היי בנות חייבות להתייעץ יש לי ולבעלי זוג חברים ממש טובים כל היום ביחד כבר במשך כמה שנים. הם מנסים להיכנס להריון במשך תקופה ארוכה אך לא יוצא להם לצערי ואני ובעלי התחלנו לא מזמן וישר נקלטתי ואני מרגישה שהם לא כל כך שמחים בשבילינו. זה מתבטא בזה שאנחנו יכולים לשבת עם הרבה חברים והם שואלים אותי שאלות או מפרגנים והם פשוט קמים הולכים לצד. מצד אחד אני יכולה להבין אותם אבל מצד שני אני ובעלי או החברים שלנו לא צריכים להתנהג כאילו ההריון לא קיים. מה הייתן ממליצות לי או עושות במקומי? תודה לכל העונות מראש!

יעבור אחרי זמן מה, הם פשוט מתוסכלים, ומזל טוב :)

לצערי הייתי במקום שלהם, לא יכולה לתאר לך כמה כואב💔 ברור שמותר לכם לשמוח עד הגג, אבל אולי לידם קצת פחות לדבר על זה.

תשמחי בשמחתך חד משמעית. את לא יכולה לעצור את חייך ואת האושר שלך

אם הם ממש חברים טובים הייתי משתדלת אם לא שואלים … פחות לשתף לידם כמובן באינסטגרם/פייסבוק תהיי עצמך ומה שאת רוצה

תמשיכו להתנהל רגיל אני חושבת שזה לא בסדר לקום ולא לכבד אז מה אם יש קשיים ? אפשר לשמוח לאחרים גם אם לנו קשה.. ואני אומרת את זה ממקום מאוד אישי. נכון שהיא בהריון ותורי עדיין לא הגיע. אבל דוקא ממקום של פרגון ושמחה למען אחרים , תבוא עלינו הברכה. " כל המתפלל על חברו , נענה תחילה " וזה ממש נכון. תגידי לה שתשמחי אם תפרגן לך ושאת כל הזמן מברכת אותה וכשיבוא יומה , את תקפצי עד הגג ותשמחי עבורה. לא צריך להפוך את זה לאבל לאומי. סה"כ מסלול קצת שונה. תפתחי את זה ככה בעדינות. אולי תקבל את זה בפרספקטיבה קצת שונה. בשעה טובה שיהיה לך. תמיד תהיי בסביבת מפרגנים. אם לא יודעת לפרגן , חרא של חברים בסופו של דבר.

☝🏼ואו חברה, איזה תגובה קשה. לחברות יש הרבה פנים, אני בטוחה שאין להם שום כוונה לפגוע או לא לפרגן. הם פשוט כואבים. בעיני זו גדולה ענקית להבין את מצבם ולהיות סבלנית, הרי גם להם זה יקרה ואמן שבקרוב. ובלי קשר אני הייתי בכלל פותחת את זה איתם ומדברת בכנות גם על מה שהם עוברים. מבטיחה לך שתגלי עוד הרבה…

מסכימה מאוד עם זו שמעלי... עברתי בעצמי דרך ארוכה וקשה עדההריון המיוחל, ולצערי התרחקתי קצת מחברות שהיו בהריון בזמן הזה וילדו כבר בינתיים, ואני בזריקות ותפילות שלא תהיה הפלה שוב. החברות שנשארו הן אלו שהיו רגישות והבינו ולא שפטו אותי על הכאב והקנאה, נתנו לי את הזמן ונתנו לי לדבר על זה בזמני בלי ללחוץ ולעשות מזה עניין. מהנקודה של ההריונית קל ככ להגיד 'גם לך זה יגיע', תחשבי על הימים שחיכית עד לבדיקת בטא, עכשיו תדמייני איזה באסה זה לקבל שלילי אחרי שלילי, לעשות טיפולים כואבים ומלאים הורמונים שמעפילים קשיים על הזוגיות ועל כל אספקט בחיים, כלכלי, נפשי, עבודה... זה ככ קשה, תני לה את הזמן ואם היא צריכה להתרחק קצת, תשאירי לה דלת פתוחה לחזור כשהיא תוכל.

אני אומר בשיא הכנות לקום וללכת כשחברה מדברת על ההריון שלה , זאת התנהגות עוינת וצרת עין. אם כבר אתן חושבות שהתגובה שלי קשה. אפשר לפרגן עם הכאב. אם קשה להם , שלא יגיעו. זאת האמת. אבל לקום וללכת ? להפנות גב ? איכסה

איך את יודעת איך הם חוו את הסיטואציה? אולי הם חוו את זה כחוסר רגישות כלפיהם? לא באמת מכירה אף אחד מהנפשות, אבל נשמע שהם חברים טובים וצריך להסתכל על הסיטואציה מכמה נקודות מבט. תני גם להם קצת קרדיט.

