מה קורה עם השעמום בזוגיות אחרי לידה ראשונה פתאום אין סקס בכלל אפילו לא מדברים על זה ולא יוזמים אין מילים יפות אין געגוע אין אהבה !!!! מה זה השינוי הגרוע ביותר הזה היינו מאוהבים מאוווווד פתאום שנינו מרוחקים

לפני כמה זמן ילדת?

.

תיזמי בעצמך. מדברת אחת עם ילדה בת חצי שנה שהלידה הזו פשוט שברה אותנו 🤷🏽‍♀️ לא סתם רוב הזוגות נפרדים בילד הראשון

זה יעבור אל תדאגי אני ממש מבינה אותך הכל יעבור מבטיחה לך

לפני חודשיים ילדתי כל כך חיכיתי שנשכב ביחד אחרי חודש חשבתי שיהיה משהו מטורף היה הכי גרוע שיש חמש דק וסיימנו עשינו רק כדי לסמן וי מאז כלום כאילו שאין רגשות אחד כלפי השנייה פשוט כלום !

גם אני ובעלי חווים משבר עצום! כבר שלושה חודשים בלי והשבר רק הולך וגדל… ליבי איתך כי אני בעצמי בתוך זה. חיבוק!

זה מאוד נפוץ אחרי הלידה. השתנו לשניכם החיים, אתם בטח לא ישנים טוב עדיין או שאתם כל היום סביב התינוק והבית והעבודה. ממליצה לקבוע אחת לשבוע- שבועיים דייט. תבקשו בייביסיטר או אפילו בתשלום אם יש לכם מישהי שאתם סומכים עליה. תנסי לשתף אותו בזה וגם אם בהתחלה קשה לחזור לזה ממשיכים ובסוף חוזרים לזה,. זה בן הזוג שלך והאהבה לא נעלמת, היא פשוט צריכה שיתפעלו אותה. אבל גם לקבל באהבה שהשתנו לכם החיים כרגע, הכול מתאזן עם הזמן ויהיה לכם יותר קל עוד קצת כשהילד קצת גדל, רק סבלנות, הכלה וכבוד הדדי כרגע, אחר כך עובדים על זה.

תנסו למצוא זמן שלכם לדייט זוגי פעם בשבוע, אפילו אם זה בבית בלי מסכים, נגיד - לדבר, להתקרב בחזרה, להסתכל בעיניים, להתחבק.. צריך "לעבוד" בזה ואני לא אומרת שזה פשוט, אבל זה לא ישתפר מאליו אם לא תתאמצו בשביל הזוגיות שלכם..

זה בדיוק מה שאני מפחדת שיקרה לזוגיות שלנו ,זה ממש מפחיד

כנ״ל..מרגישה שעובדים על אוטומט, כמו סוג של רובוטים…מלחיץ😣

זה ממש לא חייב להיות ככה. אצלי למשל זה אחרת, אבל כמו שכתבו פה זה נפוץ מאוד שהרבה זוגות חווים משבר סביב ילד ראשון. הלוז שלכם משתנה התפקידים שלכם משתנים ואפילו סדר העדיפויות שלכם שונה שבו תדברו על זה ואל תוותרו על זמן זוגי שלכם ועל הכיף שלכם ביחד ( לאו דווקא סקס) נכון שבהתחלה זה קשה למצוא לזה מקום אבל זה חשוב. אוסיף עוד משהו, את יודעת מה היופי בנישואין? מותר שיהיה סקס לא משהו מידי פעם בלי שאתם תחרדו לגורל הקשר שלכם. אתם פה לתווך ארוך והגיוני שישר אחרי לידה שאתם לומדים את הגוף מחדש זה יהיה לא מדהים. לא נורא, מנסים שוב מחר לא קרה כלום.

וואי אירי הלידה ממש ירד לי החשק ועם ההנקה גם היה ממש מבאס לשכב היה יוצא לי חלב והיה לי כואב ולא נוח ובקיצור היה מבאס אבל אצלנו הכל חזר לקדמותו אחרי שהקטני עבר לחדר משלו והתחיל לישון בלילות והיינו פחות עייפים ויוצר היה לנו זמן ביחד… גם אני חזרתי לעבוד ולהיות אני אז זה החזיר את הקשר (לפחות אצלנו)

אני חצי שנה אחרי הלידה בגלל דיכאון קשוח לא יכולתי להסתכל עליו אפילו הנשימות שלו עיצבנו אותי. אבל עבר. והיום אנחנו דיי תקינים בנושא כמעט כל יום. לפעמים כמה פעמים ביום עם ילדה בת 4 ובהריון. זה עניין של גישה ולמצוא את הזמן

בשביל זה יש ״מקווה״ זו הסיבה לטהרה ביהדות

מנסיון, הזמן עושה את שלו וחוזרים לזה אני כל ההריון לא הייתי איתו🤭

חכי קצת, העייפות הורגת הכל אחרי כמה חודשים זה חוזר❤