טוב מתריעה מראש, פוסט קצת מגעיל לקריאה, מי שנגעלת שתדלג. אני 4 חודשים אחרי לידה ב"ה. ילדתי לידה רגילה עם תפרים דרגה 2. היום אכלתי במסעדה פיצה וסלט זה היה טעים אבל לא התפוצצתי. והתפנתי היום כמה פעמים קצת יותר מהרגיל (קקי כן) בערב הלכתי לשיעור תורה והיה על האש. אכלתי סלט ו2 וחצי שיפודים. הרגשתי שיש לי קקי ואני כמובן עושה רק בבית.. טוב אמרתי נתאפק קצת... פתאום אני מרגישה שזה מתחיל להיות דחוף. ואני עם הילד.. הגעתי מהר לאוטו ונסעתי הביתה כמו משוגעת התקשרתי לבעלי שיבוא לחנות כי אין לי זמן לחפש חניה. בסוף מצאתי חניתי מהר חטפתי את הילד מהסלקל ובלי לנשום אני רצה הביתה. שמתי את הילד על הרצפה כי העגלה באוטו ולא יכולתי לתת אותו ביד לבעלי כי אנחנו בהרחקןת (במחשבה שניה הייתי צכה לתת לו כי זה מצב חירום 🤢🤢) וכשהתכופפתי לשים אותו על הרצפה , חמש מטר מהשירותים זה ברחחחחחח!!! ברח לי הקקי התחלתי לצרוח ולבכות בהיסטריה לא הייתי מסןגלת להסתכל. בעלי צרח לי נזרוק הכל לפח תרגעיייי תפסיקי עם ההיסטריהההה. עד שהשכנה לא צעקה לי חיה מה קרה הכל בסדר ? את צריכה עזרה? הבנתי שאני חייבת לסתום. אבל אני צועקת לבעלי זה מגעיייל אןתי למה זה קורה לי? בושה מבוכה גועל משתפת פה כדי לשמוע שאני לא היחידה ואם לא הייתי קוראת פה פוסטים כאלו לא היה לי אומץ לשתף, ודבר שני לשמןע מה אפשר לעשות שלא יקרה שוב. והקטע שזה קרה לי אחרי שהייתי עם בעלי במסעדה גם אחרי הלידה, אכלנו סטייקים של החיים ופתאום כאב בטן מטורף . אמרתי אני יחכה לבית אני לא אוהבת לעשות קקי לא בבית! אבל פתאןפ אני מרגישה שעכשיוווו חייבצ שירותים. זרקתי את הטלפון והעגלה לבעלי והלכתי לשירותים אפילו טישו בקושי היה לי. בדיעבד היה גם יכול לברוח לי. זה העל האש הזה כנראה. אשמח לעזרה ןתודה שקראתן עד פה 😘

זה באמת מביך. אבל זה קורה. אל תדאגי. ואני בטוחה שבעלך לא יזכור לך את זה בתור משהו רע. אבל אני ממליצה לך להתגבר על הגועל שלך משירותים ציבוריים כי את לא רוצה שזה יתנקם בבריאות שלך בעתיד. ובנוסף אולי כדאי שתלכי לפיזוטרפיה של האגן או משהו כזה. אני לא באמת מבינה בזה. לא בטוח שהשרירים שלך נהיו חלשים. אבל אם יש דרך לשפר את זה כדאי שתנסי

קרה לי גם עוד שגרתי עם בעלי יחסית בהתחלה שלנו חחח תכף את תשכחי מזה וזה יעבור :) תקחי את זה כהומור

אמא של דבשוש מהזאת אומרת יתנקם בבריאןת שלך בעתיד?

זה לא טוב לא לשחרר. אבל אני לא זוכרת את ההשלכות של זה

תגידי תודה. קרה לי באמצע טיול שיצאנו לסיבוב מחוץ לבית. הספקנו להתרחק מידי בשביל שלא אצליח לחזור..ניסתי ללכת הכי מהר שיכלתי אבל הגעתי הביתה עם קקי בתחתונים. ובדרך עוד פגשתי חברה והיית צריכה להיפטר ממנה אכשהוא... ולא כדאי שאמשיך חוויה מזעזעת אבל ברוך ה לא קרה עוד פעם מאז. כמובן שלא מתאפקת כשיש לי ועושה מתי ואיפה שצריכה. אבל שתדעי שזה יכול לקרות בעיקר אחרי לידה עם תפרים..מבינה אותך זה אחד הדברים הלא נעימים. ואגב זה קרה לי אחרי קיסרי ודווקא אחרי הלידה הראשונה עם התפרים זה לא קרה לי..