וואי מאז הלידה אני ובעלי פשוט כבר לא. יש בינינו פער עצום שאני לא יודעת אם בכלל ניתן לגשר עליו. בזמן שאני הייתי בהריון הוא החמיר את האימונים שלו ורק התחטב , ואני ממש השמנתי, עברתי קיסרי חירום עם צלקת מזעזעת ובולטת, כל הבטן התחתונה שלי רפויה ונוזלת ועדיין אין לי בה תחושה. אני לא מספיקה לגלח את הגוף, שונאת את הגוף שלי, נשארתי עם די הרבה קילוגרמים עודפים, ויותר גרוע עם רעב עצוב , אני פשוט רעבה כל הזמן, וזה שאני אוכלת כל הזמן רק מגעיל את בעלי והוא מעיר לי על כל דבר שאי מכניסה לפה. אני לא עובדת אז לא מרגישה בנוח לבזבז כסף על עצמי כמו גבות וריסים ושפתיים... בעלי מרגיש כרגע מאוד בנוח עם עצמו ובצדק, הוא חתיך על, כל היום בא לו שנלך לים עם הבייבי החדש , שנלך לחברים, שנזמין חברים ומשפחה.... אבל אני לא שם, לא בא לי לצאת אפילו למרפסת, שום בגד לא יושב עלי טוב, כך הזמן חם לי, כל אפצי עדיין יוצא לי פיפי, אני פשוט מרגישה גמורה. באלי לפרק את החבילה, להשאר לבד עם הבייבי בבית ולא לצאת לעולם. הוא מעצבן אותי, ואני מעצבנת אותו, ואנחנו כבר לא שם, כבר לא ביחד.

אוף, איזה מבאס...😔 קודם כל אחרי לידה כל אישה מרגישה מפורקת, הריון ולידה זה טראומה לגוף. אוף אוף אוף איתו. הוא צריך להרים לך ולתמוך בך... קודם כל תתחילי לצאת מהבית בשביל לעשות לעצמך טוב, תפגשי עם נשים שילדו לא מזמן (ותגלי שאת בעצם ממש בסדר!!) אני לא אגיד לך שאת יפה (כי אני לא רואה אותך...אז אני לא באמת יודעת) אבל מה את חושבת שיש לו לחפש במקום אחר? את האמא של התינוק שלו, יש לך סטטוס חדש בחיים, את כבר לא רק אישה ורעיה את גם אמא, וכן צלקות מהריון ולידה זה משהו שאנחנו סוחבות איתנו. וגם קילוגרם עודפים ועור מיותר מדלדל שלוקח זמן עד שמצליחים להיפטר. משהו אחרון, תשתפי אותו, תסבירי לו כמה זה עושה לך רע שהוא ככה מעיר לך, תבקשי ממנו לתמוך, וכן, להשקיע ב-גבות, ריסים, ציפורניים בדיוק על זה את צריכה לבזבז את הכסף! על דברים שעושים לך טוב לנפש. תביני שהוא צריך להעריץ את האדמה שאת דורכת עליה! ילדת תינוק!!!! את מבינה בכלל איזה דבר עצופ עשית?

ליטל אין עליך יא מהממת! אנונימית ליבי יוצא אלייך אין לי מה להגיד פשוט כואב המצב הזה

ליטל, אני מצטרפת לכל מילה!!!!

רק מוסיפה, שתכרי גם את להיות טובה אלייך!!!

*שתזכרי

אהובה❤ כל התחושות שאת משתפת כל כך טבעיות, אני גם הרגשתי בדיוק מה שאת מתארת. אני פתחתי הכל עם בעלי, סיפרתי לו בדיוק מה אני מרגישה כדי שיהיה רגיש אלי יותר. תזכרי תמיד שעשית את הדבר הכי מטורף שיש בעולם- הבאת חיים לעולם וזה המון!! אל תהיי קשה עם עצמך, את מהממת ונכנסת לקהילה עם הכוחות על הכי עצומים שיש- קהיחת האמהות! תחייכי לעצמך במראה, הדברים ישתפרו לאט לאט..תתחילי להרגיש טוב יותר פיזית והכל יתבהר

וואו מבינה מאוד את התחושות שלך אבללללל אל תמהרי בשום פנים ואופן למסקנות של "לפרק את החבילה"! קודם כל, אתם לא חבילה, אתם נפש אחת שהתאידה בנישואין, והבאתן דור המשך לעולם...אתם משפחה. אתם פשוט במשבר טבעי לגיטימי ונפוץ שלאחר לידה. זו תקופה שהמערכת הזוגית מתערערת מאוד ..אבל לגמרי אפשר לצלוח את הפערים! בעזרת סבלנות, תקשורת ואולי אפילו עזרה מקצועית כמו טיפול זוגי...

