנקי הוא ילמד לקבל את המצב גם בלו שירצה. שמרי על עצמך

תראי לו שבכל מקום שלא יקרא על השליש הראשון כתוב על המותשות והעייפות וההרגשה הלא טובה. וההמלצה היא מנוחה אם זה ממשיך באמת תלכי לאמא שלך לנוח קצת פסק זמן ממנו אולי יגרום לו לפקוח עיניים.

וואי קצת מזכיר לי את ההתחלה שלנו אני תכף נכנסת לחודש שביעי והתחתנו לפני 7 חודשים בקושי מכירה את הבנאדם וכבר נשואה ובהריון ומלא שינויים בבת אחת! זה קשה לשני הצדדים היינו על סף גירושין כמה וכמה פעמים כי היה פשוט קשוח ההריון להכיר את הבנאדם שאת נשואה אליו ואני בעצמי לא מכירה את הגוף שלי או את ״המכשפה״ שיוצאת ממני או הדיכאון שלא נותן לי לצאת מהמיטה עם הקאות ועייפות כרונית אבל לא וויתרנו כי אנחנו אוהבים מאוד! והוא דוקא כן ניסה להבין ולהכיל אבל היו רגעים ממש קשים שהוא לא הבין אחרי הכל הם גברים וזה הריון ראשון לא מבינים כלום אני בעצמי לא הבנתי מה קורה איתי היינו מדברים מלא ומסבירה לו וב׳ה כבר בחודש רביעי דברים התחילו להראות אחרת והיום זה כאילו אנחנו מתאהבים אחד בשני מחדש לקח זמן והרבההההה סבלנות! יש פה ושם וויכוחים אבל זה לא מריבות וצרחות כמו ההתחלה יש יותר הכלה והבנה וכמה שיותר לדבר על הכללללל שולחת לך חיבוק וכוחות! תדברו על הכל כמה שיותר ותקחי אותו לאמא שלך שתסביר לו או לאמא שלו או אפילו מישהו/י נטרלי לפעמים זה עוזר לנו זה עזר המון הוא ראה דברים אחרת כשמישהו מבחוץ דיבר איתו חיבוק❤️🤗

אוי אלישבע זה קשוח ישר כשלא מכירים להיכנס להריון... בהצלחה בהמשך ובידיים מלאות לכולן אנונימית יש מידע על ההריון ושלביו בכל מקום גם בפורטי רשום שהרצון לישון וחוסר האנרגיה ובחילות וכוו כו תדעי שגם אני הייתי במצב דומה לשלך ופשוט עלה לי רעיון לשלוח לו כל שבוע את מה שפורטי אומר על השבוע הנוכחי והייתי מתלהבת ואומרת לו יואאו כמה שזה נכון וזההה לאט הוא הבין

אוקי.. שאלתי כי אצל הדתיים עושים הדרכת חתנים ומסבירים להם של הכל מהכל גם על הקושי בהריונות וכמה צריך להבין להכיל וגם לשתוק כשצריך.. כי זה חדש גם להם. אם זה ככה אולי שאמא שלו תסביר לו את הקושי. לפעמים הם קולטים יותר מוסר מההורים ולא מהאישה כי מהאישה הם רואים את זה כביקורת ... אם ישלו אחות שעברה הריון גם מצויין

וואוו אסתר ממש הלוואי שהיו מסבירים להם כמו שצריך אם אישה הייתה מסבירה להם הייתי אומרת אוקיי אבל גבר מסביר לגבר יכול להיות שמישהו נופל על אחד שבאמת מבין ועושה את עבודתו נאמנה אבל רובם ממש ממש שוחים באפילה מסבירים להם בסיס ולא תמיד עם הרבה רגשות וזה..

תלוי על איזה מדריך נופלים. יכולה להגיד לך שאצלינו הרב מסביר הכל מהכל ובייחוד איך להעצים את האישה ועל השינויים והכל .

בעלי כם היה ככה אמר חודש תשיעי חודש תשיעי כאילו לפני אני לא סובלת ולא עוברת דברים עד שלא היה לי ברירה ישבתי עם אמא שלו וסיפרתי לה בקטנה מה שקורה והיא ישבה והסבירה לו מזה הריון ושזה לא כזה פשוט מאז הוא התחיל לקרוא יותר והבין שבאמת אני סובלת ולא מתפנקת ולמד יותר לעזור ולהבין אני לא בן אדם שמערב הורים אבל אם אין ברירה תנסי זה יכול לעזור(לא חייב את אמא צריך מישהו שהוא יקבל ממנו)

אסתר מי הרב שלכם?

וואי חודש שני זה החודש הכי עייף שהיה לי בחייייםםם אחותי תנוחי אל קשיבי לו ובעיקר אל תחליטי החלטות ברגע זה .. תנסי להסביר לו שמהשניה שנכנסים להריון העובר שואב לנו את כל האנרגיות .. הוא אומנם גרגר קטן אבל לוקח הרבה. תנסי להגיד לו להקל עליך ושלא משנה לך איךהבית נראה כרגע שמשנה לך יותר להקשיב לעצמך ולנוח 🙏💜

הוא אשכרה נבנה ממך!!!! לוקחח לך את כלללל מה שהוא צריך בשביל עצמו--- ממך!!!! אלישבע מי הרב שלכם

אסתר סליחה

השליש הראשון הכי קשה כולן עייפות כאובות בחילות בלי תאבון וכוח לכלום שיקרא מאמרים או ישאל את אחותו/ קרובות שלו

תעשי את זה לכי לאמא שלך עד שילמד להעריך אותך

אני יכולה להגיד לך שההתחלה הכי הכי קשה לפחות עבורי היתה 3 חודשים ראשונים כמו מתה הוא צריך לתמוך ולעזור לך! אם לא הבעלים שלנו אז מי כן ?? ההיתי מנסה לדבר איתו ואם הוא ראש בקיר אז פשוט מתעלמת מיזה תקשיבי לגוף שלך את צריכה מנוחה ואם יש בחילות תקחי כדור אל תסבלי אותי זה הציל

אני גם כמןך אותו דבר הייתי בתחילת ההריון חוסר חשק לכלום התפטרתי מהעבודה והוא היה מנדנד לי בלי הפסקה שאני לא עושה כלום ומכריח אותי לעשות דברים אבל בסוף זה עבר עם הזמן כשהבחילות עברו לי לדעתי פשוט קשה לו לראות את אישתו במצב לא טוב אז מנסה בכוח לדחוף אותך שכן לעשות דברים ככה זה היה אצלי

הרב חיים רבי מחולון