הריון שני, כמו בהריון הקודם גם עכשיו בעלי נכנס לדכדוך עמוק. זה משהו שמלווה אותו מגיל 19, הרבה לפני שהכרנו, אבל תמיד יש טריגרים שפותחים את זה. אני מצד אחד רוצה להיות רגישה מצד שני אין לי כוח לטפל בו דווקא בזמן שאני צריכה עזרה. בשנים האחרונות זו כבר פעם שניה שההריון הוא הטריגר ועצם זה שיודע שתשומת הלב או העזרה יגיעו אלי מעורר אצלו את המצב הנפשי הזה ומוריד אותו. אני מתאפקת כל הזמן. אבל ההריונות שלי קשים, סובלת מהקאות יתר, הריון בסיכון ולא יכולה לקבל ממנו כלום. איל שהתחילו לי ההקאות, לו התחילו כאבי בטן. איך שהתחילו לי מיגרנות, לו יש כאבי ראש חזקים. כשמתלבטת אם יצאה כבר הבטן הוא מדבר על זה שמשמין(הוא בתת משקל זה לא בדיוק משהו שצריך להדאיג אותו). וכל הזמן אני צריכה להכיל ולסבוב סביבו. וכל הזמן מאשים אותי שאני לא מספיק מכילה או מבינה או רגישה למה שעובר עליו. לבדיקות הראשונות בהריון הזה הלכתי לבד כי הוא בכלל לא היה מעורב. הכרחתי אותו ללכת לטיפול אבל הוא לא באמת מתמסר לו.. משגע אותי. מרגישה שאם היו לנו קשיים קודם עכשיו כבר בכלל לא נשאר כלום. זה גורם להמון מחשבות. תוך כדי הריון ועם תינוקת אחת. כבר לא יודעת מה עדיף..

שולחת לך חיבוק גדול ומאחלת לך שיהיה לך רק טוב 💗💗

חייב חייב לטפל בעצמו זה לא הוגן כלפיך יש גבול כמה אפשר להכיל שולחת תמיכה יודעת טוב מאוד איך את מרגישה