אוף ליטל הלוואי וזה היה ככה, הלוואי שמאז הלידה היה מעריץ אותי, אבל המשאית עם המדליות לא באמת נוסעת אלינו. יש המון נשים שאחרי לידה ישר מטופחות וחוזרות לגזרה ונראות טוב ויוצאות, ואני פשוט לא מצליחה לחזור לעצמי.. ואני לא יכולה להיות פתוחה עם בעלי יותר , אני מרגישה שהפערים האלה פשוט לא מאפשרים לי לדבר איתו, הוא מצידו שאני לא יאכל ואתחיל להזיז את עצמי ואז הכל יהיה אחרת... הוא פשוט לא מבין אותי , שאצלי כרגע גם הגוף מצולק וגם הנפש. לא יכולה לדבר איתו פתוח כשאנחנו שנינו בראש כל כך שונה ובאווירה כל כך שונה

חייבת לשתף אותך עכשיו. עברתי ניתוח להוצאת גידול סרטני בהריון הראשון לפני 6 וחצי שנים. יש לי צלקת זוועה בבטן (עכשיו בהריון נראית עוד יחסית סביר לא בהריון היא ממש מגעילה כי יש שקע כזה הצלקת נמשכת פנימה) וזה אפילו לא איזה אות גבורה כמו הצלקת שלך מהניתוח הקיסרי... אני לא מראה לאף אחד את הצלקת הזו, זה ממש נורא בעיני. אבל בעלי, באמת שרק בזכותו אני קצת פחות מתביישת ומתבאסת ממנה. הוא כל הזמן אומר לי שאני יפה, וסקסית, אפילו שהוא רואה אותי איך שאני באמת. והוא אומר שהוא רגיל לצלקת שלי, וזה ממש לא מכוער בעיניו, כי ככה אני, עם צלקת. ועכשיו אני אשים פה את התמונה. הלוואי שאני אצליח לגרום לך להרגיש קצת יותר טוב עם עצמך.... 🙏

הלוואי שבעלי היה כמו בעלך

תעשי מהלימון לימונדה.. מותר קצת להתכנס ולהיות פחות ״חברתית״ תייעלי את הזמן הזה להליכות בחוץ עם התינוקת, לדבר עם חברה שעברה מה שאת עובדת, תפנקי את עצמך עם אוכל ביתי ובריא. והצלקת… הזמן יעשה את שלה והיא תגליד ותראה יותר טוב. תמצאי את המקום שעושה לך טוב ומאזן אותך והכל מסביב לאט לאט יעבור.

היי...תני לעצמך כמה חודשים. תדאגי לעצמך..ברגע שתרגישי טוב זה ישליך על כל הבית. השנה הראשונה אחרי הלידה לא פשוטה לזוגיות. אבל חשוב שתתני לזה זמן כל דבר יקבל את המקום שלו ויתחיל להתאזן

ואל תחפשי אצל זוגות אחרים מה טוב ומה נוצץ. כי מבטיחה לך שלא כל הנוצץ זהב. תתרכזי בך כרגע...השאר יגיע יחד עם זה

תקשיבי, זה אולי נראה ככה כלפי חוץ, אבל כל אחת מתמודדת אחרי לידה עם הקושי הגופני. אני אחרי לידה עם בגדים הייתי נראית ממש טוב, כולם החמיאו לי איך ישר חזרתי לעצמי. זה שקר!!! הגוף עייף, מותש, הבגדים מסווים ממש טוב את הרפיסות של הבטן, ההנקה גומרת ואת רעבה כל הזמן (הייתי אוכלת ב5 בבוקר לחמניות!!) את צריכה להתאושש, באמת שאין לך מה להשוות לאחרות, כי אין לך מושג איך זה אצלן באמת...

ליטל, את פשוט גדולה מהחיים, בטוחה שלא היה לך קל לשתף!!!! הצלקות שלך הן באמת מדליות של כבוד!!!!!!!

כאישה לאישה, אני גאה בך!!!!

