בעלי חתיכת עב״ם ונמאס לי. הוא פשוט לא קורא סיטואציות חברתיות ומתנהג ממש מוזר.. למשל באים אלינו אנשים, הוא צולל לטלפון שלו ובקושי מתקשר. כשהולכים לרופא או למקומות שיש דינמיקה קבוצתית או חברתית כלשהי הוא לא קורא טוב את המפה ולא מוצא את מקומו. אני אתן דוגמה הלכנו ללדת בשעה טובה, הוא יושב על הספה מכוסה ורואה נטפליקס ואני בצרחות וצירים וכולם סביבי המיילדות, הרופאים , אנשי צוות , והוא הייצור יושב לו שם מנותק מהסיטואציה. רק הולך ומביא לי לשתות לפעמים כשמבקשת. זה מעצבן , גם מול חברים ומשפחה זה מוזר בכללי הוא אדם קצת סגור וממש קשה לי כי אני לא חווה ממנו חום ואהבה כל כך. לא חיבוקים , לא מגע , זה ממש מבאס. אני בחורה ממש חמה שאוהבת לחבק ולאהוב וקשה לי איתו. כל פעם שמנסה להתקרב הוא מתכווץ ומרגיש לא נינוח.. לא יודעת איך לשנות את המצב. אני כבר רבה איתו על זה ומתעצבנת עליו שהוא פעם לא יודע מה לעשות או איך להשתלב בסיטואציות חברתיות 😞 עצות ?

הוא תמיד היה ככה? מה היה בהתחלה שהכרתם? בלי קשר ממליצה לך לדבר מאד ישיר, כל פעם שהוא עושה משהו לא מתאים פשוט להגיד לו, מאמי, תעזוב את הנטפליקס ובוא תהיה איתי..

מסכימה עם הילוש, הוא כנראה צריך שיגידו לו מה לעשות ויכול להיות שהוא צריך לדבר עם פסיכולוג.. לעיתים זה כתוצאה מאיזה משהו שהוא חווה בעבר ומקשה עליו לקרוא סיטואציות חברתיות. כמובן שהוא צריך לרצות לטפל בזה כדי שזה יעזור - ולכן בכל מקרה צריך לפתוח את הנושא בפניו אולי הוא אפילו יוכל להסביר את הצד שלו או מה מונע ממנו להשתחרר בעלי היה ככה עם אנשים חדשים, והוא עוד היה מוזיקאי שמופיע כל הזמן על הבמה הוא עבר טיפול והיום הרבה יותר קל לו בסיטואציות חברתיות

היי מאמי.. גם הגרוש שלי הייה ככה ! סיוט.. מבינה לליבך.. הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות זה באמת לשבת ולדבר איתו.. להסביר לו איך הוא נראה מהצד.. ואם זה לא יעזור.. לדעתי אם הוא הייה ככה כל החיים מאוד קשה לשנות אופי.. תצטרכי להשלים עם זה פשוט שבעלך הוא אנטי חברתי. גם הגרוש שלי ככה כמו שאמרתי.. לא היה כיף איתו במפגשים.. למדתי להשלים עם זה. התגרשנו מסיבה אחרת לגמרי. אני יכולה להגיד לך שבלידה של הגדולה שלי הוא היה בשירותים כל הלידה.. אמא שלי הייתה איתי בסוף סיימתי בניתוח.. ההוא לא ידע בכלל שנכנסתי לניתוח.. זה מעצבן.. אני מבינה לליבך !

יש מצב שהוא על הספקטרום האוטיסטי ולא מאובחן את מתארת במדויק את התסמינים בבנאדם בוגר עם אספרגר תבדקי את זה ואם ילך לאבחון , יש מצב שזה מאוד יעזור

וואי אהובי הגבת בדיוק מה שחשבתי! אני בדיוק בתהליך בירור עם הבת שלי אבל לאחרונה שומעת גם על אנשים מבוגרים שלא אובחנו כילדים וזה ממש חבל כי זה רק יכול לתת להם כלים!

זה באמת היה פחות במודעות לפני 20-30 שנה היום הרבה אנשים בוגרים הולכים לאבחון כדי לקבל כלים ועזרה

מסכימה עם התגובה של אהובי. תסמינים נשמעים כמו אספרגר או על קשת הספקטרום. ממליצה שילך לטיפול על מנת לאבחן, זה יכול לעזור לשניכם

יכול להיות שזה מה שאוהבי אמרה ויכול להיות שבעבר הוא עבר טראומה כלשהי הטרדה או משהו שגורם לו להיות מסוגר בעצמו ומופנם עדיף שתדברי איתו ותבררי מולו מאיפה זה נובע

נשמע שבמקרה הזה דווקא הוא במצוקה ואת פשוט לא קוראת נכון את הסיטואציה, הייתי ממליצה לך לנשום עמוק ולצאת רגע מהקופסה ולנסות להבין שהבעיה עמוקה מדי וכנראה שמדובר לא בהתנהגות מרצון אלא באמת משהו הרבה הרבה יותר רציני.. מבינה את הסתכול שלך אבל אם תסתכלי על זה ממקום אחר אולי אפילו תצליחי לעזור לו. בהצלחה

גם בעלי דפוק כמו שאת מתארת. כולם מטומטמים...

איך הוא היה כשהכרתם?

מסכימה עם התגובות מעליי שאומרות שיש כנראה בעיה יותר עמוקה בנוסף,הוא היה ככה מאז שהכרת אותו?אם כן אז למה עכשיו זה מפריע לך,לא שופטת חלילה באמת מנסה להבין,אם תמיד הוא היה סגור ומופנם והתחתנתם שהוא כזה אז ידעת לאן את נכנסת,אז למה עכשיו זה התחיל להפריע?

לפעמים זה סוג של אוטיזם

שמעתי פעם שכל הגברים קצת על הספקטרום 😅

כמה זמן אתם ביחד? זה נשמע אין משהו שרק לאחרונה זה ככה

קראתי ובדיוק זה מה שחשבתי אולי נמצא על הספקטרום, יחד עם זאת לא צריך להיבהל מזה גם כי יכול להיות שלו ושנית מלא אנשים נמצאים על הספקטרום שהם לא מאובחנים

לא יודעת אם הוא על הספקטרום או לא, מה שכן אני איתו 6 שנים וזה לא שהוא היה או לא היה ככה בעבר, פשוט במהלך החיים נתקלים בסיטואציות יותר מורכבות שה״נכות הריגשית״ הזאת באה לידי ביטוי בעוצמות גבוהות יותר. כמו למשל סיטואציה של לידה.. עד עכשיו לא היתה סיטואציה כזאת אז לא התמודדתי עם העניין. ברור לי שזה יותר עמוק ממה שנראה לעין ואני גם די יודעת למה. לא חושבת שהוא על הספקטרום תאמת, לדעתי הוא אדם שמתנתק בעקבות אופן הגידול של הוריו. זה עניין סביבתי יותר מהתפתחותי. הוא ״שומר לעצמו״ הכל וכמה שיותר. התקשורת בעייתית הוא לא אוהב שיודעים עליו כלום ושום דבר. לא חושף רגשות או מחשבות, הסיבה היא שכילד ומתבגר היו חודרים לו לפרטיות ולא היתה לו אפשרות אפילו לשמור את המחשבות של עצמו. היו פותחים לו את הדואר, מתחקרים אותו על ימין ועל שמאל על כל פיפס בחייו.. בקיצור אני יודעת מאיפה זה מגיע. לשאלתכן הוא היה בטיפול שנתיים כבר. בקיצור, כנראה שיהיה שינוי לאט לאט אבל זה עדיין מייאש🙈