חייבת לשתף אתכן.. בחרנו אני ובעלי שאני אהיה עם הילד לפחות שנה ראשונה בבית בדגש על הלפחות אם לא יותר אני לא מפסיקה לקבל מהסביבה הערות כמו ״ את פוגעת בילד״ ״הוא צריך חברה הוא לא יתפתח ככה!״ ״תפסיקי עם האובססיה הזו שחררי תילד״ וכו וכו ממש קשה לי עם ההערות למרות שאני יודעת שאני בוחרת את הכי טוב עבורו!

מבאס שאנשים מרשים לעצמם להתערב !!

לכל אחד יש מה להגיד היוםםםם תעשו מה שאתם חושבים לנכון!

לא חושבת שצריך להקשיב לביקורת מהסביבה בכלל. ביקורת תמיד תהיה לגבי כל דבר. הורות זה דבר לגמרי אינדיבידואלי, אני גם חושבת שאשאר עם הילד שנה לפחות. אמא שלי נשארה איתי ועם אחותי עד גיל 4 ובואי נגיד ששתינו יותר מבסדר גמור :) אין נכון ולא נכון בדברים האלה, כל אחת ומה שנכון לה. מה גם שלצערנו מפחיד לשלוח היום תינוק שעוד לא יודע לדבר לגן.

תעני להם בלי להסס כמה זה טוב ואל תרגישי לרגע רע כי את באמת עושה את הכי טוב וכול מחקר ואנשי חינוך וכדומה אומרים את זה! הם לא צריכים חברה מתחת לשנה ואחרי יש תחליפים נהדרים לגבי הפיתוח אין כמו יחס אחד על אחד את זה אין בגן מי בכלל התייחס אליו שם?! אובססיה שיחרור הם את האובססיה להתערב לאנשים אחרים בהחלטות שלהם

אני בדרך כלל עונה אני ישלח ומה יתעללו בו ???? וגם זה הכי טוב לילד לא רק בגלל זה הם שותקים ונזכרים בכול המקרים ואומרים צודקת

שטויות אני נשארתי עם הקטן מעל שנה בבית והוא השתלב מעולה חברתית במעון

הכי טוב לילד להישאר עם אמא בבית לפחות עד גיל שנה. 3 ילדים היו איתי בבית, והם מדהימים. חברותיים, מפותחים הכל טוב.

ובעיקר יש להם המון ביטחון בעצמם.

שנה ראשונה בטוח שאין לו צורך בחברה. מה יותר טוב בגיל הזה מאשר לקבל אהבה, חום ובטחון אחד על אחד אם את נשארת איתו בבית מתוך כוונה ורצון זה מדהים עבורו. נשארתי עם הבכור שלי שנה ושבעה חודשים בבית והוא נכנס לפעוטון ממש בשל.