ליטל פשוט בחורה מושלמת , ונשמע שגם בעלה כזה. מאחלת לכם בלי עין הרע שלנצח תהיו מאושרים ואחד בשביל השניה. אולי פשוט אני לא חזקה כמו כל שאר הבנות שיולדות, לא יודעת... ואולי באמת שביני לבין בעלי יש כבר פער שלא ניתן לגישור

אנונימית, אל תפלי ברוחך!!! גם בעלי היה פחות אמפתי ומבין, וזה דווקא מה שחישל אותי ולימד אותי להיות הכי בעולם קודם בשביל עצמי, בניתי לי בעצמי עמוד שידרה חזק, זה לקח כמה שנים טובות, והיום הוא מעריץ את האדמה שאני דורכת עליה. הלכנו לטיפול זוגי שעשה לנו ממש טוב, ולמדנו לתקשר אחד לשניה את כל הכאבים והיבלות אחד לשניה. מאחלת לך שתצליחי לחייך אלייך במראה, להגיד לך כמה את מהממת וטובה ואלופה, וכרגע להתאושש, רק להתאושש מהחוויה הענקית שעברת. לוקח לגוף ולנפש הרבה מאד זמן להתאזן חזרה!!!!

אנונימית אני כל כך רחוקה מלהיות מושלמת. את לא מבינה כמה ימים ולילות של בכי עברתי. גם בהריון וגם אחרי הלידה הראשונה, וגם אחרי הלידה השניה שלמרות שהייתה ממש קלה עדיין פשוט הרגשתי לבד, שאין מי שמבין אותי. ובעלי באמת שממש מנסה להיות ולתמוך, אבל פשוט הרגשתי לבד. ובהריון השלישי נכנסתי לדיכאון (הריון רצוי מאוד!) והייתי כמו סמרטוט, בזכות חברות ומשפחה הצלחתי לצאת מזה. החיים לא פשוטים בכלל, ואולי זה נראה כלפי חוץ שלאנשים יש חיים מושלמים וטובים ואנחנו כנראה דפוקים אם קשה לנו, אבל באמת שכולם עוברים משברים וקשיים. זה קשה! זה שובר לפעמים. את חושבת שכל הזוגיות שלנו מושלמת? ממש לא. אנחנו רבים, ואני מתעצבנת עליו לפעמים בלי הצדק. אל תחשבי שזוגיות זה דבר קל, לגדל ילדים זה לא קל, עוד קשה לך עם עצמך אחרי הלידה, אז את עוד לא מרגישה אולי את הכובד של הלחץ של להיות אחראית לילד ובטח אני אמא דפוקה אם אני לא יודעת הכל.. חכי גם זה יגיע... תדעי כמה דברים 1. את בנאדם מדהים! 2. בעלך אוהב אותך, אחרת הוא לא היה מתחתן איתך. 3. הילד שלך הולך להעריץ אותך כל החיים, לא משנה מה תעשי. 4. את אמא. אין דבר יותר מדהים מזה. 5. ילדת קיסרי, יש מליוני נשים שמעריצות אותך. 6. את המרכז של הבית, של המשפחה שלך, את הבנאדם הכי חשוב בבית.

וואי ליטל איזו השראת את ❤️🙏 מאחלת לכל בחורה אחרי לידה לקרוא את הדברים שכתבת. אני הרבה זמן אחרי לידה (כמעט 8 חודשים) ואפילו אותי עודדת וריגשת!

ליטל את מרגשת אותי💞

לדעתי זה הזמן לטיפול זוגי ! הוא חייב להבין אותך יותר ואת חייבת להשקיע בכצמך קודם כל למען עצמך אחר כך בשביל היתר !!!!! שהכסף לא יהווה לך מכשול כמו שאת בבית עם הילד וסחבת 9 חודשים והוא לא הרגיש לא נעים שאת זו שסוחבת וצריכה לעבןר את כל מה שעברת הגיע תורך להתפנק ושהוא ידאג לכסף

ליטל את מלכה!!

וואי, אתן כאלה חמודות... 🤗 איזה כיף לשתף פה דברים.... ממש חששתי מהשיתוף הזה, זה היה לי לא פשוט, תודה על הפרגונים 💛💛

מבינה אותך לתחושת רעב שאת מתארת,אני בדיכאון מהבטן שיש לי ואני שנתיים אחרי לידה שזה הרבה ונישארה לי בטן קטנה שלא יורדת ומתיסכול אני רק אוכלת..עכשיו אני מנסה להפחית בכמויות מקווה להצליח,את צריכה להכניס לך בראש שאת יפה לא משנה איך הגוף שלך ואז שתרימי לעצמך כבר יהיה לך חשק גם לנסות לחזור לשיגרה ובקשר לבעלך למרות שאת צרגישה שיש פער מטורף תתחילי לשתף אותו הוא חייב להיות שם בשבילך.

