חודש וקצת אחרי לידה ראשונה טראומתית וקשה מאוד בלי אפידורל והרבה סיבוכים … מתקשה מאוד לראות נשים בהריון או לשמוע על הריון ולידה ! מרגישה שהחוויה הזאת עשתה לי נזק נפשי אני לא בדיכאון לידה הכל בסדר עם התינוק ובבית פשוט החוויה שהייתה לי גרמה לי לטראומה מכל צה שקשור ללידות בעלי לא תומך הרבה מנסה להוציא אותי מהחוויה כדי שנמשיך הלאה ונחווה עוד הריונות … אבל נורא קשה לי אף אחד לא מבין אותי ההריון והלידה עשו לי צלקת נפשית לא מצלחה לצאת מזה אם אני אקלט להריון נוסף אני אשתגע לא מדמיינת את עצמי בהריון שוב 😔😔😔

אצלי גם לידה ראשונה הייתה סבל. אפדורל לא עזר בכלל השתגעתי

לידה שנייה ושלישית ללא אפדורל לידות ממש קלות. שהלידה השנייה הפרש של שנתיים

והשלישית שנה ככל שהלידות צפופות יותר קלות.לידה ראשונה הכי קשה

איך לידה קלה ובלי אפידורל???????????

אני ממש מתתי בלידה בלי אפידורל כאבי תופתתתתת

לכי לטיפול של עיבוד לידה

לכי לדבר עם אשת מקצוע, לעשות עיבוד לכל הטראומה, אל תישארי עם חוויה כזאת..

יש כאבים אבל אפשרי לסבול לעומת הלידה ראשונה שסבלתי 14 שעות כאבים.ובלידה שנייה ושלישית 3 שעות .את יכולה לקחת טישטוש ואפדורל .אצלי בראשון אפדורל לא עבד אבל לידה רביעית וחמישית עבר .חוץ לידה שנייה ושלישית לא לקחתי כי הייתה צפופה .ככל שהלידות צפופות הם קלות .לידה רביעית וחמישית היו לי הפרשים גדולים לכן לקחתי אפידורל

להרבה יש טראומה ובסוף נכנסים שוב להריון ומביאים עוד ילדים.לכי לרשת מקצוע זה גם יכול לעזור

האמת שגם אני עברתי לידה ראשונה ממש קשה ולא רציתי לשמוע על עוד ילדים, וגם הבכורה שלי היתה בכיינית בקטע מוגזם, ובטעות נכנסתי להריון שהיא היתה בת 4 חודשים. כל ההריון בכיתי וכעסתי, והלידה השניה היתה מושלמת וחוויה קסומה וגם הבן שלי היה תינוק כזה רגוע..

שלוש פעמים ילדתי ללא אפידורל+זירוז והכל הייה בסדר חזרתי לעצמי בטיל ישר קמתי במחלקה מהמיטה וטיפלתי בילדים בלידה הרביעית הייתי עם אפידורל וטפו טפו חלום מה שכן יכולה מאוד להבין אותך לידה זה לא דבר קל בהחלט ויש בנות באמת שלאחר מכן נשבעות שזהו לא רוצות בזה יותר כי זה באמת לא דבר פשוט,כל הדאגה סביב ההריון ,כל המחשבות,הפחדים ואחרי זה לילות בלי שינה לרוץ עם התינוק לרופאים עם הוא חולה ,כבר אין זמן כל כך לעצמך ולזוגיות כבר אין ספונטיות בהחלט יש נשים שלא רוצות את זה יותר זה קשה וקשוח בגלל זה לא מבינה טיך יש אמהות שמביאות צפופים זה באמת הייה מכניס אותי לדכאון אני עד עכשיו מרגישה שעשיתי טעות שבין השניים האחרונים שלי יש הפרש של שנתיים ,חלק מנסים לנחם אותי שהם יגדלו ביחד ויהיו חברים טובים אבל זה בולשיט כי בין השניים הגדולים שלי יש הפרש של כמעט 4 שנים והם חברים טובים במילא ומשחרים ביחד והכל אבל עדיין מרגישה שבהפרש גדול את קמה על עצמך יש לך זמן לילד ,לטפל בו ולהיות סביבו כל הזמן,את יכולה לנוח בין לבין ובהפרש קטן זה קשה כי מעבר לתיניק יש עוד ילד קטן שבעצמו עוד צריך אותך לעצמו ואת נקרעת ואין לך מנוחה כמו שצריך ותוסיפי בית שצריך לנהל וכל ילד יש לו צרות משל עצמו ככה שעם מחזירים אותי אחורה רק לילד אחד הייתי עפה על זה

אבל שלא תביני לא נכון אני אוהבת את כל הילדים שלי כל אחד בניפרד אהבת נפש ומודה לאלוהים שיש לי הרבה ילדים :)

את פשוט אלופה!! ותזכירי את זה לעצמך כל הזמן!!