התינוקת שלי עוד מעט בת חודש אני משלבת הנקה עם תמל מההתחלה חושבת להפסיק להניק כל יום וכל פעם עוצרת את עצמי הולך לי ממש קשה ואני מרגישה שזה קורע אותי. אבל מפחדת להפסיק ונלחמת בעצמי. מה אפשרהלעשות?

למה מפחדת להפסיק?

הייתי שם. אם קשה לך אז תעשי החלטה ותעמדי בה. פשוט תעשי את זה ממש ממש בהדרגה. כל כמה ימים תורידי הנקה אחת.. שלא יהיה לך גודש והייבוש יהיה מהיר יותר. שימי כרוב בחזיה ותשתי המון מרווה ונענע וזה יאיץ את התהליך.

אל תהיי במקום שלא טוב לך! זה לא עוזר לאף אחד אני מבטיחה לך. במיוחד לא לתינוקת שלך שאמא שלה מתוסכלת ולא נהנת מהתהליך.

לולי אבל חודש זה לא מוקדם מדי בשביל לותר?

ואני מתכוונת לנסות להניק שוב בלידה הקרובה בתקווה שיצליח לי, אבל אם שוב לא יצליח לי אז לא בכוח!

עם כל הידיעה הזו שכמה חשוב להניק ושחלב אם הכי מושלם לתינוק ולפחות שנה להניק

אין דבר כזה מוקדם מידי. יש האם את סובלת ורע לך...?! אני סבלתי 2-3 חודשים כי לא הלך לי טוב, עברתי לשאיבות, נהיה גרוע יותר. בדיעבד מתחרטת שניסיתי בכוח.

יופי שהכי טוב לתינוק.. אבל מה עם האמא? ניום נתמ''לים מאוד איכותיים והחלב הכי טוב הוא הקולוסטרום שהתינוק מקבל בהתחלה. אני חלילה חלילה לא לוחצת עלייך להפסיק להניק וכמו שכתבתי לך, בלידה הקרובה אני אנסה שוב והלווווואאאייי שאני אצליח! אבל אם לא, אני חא אתעקש ואהיה אומללה.

למה השאיבות היו גרועות יותר?

כי זו השתעבדות. את חייבת לשאוב כל שלוש שעות 15-20 דק', גם בלילה. לשטוף כל היום בקבוקים וחלקי משאבה, חעזור מלא סטריליזציות. אי אפשר לצאת לשום מקום ואם את לא שואבת בזמן יש לך כאבים וגודש. זה סיוט שלא ברא השטן!

ולפעמים באמצע שאת שואבת התינוק מתעורר רעב וצורח ואת צריכה ביד אחת לשאוב וביד שניה לנענע אותו ולהתנצל שאין לו אוכל...

זה מה שאני מרגישה השתעבדות מוחלטת לכל הדבר הזה , הקטע שמההתחלההלא באתי לזה ב100 אחוז מההתחלה שלבתי תמל ולא הלכתי על רק על הנקה וגם בלי יועצת רק היועצות בבית חולים שאת גמורה ישר אחרי לידה , בקיצור הרגשתי שזה יהיה לי השתעבדות, בנוסף פטריה בפיטמה צצה שלא עברה מלא זמןן . חודש עוד לא עבר ואני משתגעת

וואייי בייבוש גם היו לי פטריות בשתי הפטמות. סיוט של העולמות! אסור להניק עם פטריה זה ממש מדבק.

הבנתי שכן אפשר להמשיך עם פטריה הבעיה שהטיפול צריך להיות גם באמא וגם בתינוק. אבל אם הלך לך קשה בתינוק הראשון עם ההנקה מה גורם לך לרצות לנסות עכשיו שוב?

אני הפסקתי להניק בגיל 3 חודשים אבל גם שילבתי עם מטרנה ושאיבות יכולה לשתף שהיו לי כאבים מטוווווווורפים בציצי, ברמה שזה היה משתק אותי חצי יום.. ולא מצאו ממה הכאב - לא יועצת הנקה ולא כירורג שד. היה לי קשה מאוד ההנקה, נפשית סבלתי! יודעת זה הכי טוב לילד אבל הנפש שלי חשובה והשפיות שלי. אז הפסקתי - שתיתי תה עם המוווון נענע, כשהיה גודש אז שאבתי לדקה אחת בלבד. ולאט לאט (3 ימים משהו כזה) הפסיק החלב ואחרי שבוע הפסיק לטפטף גם.

בילד הבא לא אתעקש, אם לא יילך אז לא אכריח את עצמי להניק בכח. אם יילך קל זה למה לא.. אבל זה תלות מטורפת ואת זה אני פחות אוהבת

כי בתינוק הראשון לא הצלחתי לייצר חיבור. הוא נולד קטן ולא הצליח לינוק והצלחתי להניק רק עם פטמת סיליקון. הייתה לי יועצת הנקה מדהימה שעזרה לי לחבר אותו והצלחתי איתה אבל כל פעם אחרי זה שוב לא הצלחתי והיה לי ממש קשה עם הפטמת סיליקון כי בהתחלה היה סבבה אבל כשקצת גדל אז הוא כל הזמן היה זז ומעיף את הפטמה והיה נשפך עליי כל הזמן חלב וצריך גם לנקות אותן ושיהיה לך בשלוף ולא היה לי נוח להניק מחוץ לבית בגלל זה ובקיצור - היה ממש קשוח! התינוק הבא אני ממש מקווה שאצליח לייצר את החיבור ואניק כמה שארגיש לנכון. חודש-חודשיים או שנה! מה שירגיש לי שמתאים לשנינו. בלי להקשיב לסביבה (למרות שהמשפחה שלי ובעלי דווקא הכי היו תומכים!).. לגבי הפטריה, צריך טיפול לשני הצדדים אם יש פטריה לשני הצדדים. אם ממשיכים להניק אז את מדביקה את התינוק והוא מדביק אותך ככה כל הזמן ואי אפשר להיפטר מזה. זה מה שנאמר לי בכל אופן.