ליטל באמת אין עליך ועל התשומת לב שאת מקדישה בכל תגובה שלך מרגישים שזה מהלב שלך

התחושות שאת משתפת מתערבבות עם הקושי שלך מול עצמך ,מול זה שאת לא אוהבת את עצמך וקשה לך ואת בבית שזה לא מוסיף למצב שאת נמצאת בו כי חשוב להתחיל בעשייה כל שהיא אחרי הלידה(עבודה,לימודים,לצאת לנשום או סתם חברות) . כשבעלך רואה אותך עצובה ומדוכאת הוא מנסה "לעזור לך" ולתת לך פתרונות אבל זה לא עוזר שיגיד לך מה לאכול וכמה וזה באמת לא נעים מהצד שלך. אז תנסי לחזור לדברים שהיית עושה בעבר, דברים קטנים כל פעם קצת(כל יום משו 1 לעצמך ולאט תעלי) ותראי שאת מרגישה יותר טוב עם עצמך ..בהצלחה יקרה!

מוסיפה שאם את עדיין מרגישה קושי תנסי לפנות לאיש מקצוע (פסיכולוגית,מטפלת באמנות וכו..)

למה את לא קמה ועושה שינוי?

לקום לשנות את הגוף כן להתאפר כן להתחדש בבגדים חדשים ומחמיאים זה שאת לא עובדת כלכלית לא אומר שאת לא עובדת קשה בבית עם הקטן/ה ומגיע לך . קומי תעשי ספורט ותהני לך

את חייבת להעריך את עצמך ואת מי שאת, ואין בזה שום קשר למראה החיצוני שלך. המראה שלך זה כלום לעומת מי זאת. את אישה, את אמא, אני בטוחה שאת מדהימה!! תאהבי את עצמך כמו שאת. בלי קשר לאיך שאת נראית. תשמחי בעצמך! זה הדרך היחידה שבעלך יוכל לאהוב אותך בדיוק כמו שאת!!

תשתפי אותו בתחושות שלך

זה זמני, זו תקופה מאוד מורכבת. לאט לאט א תחזרי לעצמך ולחיים שלך. טאם תרצי גם תתחטבי. אבל הוא חייב להתאים את עצמו לתקופה שאת עוברת עכעו, תדברי איתו

אנונימית מהממת!! קודם כל נכון זה מצב כואב נשמע ממש ממש מצב קשוח!! אני אומרת לך קומי!! תיהי חזקה מחשבה יוצרת מציאות את לא רוצה להיות כל חייך בדאון אני יודעת שאת לא רוצה! קומי תתקלחי שימי עליך מלא קרמים תרגישי נקייה ורעננה אחרי זה תנקי את הבית תעשי לעצמיך אווירה טובה שיהיה לך נקי וכיף מסביב תעשי לעצמיך רשימה של חלומות ויעדים ואם תאמיני את תצליחי נכון את לא עובדת אבל בעליך עובד? תקחי ממנו כסף קודם כל מה ששלו שלך לכי תעשי ציפורניים, רגליים לייזר אם אפשרי תרגישי קודם כל בגוף שלך הרגשה נעימה אחרי זה תחשבי לחזור לעצמיך תתחילי לאכול מסודר ארוחת בוקר גדולה אחרי זה ביניים אחרי זה צהריים וערב זהו את תרגישי טוב יותר עם ארוחות מסודרות זה אפשרי בקשר לבעליך שיגיד מה שיגיד מה אכפת לך? יש לך תינוק יש לך חיים משלך ביידים הוא עוד יתאהב בך מחדש וגם את זה את לא צריכה הכל בסדר בעיה שלו שמדבר ככה! לכי תקחי את התינוק שימי בעגלה תעשי הליכות ועוד הליכות ועוד ועוד וככה תרגישי טוב עם עצמיך אל תוותרי לעצמיך

ליטל חיזקת כאן הרבה מאיתנו בלי להתכוון. ואנונימית- תשתפי אותו!!!!