אני הריון ראשון, ולא נעים לי להתלונן אבל זה ממש מוזר לי כל הקטע עם זה שעד לפני חודש בערך יכולתי ללבוש ג'ינס וסוודר ואף אחד לא יכל לנחש שאני בהריון. היום גם אם אני רוצה אני לא יכולה ללבוש ג'ינס וכולם רואים שאני בהריון. אני יודעת שזה דבילי אבל כולם רואים את הבטן והיא כבר די בולטת ואני ממש נבוכה😓 תמיד הייתי יחסית רזה, (לא מקל אבל רזה) יכולתי ללבוש מה שאני רוצה בלי בעיות. עכשיו אני בקושי מסוגלת להסתכל על עצמי במראה. אני יודעת שזה נשמע כאילו אני מגזימה אבל ככה אני מרגישה. הבטן כבר בולטת החזה גדל באיזה 4 מידות. בעלי טוען שאני ממש יפה אבל אני לא מרגישה טוב עם עצמי ובאופן כללי. אני שמחה להיות אמא אבל זה מפחיד ממש כל התהליך...

אני ממש צריכה לפרוק, כי בעלי לא מבין מה הבעיה. אני שמחה שהוא אוהב אותי לא משנה מה אבל אין לי למי לפרוק באמת...

באיזה שבוע את ?

ואין לך מה, תזכרי שזה זמני וזה יעבור, בסופו של דבר זה שווה הכוללל 🥰

אני ב 23+6

גמני הייתי רזה במשך 34 שנה, ואז נכנסתי להריון מתוכנן, השמנתי, גדלתי, גדלו ונפלו הציצים 😢 עכשיו חמישה חודשים אחרי לידה, אני כבר נכנסת לג'ינסים שלי, לא לסקיני סקיני, יש לי עוד קצת להוריד, הציצים עלו מחדה בבגד ים (סיבה לקנות חדש) מה אני אגיד לך? שווה את זה...❤️❤️❤️ אבל בהחלט יש מקום להתאבל על הגוף שנהרס קצת... 🤷🏽‍♀️

בדיוק היום בכיתי בגלל שחמתי זרקה שהתרחבתי קצת

נחמד לדעת שלא רק אני מרגישה ככה

אני בשבוע 28 ויש לי כבר 2 ילדים, אני אגיד לך רק שאני מבינה מה את אומרת אבל תזכרי שאת ברת מזל לקבל ילד/ילדה. כבר אמרו לך אם יש לך בן או בת?

מבינה אותך ממש!!! עד ההריון הייתי ממש רזה וגם כשלא גדלתי הרבה זה מתסבך של החיים ולקח לי המון זמן להשלים עם הגןף, גם כמה שבועות אחרי שהגינסים עדיין מסתכלים עלי מרחןק יפה מנסה להבין שזה זמני וכשאןכל אחזור להתאמן ובתקווה גם לבגדים 🙂

שלא תטעו את מאוהבת בחמתי היא טובה וטהורה והיא זרקה את ההערה בתמימות אבל אני עם ההורמונים שלי בכיתי כאילו סוף העולם 😅

אני***