דיכאון אחרי לידה.. איך יודעים? איך מטפלים? אמי אמא לילד ראשון ותמיד ידעתי שאהיה חרדתית ודאגנית אבל לא חשבתי ברמה כזו.. כשהתינוק בוכה ואני לא מצליחה להרגיע אני נכנסת לממש חרדה.. כשאני איתו בחיסון ורואה את המחט אמאלה והבכי אחר כך שלו אני מתה בתוכי.. ולא מסוגלת לתפקד באותם רגעים ממש רואה שחור.. בקושי משחררת אותו לאחרים שירימו אותו אפילו משפחה.. נמנעת מלצאת איתו בחוץ אלא אם כן זה חייב כמו לקופח או טיפת חלב .. מרגישה כל פעם חרדה לו ולשלומו.. לפעמים אני פשוט שוכחת לאכול.. או לא בראש מעייניי לאכול בכלל.. נטו הוא שהמון על הידיים כי הוא בן חודש ושבוע והמון בכי וגזים.. תקופה שמרגישה לבד שהחברות נטשו.. שהמשפחה לא קרובה ולא מחבקת ואין שום עזרה מסביב.. אני לא מצליחה להנות מהתקופה הזו.. מרגישה שקיבלתי פשוט נחיתה לא רכה בכלל.. יש שהרגישו כמוני בלידה הראשונה ובכלל? איך מטפלים בזה כשהסביבה לא תומכת ולא עוזרת?

קודם כל טיפ לחיסון, תני לו לאכול ישר אחרי חיסון זה מרגיע

קודם כל זה בסדר להרגיש ככה לדעתי, גם לי היו הרגשות כאלו בהתחלה, וזה רק מתעצם כשהם גדלים, הדאגות החרדות הפחד עליהם רק הולך וגובר (לפחות אצלי) אם את מרגישה אבודה כואבת ובודדה תפני ליעוץ בקופת חולים שיסבירו לך מה זה דיכאון אחרי לידה, אני מקווה שזה לא זה כי הרגשות שלך כן לגיטימיים ומציאותיים, את דואגת לילד שלך כמו כל אמא. וגם אם חלילה זה זה אז הכל בסדר תטפלי בזה והכל יהיה אחרת🙏🏻 מאחלת לך שהלב שלך תמיד יהיה מלא ושתהי שלווה ורגועה ושהסביבה תגרום לך המון נחת 🫶

דבר שני לתת להורים שלך ושלו להרים אותו ,להאכיל אותו, עם הבכור היה לי אותו דבר והיום לא מסכים בכלל לאכול שם או שיקחו אותו רק אנחנו