אני סוחבת איתי סוד כבר שבועיים.. לא לשפוט אותי בבקשה.. לפני שבועיים היה לי ייעוץ בבית חולים ..ובעלי היה איתי. נאלץ לצאת לפני סיכום הפכישה עם הרופא ואני נשארתי בקיצור מסיבות רפואיות קבעו לי ניתוח קיסרי . אני בחודש 8. לבעלי סיפרתי שהמליצו עלמקיברי ומועד יקבע בהמשך. לא רציתי לומר לו את התאריך- הוא כל דבר מספר להוריו וממש לא בא לי שידווח לנם על דבר כה עדין . מטבע הדברים אני גם לא סיםרתי לאימא עדיין..היא תמיד מעבירה לאחיותיי וקשה לה לשמור בסוד. אני חשבתי להודיע להם שבוע לפני המועד ולא לפני שלא יחפרו לי בעיקר.. מה אתן אומרות

צודקת

לא יודעת מה טיב היחסים בינך לבין כולם אבל מה הסיפור אם ידעו? זאת המשפחה שלך בעיניי מוגזם שיא

זה לגמרי שלך ואני כ"כ מבינה אותך. גם אני לא הייתי מעוניינת בלחץ מהסביבה ובתגובות שאמנם נובעות מדאגה אבל הדאגה הזו מעיקה לפעמים. אם את יודעת שהתגובות של הסביבה יגרמו לך ללחץ ולא לתמיכה אז את לגמרי צודקת. לגבי בעלך קשה לי לענות, אני משתפת את בעלי בכל דבר ובעיקר אם אומר לו לא לספר אני יודעת שאוכל לסמוך עליו. אבל זה כבר שלך

ניצן.. זה מקרה עדין ומסיבות רפואיות שמין הסתם לא אפרט לך לא בא לי שיחפרו לעומק הדברים והשאלות. מספיק קשה לי. וזה לא לידה ראשונה.. בקודמת הוא הכניס את אימא שלו לחדר לידה שכל ה### שלי היה פתוח ותפרו אותי!!! והייתי שבר כלי ובכיתי!! אז אולי תנסי להבין את החרדות שלי שיספר לאימא שלו!

לאטי.. קשה לו לשמור סודות. כל דבר הוא מספר לאימא שלו והיא לא מתה עלי. לא בא לי שתכנס לי לרחם. אם היה אחרת ברור שהייתי אומרת. גם לי לא פשוט הוא גם מעצבן אותי - במקום להיות בערבים חותך לחדר כושר ואני תקועה עם כביסות וסידור הבית. אין בו רגישות למצבי ואין טעם לדבר היו לנו ויכוחים סביב זה

אם ככה יקירה, תעשי מה שהכי טוב לך!!! את חשובה מכולם כרגע, את זו שעוברת וחווה את כל התהליך. תהיי שלימה ורגועה עם ההחלטה שלך. כשתרגישי שאת רוצה ומוכנה לחשוף אז תשתפי.

אני איתך בראש. זה סתם יוצר לחץ וציפייה סביב משהו שנורא רגיש .. היריון ולידה זה נס. וזה לגמרי שלך. אפחת לא תשפוט אותך… עשית מה שאת מרגישה לנכון, זה בסזדר גמור הייתי מספרת לבעל וגם פותחת בפניו את הלב ומסבירה כמה ההיריון הוא ציפייה אחת ענקית והתרגשות שאין לתאר ושלא היית רוצה שכרגע הסביבה תדע. בעלי בוודאות היה שומר בסוד עד שארצה לספר. אומרת לל את זה רק כדי שתקחי בחשבון שיש מצב שבעלך גם יגיב ככה ולא ישתף אם לא תרצי 💜

תעשי מה שנוח לך בלי לדפוק דין וחשבון

לא בטוחה טלטול.. בגלל זה חשבתי שאעדכן אותו שבוע מראש. הרי זה ניתוח.צריך להתארגן. ומי אמר שבשבוע שאספר הוא לא ידווח לכולם? זה מעצבן אותי מאוד. קשנ לו לשמור על הפה שלו בגלל זה העדפתי בשבועיים האלו לשמור לעצמי לא פשוט לי.שוב אני אומרת. אני בתוכי מתארגנת ומתכננת מה לקנות לפני וזה..

מאד מובן הציפייה של הקרובים לנו יכולה להלחיץ, תעשי מה שיועיל לשקט הנפשי שלך, גם את בעלך את יכולה לרתום לכך ולהגיד לו שיש תאריך ושזה יכול עוד להשתנות ושחשוב לך שבשלב הזה לא ידבר על התאריך. פשוט תעשי מה שנכון לך. בנוסף אני יכולה לאמר לך שבתור נומורולוגית שמייעצת לבחירת שם ( בוחרים לפי תאריך הלידה) היו המון מקרים של ניתוחים קיסריים שנקבעו ושונה התאריך כך שלא בטוח שזה התאריך הסופי.

כל כך מבינה אותך היחסים שלי עם חמתי גם לא במצב מזהיר היא דוחפת את עצמה לכל מקום שרק אפשר ובכוח. ההריון הזה שלך ואת צריכה להחליט מתי לספר מה לספר ולמי. כשתרגישי נוח תספרי אל תנסי לרצות אף אחד תעשי מה שמרגיש לך נכון.

