עצוב לי בגדול לא אמור להיות לי עצוב ... אבל זה ככה רגש של אמא ואני לא יכולה להתעלם ממנו יש לי 2 ילדים קטנים ותינוקת בת 7 חודשים רציתי אותה ככ ולקח לי המון זמן להיכנס להריון אני הכי מאושרת שהיא הגיעה אלי ילד עם זאת , מאז שהיא נולדה אני מרגישה שהזנחתי את הילדים שלי אני כבר פחות מבלה איתם כבר לא משכיבה אותם לישון פחות יש לי סבלנות פתאום אני רוצה לעשות איתם דברים שאני לא יכולה כי תמיד חייבת להיות עם הקטנה בעלי מאוד נוכח , עובד חצאי ימים ונמצא איתם המון לוקח אותם לגינות, סרטים, לים, מבלה איתם בלי הפסקה הם ממש התחברו אליו ואני מרגישה שלאט לאט אני נעלמת אני כל הזמן עם התינוקת היא מחוברת אלי 24 שעות ביממה הוא כבר פחות שואל אותי לדעתי פחות מתעניין מה אני חושבת קובע איתם תוכניות בשישי בערב בלעדי אני בוכה המון רגשות צפים לי חרדות ואין לי עם מי לדבר היום היה לנו ריב והתחלתי לבכות אמרתי לו שנמאס לי שיעשה מה שהוא רוצה כי אין לי כבר כוחות לריב איתו ברור לי שהוא עושה מעל ומעבר ולא כל גבר משקיע ככה אני לא רוצה לבוא אליו חלילה בטענות אני רוצה לדעת מה אני עושה כדי לשפר את זה כדי שהילדים ירגישו אמא נוכחת יותר רגועה יותר סבלנית יותר שידעו שגם אמא כיפית ולא רק אבא אני ממש אובדת עיצות כי אני לא משוחררת וחופשיה כמוהו אני מטפלת בתינוקת ולא יכולה לעשות מה שבא לי מתי שבא לי מי שיכולה לעזור אני אשמח

את לא עובדת לפי מה שאני מבינה אז למה שלא תצטרפי לגינות או למשחקיית שיש גם מקום לקטנטנים תחליפו קצת תפקידים תהיה את עם הגדולים והוא עם הקטנה

או תיקחי אותה גם לים תלכו ביחד כול המשפחה היא כבר לא כזאת קטנה

זה לא רק זה ללי... בערב אני מרדימה אותה והוא עם הילדים אני כבר לא מצליחה לשבת איתם בערב , לשים להם מוזיקה כמו פעם אני תמיד לחוצה להרדים אותה ואז להתקלח ולאכול ... אני מרגישה שמשהו אני לא עושה נכון

אז שבעלך ירדם אותה תשטפי את בעלך כמו שרשמת פה תחשבו איך אתם עושים חלוקה מחדש

למה שלא תעשו ארוחת ערב משפחתית

תשבו כלום לאוכל ואפשר אפילו מקלחת ביחד עם הקטנה יושבת

הכל בסדר רק צריכה לנהל לוח זמנים קצת אחרת ולמלא קצת את היומן במקום מטלות למשפחתיות וגם את ובעלך והילדים תרוויחו

את מניקה? למה אתם לא מתחלפים שהוא יטפל בקטנה ואת תהיי עם הגדולים? הוא מעורב גם ככה פשוט תעשו חלוקת תפקידים אחרת.

נועה זה נוח לו להיות עם הגדולים הוא לוקח אותם ובורח שעות מהבית להיות עם הקטנה זה לא כיף לו , לא מאתגר

נוח לו אבל אתם זוג אז צריך ״להתפשר״קצת כדי שגם את תרגישי טוב תספרי לו איך את מרגישה הוא נישמע גבר טוב הוא יבין אותך וגם קצת זמן איכות עם התינקות שכבר אוכלת ומקשקשת וכיף להיות איתה זה כבר גיל נוח גם

יש לי רק תינוק בן חצי שנה וזה הפחד שלי בלהביא עוד ילד שאני אאבד את הקשר עם הגדול אז קודם כל את אמא מדהימה שנותנת את עצמך 24:7 לתינוקת שכל כך זקוקה לך! זה הגיוני וטבעי בעלך נשמע מדהים ואולי אתם רבים רק מהתסכול הזה שלך תנסי לשלב את עצמך והתינוקות בפעילויות ללכת איתם לגינה, לטיולים והתינוקת תהיה במנשא צמודה אלייך . שהילדים יבלו עם התינוקת שהיא על המשטח פעילות, זה יתרום גם לקשר שלהם. אני לאחרונה פשוט מנסה להשתחרר מהלחץ של ההרדמות. כל עוד התינוק מחייך ועירני לא להיות בלחץ מההרדמה הבאה ולזרום עם היום. נשמע שיש לך את כל התנאים לצאת מהמצב הזה ובעל תומך. אל תמנעי מעצמך דברים.

