חייבת לפרוק מהלב כי כבדה לי ההרגשה הזאת. הריון ראשון לא יודעת מה עובר עלי. מתחילה שבוע 8... אני נתקפת פחדים. רציתי את ההריון הזה וגם בעלי... ופתאום אני מרגישה פחד. ככל שהבטן מתנפחת זה נהיה לי אמיתי ואני לא מצליחה לצאת מההלם. אני מוכנה להיות אמא ואני יודעת שאני אהיה אמא טובה... ועדיין מפחדת שזה נהיה אמיתי. לא מפחדת מהלידה עצמה... אולי קצת מפחדת לוותר על עצמי... ואולי פשוט מפחדת ככה וזהו.

היי אהובה הפחד שלך הוא דבר לגיטמי ומובן מאוד. ביננו לא משנה כמה תלמדי ותשמעי סיפורים מנשים שונות שעברו את זה את לא תביני לעולם עד שלא תגיעי לרגע הזה. אין משהו שיכול ללמד על זה. את לא צריכה לוותר על עצמך ובטח אל תכניסי לך את זה לראש את צריכה להבין שתינוק זה תקופה עד שהוא קצת גודל ויכול להחכנס למסגרת ואת יכולה לשלב את התעסוקה שלך יחד עם זה זה שילוב נהדר וזה חלק מהחיים

מוכרת ההרגשה הזו, גם לי היה ככה ממש בתחילת ההריון, הכול בסדר יקירה זה יעבור, שיהיה הריון קל, משעמם ובידיים מלאות 🙌🏼❤️

אני בשלב יותר מתקדם ובהריון רביעי ולא מצליחה להפנים שיש כבר בטן (די גדולה) ושיש חיים בתוך הגוף שלי , ולפעמים מורגש ברמה כואבת ופשוט אני לא מצליחה לעכל את זה

אני לא מרגישה שהשינויים שקורים לי בגוף הם קסומים... אני לא אוהבת אותם. קשה לי לראות את עצמי במראה... קשה לי להסתיר בעבודה... קשה לי להתחבר למה שקורה לי ברחם. אני מנסה להגיד לעצמי שכשתהיה יותר בטן וההריון יתקדם אני אתחיל להרגיש תנועות ואז זה ישתנה, אבל זה קשה שזה מה שמחזיק אותי בינתיים. מצד אחד היה לי חשד להפלה ובכיתי ונלחצתי וקרסתי ממש וכשאמרו לי שהכל תקין בכיתי מאושר. מצד שני אני כל הזמן עם מחשבות שאומרות "גם אם זה לא יקרה עכשיו זה בסדר".....

אוי אני כל כך מבינה אותך מרגישה דומה מאוד ואני גם בשבוע 8 אני מתנפחת לא מרגישה שאני אוהבת טת הגוף שלי כבר והבחילות מוסיפות לחוויה הזאת שליליות לא מצליחה לדייק מה אני עוברת מה אני מרגישה וחושבת ומתבאסת שאני עוד לא מתחברת לשעועית😂 עוד כמה שבועות זה יהיה תות😂 אני מנסה לשחרר קצת את הלא נודע כי אני לא מצליחה להבין את עצמי ולדעתי יכול לעזור לך לקבל את הלא ברור. חברות אומרות לי שכשארגיש שבועט אז אתחבר בטוח ,מקווהההה. אם אני מתחברת לצמחים שלי כשעוד היו ייחורים אז אני אופטימית שאתחבר גם לבייבי שעועית תות או אבקדו מציעה לך לא לתת להרגשה הזאת להרוס לך את החוויה. מקווה שעזרתי❤️ תיהיה אמא אש! ואם הבייבי ישאל משהו כשיגדל תגידי בטוחחח שהתחברתי כשהיית בגודל של שעועית 😍😂.

שרון העלת לי חיוך! תאמת אני לא יודעת אפילו להשאיר צמחים בחיים... אבל אני בטוחה שאני אהיה אמא מעולההה הבעיה שאני יודעת את זה בכזה ביטחון כי אני בנאדם שמאוד מוותר על עצמו בישביל מי שחשוב לו... זה בדם שלי אני פשוט דואגת לסביבה שלי ושוכחת מעצמי ובגלל זה אני חושבת שקשה לי לקבל את זה שבקרוב לא יהיה לי הרבה מתי לתת לעצמי גם לחיות את חיי האישיים.... חוץ מזה אני שונאת את הגוף שלי עכשיו! ואני רואה שמלא פה כותבות על זה אבל אולי אצל אחרות יש לפחות נחמה מהקטע שהן מאושרות מההריון ובטוחות בעצמן! אבל אני עכשיו עם החרדה הזאת... ותוסיפי לזה את זה שאני מסתכלת במראה ואומרת כאילו באיזה קטע הבטן שלי נראית רופסת ומדלדלת וכאילו אני בחודש חמישי??? אני כולה שבוע 8!! הכל קרה כל כך מהר כשבסך הכל עד לפני דקה היה לי גוף מהמם ופתאום ברגע הבטן שלי הפכה לג'לי רופס 😪

וואי אני ככ מזדהה איתך גם אני שבוע 8 ובדיוק אותן תחושות

הגוף משתנה בעקבות ההריון, וזה חלק מהנשיות שלנו, העובדה שאנחנו מייצרות חיים ובעז''ה באמת תיהי אמא טובה והתינוק שלך יזכה בך