אימהות יקרות אשמח לשמוע מה דעתכן.. ילדה ראשונה, בת חודש וחצי, סובלת מגזים קשים מאוד כל היום על הידיים ובהתקפי גזים קשים פתאום. קשה לי לצאת איתה מהבית להורים בערב בימי שישי ובכללי כל ההתארגנות הזו עדיין קשה לי, אני נלחצת שהיא בוכה בחוץ אני מרגישה שזה לא אני.. אני יודעת שהיא לא יכולה להשבית לי את החיים, אבל נכון לעכשיו מרגיש לי שטוב לי להיות יותר בבית איתה ולא לנסוע אין לי ביטחון איתה בנסיעות ובכללי בבתים אחרים בעלי אומר שזה ממש לא בסדר שאני ככה ואני נותנת לה לנהל לנו את החיים.. הסברתי אלף פעם שקשה לי עדיין וזה עניין של זמן.. מה אתן חושבות? אני לא בסדר?

יואוו גם הבן שלי עם התקפי גזים משוגעים

אני איתך לגמרי ובמצב שלך בדיוק היא קטנה ולא הגיוני לצאת איתה כשהיא בהתקפי צרחות

תה קומומיל עוזר פלאים מותר בכל גיל

אני ממש מזדהה איתך! שלי בת חודש וקצת, אני שונאת לעשות נסיעות איתה, זה ממש מפחיד אותי. אנחנו לא נוסעים לשום מקום, רק אם חייבים לרופאים וכאלה. משפחה מבקרת אותנו אנחנו לא נוסעים אליהם כרגע. לפעמים עושים טיולים בעגלה אם רוצים להיות קצת בחוץ. חודש וחצי זה קטנטן, ובמיוחד כשיש התקפי גזים זה ממש קשה. לדעתי זה ממש סביר שבחודשים הראשונים החיים יסתובבו סביב התינוק. היא עדיין פצפונת וצריכה להרגיש חום וביטחון. וגם עבורך זה לא טוב להיות בסטרס. אני ממש מזדהה ולדעתי את ממש בסדר.

תתני לה סימיקול

שמחה לדעת שיש עוד כמוני ואני לא היחידה.. נותנת סימיקול יש שיפור קל ברגע שנתנו לפני כל ארוחה נהייתה לה עצירות אז הורדתי את המינון רק להתקפים קשים ממש טיול בעגלה אני עושה המון ושוב תמיד באיזור הבית.. משגע אותי איך יש כאלה שיוצאות ונהנות עם תינוק בגיל כזה ורק אני מרגישה שאני לא מסוגלת בעלי ממש לא מבין אותי אומר לי בואי ניסע יבכה נרים אותו אבל זה ממש לא אותו דבר כמו להיות בבית.. בפינה שלה . בערב חג של פסח יצאנו איתה והיה גהנום באמת.. אפחד לא נהנה והיא רק צרחה וכולם התערבו לי

אוף אני שונאת שמתערבים לי 😖 אולי תתחילי בלטייל איתה קצת בעגלה זה הדבר היחיד שכרגע נוח לי. פעם נפגשנו עם המשפחה בפארק 10 דקות הליכה מהבית שלנו. תעשי מה שנוח לך. בגיל הזה הם כל כך קטנים, בעוד כמה חודשים הגזים יעברו והיא תגדל ויהיה לך יותר נחמד לצאת איתה.