נתתי. אמרתי לה לפתוח את זה בפניה בעדינות אם הן כאלה חברות טובות.. זה פשוט לא נעים לדבר על נושא מסוים ומפנים לך גב. לא משנה מה הנושא. זה כמו שאתהדר על בית שקניתי בזמן שחברים שלי שוחים בחובות והם נגעלים מלשמוע אותי מדברת על זה. אפשר לדבר על זה אחכ בנועם ולהגיד איפה מציק.. אבל לא לעבור מקום ולעשות מועקה לכולם

אהובי, בחיים לא הייתי משוויצה בבית החדש שלי מול חברים ששקועים בחובות, זה חוסר טאקט מזעזע. מקסימום הייתי מציינת את זה אבל לא מתעמקת בנושא וכמה כיף וטוב לי, זה חוסר רגישות שלגמרי מגיע שיפנו גב וילכו אם זו ההתנהגות. אני לא יודעת מה הייתה הסיטואציה בדיוק, אבל מה עדיף, שהחברה תישאר ותתחיל לבכות שם מול כולם? קצת הכלה למי שחלש, לא יהרוס את ההריון ולא יפגע בכלום, סהכ להיות בהבנה שהחברה כרגע במשבר וזאת מראה מאוד קשה של מה היה יכול להיות. זוגות לא מספרים מה הם עוברים בבית בדכ, ולפעמים עוברים הפלות, חדשות קשות מרופאים, התחלות מוצלחות שנגמרות בדמעות וידיים ריקות, זה ככ קשה, וסהכ להבין שלא הכל סובב סביבך, גם אם את זו שבהריון.

לקח לי מלא זמן להיכנס להיריון ובחיים לא עיקמתי פרצוף או הלכתי כשחברות שלי דיברו על הילדים שלהם או על ההיריון צריך להפריד בין הדברים ולדעת לפרגן אני אישית הייתי מתרחקת מאנרגיות כאלה בחיים שלי

בדיוק שחר. זה המסר שאני מנסה להעביר עם כל הקושי , אנחנו חייבים לדעת לפרגן. כל אחד וצרותיו. אחותי קנתה עכשיו , מדברת על זה בלי סוף , אני אפילו מייעצת לה איזה קרמיקה לבחור וכד'. אני עדיין לא בכיוון לקנות. זה מבאס אותי תחת. אני עושה הפרדה ! אני אפרגן. ארים לה כי קרה לה משהו מדהים בחיים. כמן שביום שזה יקרה לי , יפרגנו לי בחזרה. !

זה כואב להם זה ממש לא פשוט בשבילם לדעתי תדוני אותם לכף זכות למרות שזה לא פשוט

ממש מצטרפת למה שכתבה אהובי ובולי חברה שלי קיבלה בית 3 קומות מההורים של בעלה ועוד קיטרה איזה באסה זה עכשיו לבחור מרצפות חייכתי ופירגנתי בסוף הכול יבוא אלינו העיקר שנשמור על אנרגיה טובה

יש לי חברה נשואה כבר 12 שנים ולא מצליחה להיכנס להריון , מבאס מאוד … אנחנו בנות 41 ועכשיו אני בהריון מתקדם ,ילד מספר 3… לא הצלחתי לספר לה ונמנעתי מלהיפגש איתה …אוהבת אותה מאוד ופוחדת שתיפגע … כל ההתנהלות במצבים כאלו היא אישית , לפי היכרותנו לחבר שלנו איזה בן אדם הוא ומהו באמת … אם חברים קרובים אז את יודעת איך החברים האלו איתכם בכל שאר המצבים בחיים , לפי מכלול הדברים הייתי שופטת ולא רק לפי המקרה הזה…שהוא בהחלט מראה רגיש מאוד

