וואי אני פשוט שונאת את המשפחה של בעלי, כאלה אנשים אגואיסטים ומגעילים. הם הזמינו את כולם אליהם, כשהגענו מסתבר שהבן שלהם כבר שבוע חולה ולא יודעים מה יש לו, ושגיסו עם קורונה וגם האחיינית. כאילו מה נסגר???? אמרתי לבעלי שאני לא רוצה להשאר שם, אמר שנהיה קצת ונלך. הלכנו אחרי שעתיים והיום קמתי כולי חולה מתה ואני אמורה לטפל בתינוק כשבעלי בעבודה (והוא עובד עד 21:00 בערב). כאילו למה להיות כאלה דוחים???? מה הסיכוי שהתינוק שלי לא ידבק ממני? איך אני אמורה להרים אותו? למה מגיע לי להיות חולה בגלל האגואיסטים האלה??? ושתבינו שפעם אחת הם ביטלו ברגע האחרון את ההזמנה של כולם כי רצו לעשות טיול משפחתי. אז בשביל טיול אתם מבטלים ברגע האחרון, אבל כשכולכם חולים לא?? קבוצה של חולי נפשששש לא סובלת את המשפחה הרעה הזאתי

חוסר אחריות

תקשיבי אני כל היום בוכה .. התינוק גם ישן איתנו במיטה ואני לא מסוגלת לישון לידו כי לא רוצה שהוא ירגיש רע כמוני. אני כולי גמורההה , שורפות לי העיניים, האף שלי גדוש, כואב לי הגרון וכל הגוף ולא בא לי שהוא ירגיש ככה... מתה מפחד שידבק. כזה מתוק, לא מגיע לו.

ולבעלי אין מה להגיד, רק אומר לי לא לבכות ומה נעשה. מה נעשה שיש לו משפחה רעה? מספיק כבר רבתי עם כולם שם, ואנחנו הכי לא מחוברים אליהם מכולם, וקשה לי שזה כואב לבעלי, אבל הם באמת אנשים אגואיסטים ודוחים.

תקשיבי לא לריב עם בעלך עברתי את זה בול וגם עם עניין הקורונה ... אין מה לעשות אמיתי אומרת לך את לא תשני אותם ובעלך לא יכול להעלים אותם פשוט להבליג ....אני תמיד אומרת לעצמי ... מוניקהההה תנשמייי תנשמי דרך הכעס 😂 אני גרתי עם המשפחה של בעלי קרוב לשנה עם ניו בורן בשיא הקורונה !! עזבתי !! והייתי צריכה לבוא אליהם לארוחות שישי וחגים כי אמא שלו ממש בכתה לבעלי

אז אלינו הביתה הם לא מוזמנים, אנחנו מזמינים ממש לעיתים רחוקות. אליו אני משתדלת שלא נסע, רק אם יש אירוע או חגים או ימי הולדת... וגם אז, כמו הפעם הם פשוט גורמים לי להתחרט שבכלל הלכתי... לא מצליחה לנשום ולהרגע, אני באמת כבר שונאת אותם מרוב שהם אגואיסטים ומגעילים. לא מצליחה לאהוב אותם או לחשוב עליהם דברים טובים...

לפני הלידה היה בסדר , לא עפתי עליהם אבל לא היה מה לריב .. כי על עצמי פחות איכפת לי. אבל כשיש לי תינוק לטפל בו ולדאוג לו, זה בלתי נסלח.

תני לי לנחש…. חמתך היא אישה ״ טובה ״? כמוני כמוך מאמי את לא לבד אצלי הם גדלו ב לפחד מהאמא גם כשהיא פוגעת אסור להגיד לה כלום 🤦🏼‍♀️ אחרי שילדתי את הגדולה היא כעסה איך לא התקשרתי אליה בשיא חוצפתי

כן אבל את אוהבת את בעלך ורוצה שלבן שלך יהיה סבתא וסבא שהוא בקשר טוב איתם ודודים ודודות ויגדל לילדות עם משפחה גדולה סביבו ושיצבור חוויות חיוביות וזכרונות של כיף אז עושים את ההקרבות .. גם אם זה על חשבוננו .. כל עוד המשפחה שלו לא משפחה מהגהנום כמו סיפורים ששומעים פה על חמות מסכסכות שמקללות ופסיכיות אז את זורמת כל עוד הם סתם סתומים אבל בסה''כ הם בסדר אין מה לעשות ..משפחה לא בוחרים ... תחשבי עם עצמך מה היית רוצה בתור ילדה .. איזה זכרונות היית רוצה .

מעדיפה שיקללו ולא יגרמו לי ולתינוק להיות חולים. הוא ממש קטן ואין לו מערכת חיסונית חזקה ואני לא יודעת איך הוא יקבל את זה

אנונימית אני מבינה אותך ואת העצבים שלך עברתי בדיוק מה שאת עוברת באמת

אבל תנסי להרגע אני אומרת לך את 'זה מניסיון כי כל הדברים האלה והסכסוכים בסופו של דבר גם אם בעלך הכי בצד שלך פוגעים בוא

אני יודעת, ובגלל זה אני בדרך כלל סותמת. ההורים שלו היו מזעזעים אלי כשילדתי, ועל הכל סתמתי .. אבל לא יודעת איך סותמים על הקטע הבריאותי, זה פשוט זילזול בבריאות שלנו. למה אני צריכה לקבל את זה שיזלזלו בבריאות שלנו? הם יודעים שיש לי תינוק קטן, זה פשוט לא מקובל.

חח שמעי בול הסיםור שלי גם ההתייחסות אחרי ההלידה...

איך את שורדת את זה? באמת שלא יודעת מה עושים, לא בא לי לראות אותם יותר אי פעם. אמרתי לבעלי שילך בלעדינו, אני והתינוק לא בעניין. הבעיה שהוא לא רוצה ללכת בלעדינו, כשאנחנו לא הולכים, אז גם הוא לא הולך...

אין מה לעשות שמעי .... וובקשר לקורונה כמה שנשמרתי והמשפחה שלי הייתה נשמרת והמשפחה שלו היו מתאספים לאצשומרים על שום הנחיה בסוף אני נדבקתי מאמא שלי שהכי שמרה על כולם