תמיד חוויתי קושי בהצבת גבולות לאנשים אחרים, היום כשיש לי תינוק בן חצי שנה אני מרגישה שזה הרבה יותר חשוב וזה משהו שאני רוצה לעבוד עליו. אני מקבלת וסופגת הערות מהסביבה על כל מיני דברים שקשורים אליו למשל כשמגיעים למשפחה של בעלי והילד עייף וצריך ללכת לישון אז אומרים לי הוא לא נראה עייף, למה את מביאה אותו ישן וכו.. לצערי אני ברוב המקרים פועלת מתוך רצון לרצות אותם ומתעלמת מהצורך של הילד שלי וזה פשוט כואב לי ואני אוכלת את עצמי על זה. יוצאת משם הרבה פעמים בכעס עליהם ובעיקר על עצמי. עצות על איך אפשר להציב גבולות ולהפסיק לרצות יתקבלו בברכה

אם נראה לך עייף אז תגידי להם אני יודעת שהוא עייף אפילו אם יגידו לך לא נראה ככה תגידי אני יודעת יותר טוב ואני רוצה שהוא ישן כי כל פעם אני זאת שמקבלת על הראש

אם את שמה גבולות להתערבות פעם פעמים זה לא יקרה שוב

"תודה על העזרה/דאגה/התעניינות , אבל אני אמא שלו ואני יודעת כרגע מה אני והוא צריכים." בדרך כלל המשפט הזה הספיק לי כדי לסתום להרבה אנשים את הפה.. במידה וממש מתערבים ברמה קיצונית אני פשוש אומרת באסרטיביות לעצור , וכזשואלים אותי למה וכו' - התשובה שלי פשוטה: יש לו אמא , אם היא תצתרך עזרה - היא תבקש.

חחחח גם לי אומרים את זה אפילו אצל אמא שלי , כשאני לוקחת אותו לישון אומרים לי ״הוא לא נראה אחד שירדם עכשיו ״ אני לא מתייחסת , אומרת שזה השעה שלו וצריך לישון נקודה . ברגע שאת תתני פתח לנהל אותך יעשו את זה בכל הזדמנות ועל כל נושא , יש דברים שאפשר לזרום וזה באמת יכול להועיל ויש את סדר היום ומה הכי נכון וטוב לילד שאת אחראית לשמור על הסדר .

היי אהובה כל כך מבינה אותך, הדבר היחידי שאני יכולה להגיד לך זה לעמוד על שלך. להיות גאה באמא שאת, את יודעת מה הכי טוב לילד שלך וכן, אם תשאירי אותו ער עוד שעה שעתיים הוא יהיה עייף בשיא ואת תתמודדי עם הרדמה קשוחה לא הם!!! תעשי מה שטוב לך ולילד אין לך מה לרצות אף אחד. תדאגי לעצמך ולילד שלך. גם לי היו אומרים למה את מרדימה אותו מוקדם למה ככה למה ככה. תהיי חזקה את יודעת מה הכי טוב לילד שלך. בהצלחה :)

זה קרה לי עם חמתי עם התינוקי שלי לפני שנתיים שבאה אליי ודמיינה שהיא יכולה להגיע באיזה שעה שתרצה והתינוק יעמוד דום בשבילה למרות שהוא עייף. מהרר מאוד הבהרתי לה שזה לא יקרה, אם הוא עייף הוא הולך לישון וממשש לא מעניין אותי אם היא נמצאת או לחלופין אימא שלי. אם הילד שלי עייף הוא קודם לכולם. גם כשהתחיל ללכת לגן, שמתי דגש ב19!! כולם הולכים והוא הולך לישון, כן מתאים להם לא מתאים להם.. לא מעניין אותי. הייתי מספיק אסרטיבית בשביל להביע את הדעה שלי (מודה... היה לי קשה לפעמים) אבל היום היא תמיד אומרת לי: כל מה שאת תגידי את צודקת, את אימא שלו. בזמנו לא היה לנו מספיק מודעות ואת צודקת, תינוק עייף צריך לישון. בעלי הסתכל עליי היה בשוק שהצלחתי להבהיר לאימא שלו 😅