אם היא חברה טובה שלי הייתי דנה אותה לכף זכות ומבינה שכנראה זה מאוד קשה לה. את לא במקום שלה במיוחד אם הלך לכם ״חלק״ הכניסה להריון. תתאפרי לך כמה זה קשה לראות כל חודש מחדש תשובה שלילית? ועוד אחרי תקופה שאת מנסה לראות חברה טובה שהצליחה להיכנס מהר ואת עוד תקועה בניסיונות החוזרים ובתשובות השליליות. זה לא קל בכלל. ואני אחת שנכנסת להריון יחסית בקלות ועדיין, יכולה להבין את הכאב שלה. להיות במקום שלך זה לא כזה נעים אני מסכימה שזה לא נעים שקמים באמתע שאת משתפת בהריון ושמחה בו, אבל כנראה שאצלה זה נוגע בדיוק במקומות כואבים וכמו לזרוע מלח על הפצעים. אם היא חשובה לך תנסי להבין אותה ופחות לקחת ללב. קחי בחשבון ש99% סיכוי שזה בכלל לא אישית אלייך אלא יותר קשור אליה ולעצם עובדה שכל פעם שאתם מדברים על ההריון שלכם זה תזכורת עבורם שעוד לא הצליחו.

תתארי*

אף אחד לא יעצור את חייו כי לאחר לא הולך.. הייתה לי חברה טובה מאוד ברמה של אחות שהיא ובעלה היו בני בית אצלי, הם מנסים להכנס להריון כמה שנים ללא הצלחה ואני נכנסתי להריון בנסיון הראשון. כשהחלטנו לספר על ההריון, הם באו לבקר כמו תמיד, סיפרתי, בעלה קם והלך לשירותים כאילו סיפרתי לו שאני חולה במחלה סופנית, זה היה כל כך מעליב. אני מבינה את הקושי שלכם אבל זה לא שנופפתי להם בפנים בהריון, סיפרנו בהמון רגישות וידענו שאם לא עכשיו אז מתי הרי הבטן כבר יצאה קצת, הייתי חודש חמישי.. לא אמרתי באיזה נסיון נקלטתי, לא אמרתי איזה חודש אני, סהכ אמרתי שאני בהריון, לא נכנסתי לפרטים בכלל. אמרו מזל טוב ממש יבש, לא התרגשתי וניסיתי להבין מכל הלב, אחרי חצי שעה קמו והלכו- שוב ניסיתי להבין, חיבקתי אותה ואמרתי לה שהיא יקרה לי ואני אוהבת אותה. מאותו היום לא שמעתי ממנה, אני חצי שנה אחרי לידה, ניתקה קשר לגמרי, נעלמה! הלכתי אליה, רציתי לדבר אבל בעלה אמר שהיא לא בבית למרות שהרכב שלה היה בחנייה, נפגעתי כל כך. הזמנתי לברית כמובן שלא באו. כנראה שלא באמת היו חברים טובים כמו שחשבתי, חבר אמיתי יהיה לצידך לא משנה מה!!!!

אני חושבת שאם החברה עדין באה ונפגשת איתך היא יודעת מראש שהנושא יעלה, את צריכה להמשיך את חייך ולהנות מההריון והיא צריכה לשחרר את הלחצים לשמוח בחלקך ואז גם היא תיקלט בקרוב, את צריכה לנסות פחות ללחוץ על נקודות כואבות בלי להנמיך את עצמך, והיא צריכה להמשיך לבוא להיפגש איתכן עם כל הקושי ולא להתבודד ובמקרה הכי גרועה כמו שהיא עשתה הלכה שנייה לצד אבל החוכמה לחזור גם שקשה, היא לא יכולה לעצור את החיים ולא להיפגש ואת לא יכולה לעצור את החיים ולא לדבר על העובר שיש לך בבטן, מקווה שהיא תשמח בשמחתך ותיקלט בקרוב

אהובה אל תשפטי אותם אין לך מושג באיזה תהום הם נמצאים וכמה קשה להם להפך תהיי את שם בשבילה את האושר שלך כבר השגת תרימי לה ותעודדי אותה אם הם חברים טובים לא על זה מפרקים חברות💕

קשה לשפוט, אם הם חברים טובים זה יעבור עם הזמן.. הצד ה״חזק״ (במקרה הזה, אתם) צריך להתעלות בקטע הזה. מאמינה שלא חסרים אנשים סביבכם שמרימים לכם, מתלהבים בשבילכם ומדברים איתכם על זה, אז מול זוג חברים אחד אפשר להיות קצת יותר מאופקים אם הם במקום רגיש… בסוף כשיוולד ילד הם לא יתעלמו מקיומו

אני לא הייתי מדברת עלזה פשוט הרבה לידם. מה שכן ,כן תזרקי פה ושם מילה כדי שלא ירגישו שאת מרחמת עליהם אבל חשוב גם לא לרקוד על הפצעים הדברים האלה מאוד קשים ,אסור לשפוט אותם ו שהקב״ה לא ינסה אותנו בניסיון הזה