אני לא מצליחה .... הילדים קטנים , לא עצמאיים במיוחד לטפל בשלושתם במקביל זה לא פשוט אני חייבת עזרה אבל העזרה הזאת באה על חשבוני כי הבן אדם שעוזר לפעמים עושה את זה ככ "שיראו וישמעו" שהוא עשה לפעמים עדיף לי להביא מטפלת

זה נשמע שזה כבר בעיה אחרת לגמרי שצריכה לעלות לשיחה מול הבעל זה יעבור אל תדאגי הילדים שלך יודעים שאת אוהבת אותם ויזכרו לך את כל החוויות והרגעים היפים.

איך הם יודעים שחר ? אני ממש עצובה במהלך השבת אני דומעת המון בלי הפסקה ומשתדלת להיות איתם כמה שיותר .... כואב לי עם בעלי אי אפשר לדבר נראה לי שזה קרב אבוד מראש זה כבר נושא לפוסט אחר ...

אם יש לך יכולת כלכלית הייתי נעזרת בבייביסיטר/ מטפלת שתבוא להיות איתך בבית ולטפל בקטנה כשאת עם הגדולים. כואב לי הלב עלייך את נשמעת ממש במצוקה וזו תקופה יפה בחיים, אל תאכלי את עצמך תנסי למצוא אולי עזרה מהמשפחה עוד קצת והיא תהיה יותר גדולה ועצמאית. תטפלי גם בעצמך אולי נכנסת לסוג של דכדוך או דכאון וזה סוגר אותך.

אין ספק שאני מדוכדכת .... האנרגיות שלי לא גבוהות לאחרונה זו תקופה מהממת ואני לא מנצלת רוצה כמו שצריך אני לא יודעת למי לפנות

אנונימית בני כמה הילדים הגדולים? אין כזה דבר נוח לו, ברור שיותר נוח איתם ואת לא מבקשת עכשיו שיהיה רק עם התינוקת אבל פה שעתיים שם שעה יפנה אותך לשחק ולהיות איתם. זה לא רק עבור הבריאות שלך זה גם עבור הבריאות הנפשית שלהם והקשר הטוב עם אחותם. אחרת ירגישו שרק האחות לקחה את אמא. את חייבת להתעקש ואם לא מסכים אז קחי ביביסיטר/סבתא אחהצ שתהיה עם התינוקת ותהיי את עם הילדים. הוא לא עושה לך טובה הוא הביא את הילדה הזו היא שלו בדיוק כמו שלך. ילד זה לא רק כשנוח.

ובאופן אישי רק מדגישה שאני מבינה את העצבות וזה עובר. לי גם היה ככה הבת הקטנה שלי היתה יונקת שעות והבכורה שהיתה בת שנתיים כשהקטנה נולדה היתה בעיקר עם הבן זוג ופחות איתי, וממש נקשרה אליו והעדיפה אותו. זו היתה תקופה קשה וזה עבר…

וואו נועה ככה אני מרגישה עם הבת שלי שהיא מעדיפה אותו על פני אבל אני רוצה להגיד לך שהיום נתתי להם 100 אחוז ממני כל השבת הייתי איתם, שיחקתי איתם, השקעתי בבת שלי בת 4 ראיתי איך תוך שעה שהייתי איתה היא נקשרה אלי תוך שניה ולא רצתה לעזוב אותי ... אני רק לא יודעת איך אני עושה את זה כל יום

איזה יופי, שמחה לשמוע. גם אני הייתי בוכה מזה אני ממש מבינה לליבך אבל באמת שזו תקופה ועובר והכל חוזר לכרגיל. אולי חצי שעה ביום כשהילדה ישנה, או בעלך איתה. זה לא חייב שעות גם חצי שעה איכותית בלי טלפונים ופניות מלאה אליהם היא משמעותית.