היי בנות שאלה שמסקרנת אותי בנות שעברו הפלה כי הרופאים המליצו לעצור את ההריון עוד בשלבים מוקדמים מסיבות כאלה או אחרות. אתם מחשבות את זה כילד לכל דבר? לילד שאיבדתם? עברתי הפלה בשבוע 12, היה לי מאוד קשה לוותר למרות שהוא היה עוד מאוד קטן ועוד לא הצלחתי לקלוט שאני בהריון ולהתחבר למחשבה וכבר איבדתי. מצד אחד עברתי תקופה מאוד קשה, לחוצה וכואבת ומצד שני כאילו לא היה... משהו בי דפוק? או שהתנתקו לי הרגשות ומחשיבה את זה כ"לא היה"... אני מקווה שתבינו אותי, קשה קצת להסביר את ההרגשה.

עשיתי הפלה בשבועות הראשונים להריון, וזה כמו ילד שאיבדתי. היה לי קשה מאוד

הכל תלוי בהרגשה שלך לכולן זה קשה ויש מי שבשבועות שלך תחשיב את זה כהריון שלא צלח ויש מי שתרגיש שאיבדה ילד

עברתי גם הפלה וגם אבדן של ילדה בגיל יומיים זה לא אותם הרגשות אבל כמובן שזה כואב אני כן מחשיבה את ההריון והוספתי נר בהדלקת נרות שבת כאקט זיכרון אישי אבדן הריון היא חוויה אישית יותר ואינטימית שום דבר לא דפוק בך את אנושית רגישה והיית מחוברת להריון ולילד הזה להפך זה מראה כמה את מדהימה ואמא מסורה

עברתי הפלה טבעית בעקבות רקוטן בכיתי תחיים שלי לא הייתי יכולה לראות נשים בהריון מרוב צער וברור שזה כנו ילד שאיבדתי

עברתי 2 הפלות בשבועות מוקדמים ואני מרגישה שאיבדתי את הילדים שלי ושהיום הם המלאכים הקטנים שלי ששומרים עלינו 🤍