את צודקת. אם את לא רוצה שידעו, הכי נכון זה לא לספר. תשמרי לעצמך זה לא נורא בעיני, ככה או ככה בסוף הוא ידע וכולם ידעו ותחסכי מעצמך את כל החפירות עד הניתוח קיסרי שגם ככה מרגש ומלחיץ בפני עצמו.

זו דעתי💗 את עושה כרגע מה שנכון לנפש שלך. וזה המעשה הכי חכם לעשות בהריון, לא משנה דעות של אחרים. את יודעת הכי טוב שנכון לא לשתף כרגע

לגמרי לגיטימי. ובלי קשר למתי תספרי לו- כשזה יקרה תבהירי לו חד משמעית בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, שאף אחד לא נכנס לחדר הלידה או מגיע לבקר אותך ללא אישור שלך. באיזה קטע אמא שלו נכנסה לך באמצכ הלידה הקודמת? את אמא שלי אני לא מכניסה! הייתי הורגת אותו... זה שאמא שלו חטטנית ומעצבנת זה דבר אחד, וזה שהוא לא מסוגל בפועל לשים לה גבולות זה משהו אחר. הוא צריך לעמוד לצידך וקודם לראות מה מתאים לך, לא מה מתחשק לאמא שלו.

זכותך תספרי להם כמה ימים לפני ותגידי להם שעכשיו הודיעו לך על תאריך כאילו

את עושה בשכל

לדעתי את ממש צודקת. גם בת דודה שלי ילדה בקיסרי בגלל שלידה קודמת כל הטוטה שלה נקרעה עד פי הטבעת. ואיך ידענו את זה? כי מישהו במשפחה רץ לספר. זה לא משהו שהייתי רוצה שיידעו עליי במשפחה. מילא הבנות. אבל כל הבנים שיודעים על דבר כל כך אישי, זה לא נעים. ובגלל זה אני גם יודעת לא לספר למי שצריך אם אני לא רוצה שכולם יידעו. טוב שלא סיפרת לו. קרוב לניתוח תגידי לו את זה. ותגידי לו שהוא לא היה שותף איתך בגלל שהוא לא שומר על הפה שלו

את צודקת לגמרי! את המרכז עם כל הכבוד תשמרי את זה לעצמך

בתכלס גם באותו היום זה אחלה זה משהו שלך אישי פרטי ובסופו של דבר לדעתי דווקא זה טוב שתעברי את ההכנות בשקט שלך בלי שישגעו אותך תזכרי שבסופו של דבר לא כל לידה יודעים את התאריל שלה, אז זה שהם לא ידעו לא יהרוג אותם בהצלחה!!

את לגמרי צודקת !! הם ממש לא צריכים לדעת אבל בעלך צריך לדעת לדעתי והוא לא אמור להגיד להם אם את לא רוצה! זה אמור להיות ביחד כואב לי שכל דבר ישר להגיד לחמתך כאילו מה זה?!

אני חושבת שלגבי אמא שלך וחמותך זאת זכותך המלאה לא לספר. אבל אין לך שום רשות להסתיר דבר כזה מבעלך. הוא האבא של התינוק הזה בדיוק כמו שאת האמא שלו. תסבירי לו שאת לא רוצה שההורים שלו ידעו אלא רק שבוע לפני המועד. וגם אם הוא לא יצליח לעמוד בזה וכן יספר לדעתי חיי הזוגיות זה וויתורים . אני ממש חושבת שהוא לא צריך לספר אבל גם אם כן תנסי לא לקחת את זה קשה מדי. אם זה רק עניין של חפירות אז את יכולה פשוט להתעלם מהם...

אני חושבת שזכותך המלאה אבל השאלה אם זה לא ייצור קרע בינך לבין בעלך כשהוא יגלה שידעת ולא סיפרת לו

תעשי אך ורק מה שמרגיש לך! אני גם לא מספרת את הכל לבעלי שלא יילך ויספר

הבנתי אהובה סליחה! שפטתי מהר מדי מה שמרגיש לך❤️❤️❤️

זה לגמריי שלך מבינה אותך אני הייתי מספרת לבעלי ומבקשת שישמור את זה כי זה חשוב לי השאר הייתי שומרת ..

ניצן חייבת להגיד תגובה אצילית ביותר ההתנצלות, לאנשים קשה להודות שטעו לרוב!! אנונימית, לדעתי לבעלך יש זכות לדעת אבל ממה שאת מספרת אני לגמרי מבינה את הצד שלך. תנסי להכין אותו קודם כמה ימים לשבת איתו לכמה שיחות אפילו של כמה חשובה לך הדיסקרטיות ביניכם בנושאים האלה סוג של להכין את השטח ושתראי שאתם מוכנים אולי תנסי בכל זאת לשתף אותו. מבחינת מה שאני מאמינה אף אחת לא חייבת כלום לא להורים לא למשפחה לא לאף אחד מצדה גם לספר אחרי שילדה- אבל בעל זה אחרת, אתם חיים חיים משותפים והוא שותף מלא איתך בהריון, אפילו שאת זו שסוחבת. מקווה שתעשי את הבחירה השקולה והטובה ביותר עבורך💗

ניקול מהממת❤️