ערב טוב , מוכרחה לשתף .. חשבתי שאהיה אמא טובה יותר . יש לי תינוק מהממממם באמת באמת מהמממם בן 9 חודשים האור של חיי . כול העולם שלי . אבל...אני לא מרגישה אמהית.. אני לא מרגישה אמא .. אמא שלי עוזרת לי איתו מללללא ממש ברמה שלאחרונה שאני בקושי קמה בישבילו .. היא עושה הכול. אני באמת לא יודעת מה עובר עליך .. אדישה מאוד . אמא שלי בעצמי מופתעת וזורקת לי הערות כמו -"איזו מן אמא את..למה את כזו אדישה" זה הורג אותי זה רומס אותי! אני כ"כ חשבתי שאהיה אמא אחרת ! ואני פשוט כמו שק חול שהניחו ואי אפשר להזיז. הרגשה מוזרה. האם זה יעבור מתישהו ? האם אהיה אמא טובה ? אני כן משחקת איתו . מנשקת אותו,מחבקת אותו . מחליפה לו ודואגת לו יותר מאשר לעצמי (זה בטוח!) אבל האדישות הזו ... זר לא יבין זאת...הרגשה מוזרה חשבתי להרגיש אחרת ! * עורכת - אני בהריון בחודש 4 ואני פשוט לא יודעת מה להרגיש. אני לא יודעת אם אני יכולה לקרוא לעצמי אמא .. אני לא רעה חלילה ולא חסרת רגשות .. אני כן חושבת שבגלל משהו שהיה לי בעבר קברתי את הלב שלי ושם זה נשאר . מאוד קשה לי לאהוב...(אני אוהבת את הבן שלי מאווווד אוהבת אותו הכי בעולם אני אמות למענו) אבל משהו אצלי "מת" מנסה להסביר ולא מוצאת את המילים הנכונות .

תקשיבי נשמה את אמא מצוינת ומהממת את אדישה ביגלל שאת יודעת שיש מי שיעשה במקומך כי אם היית יודעת שאף אחד לא יעשה במקומך את היית קמה בשניה במיוחד שציינת שאת בהריון זה מעיף ודורש מסה של כוחות והמון מנוחה אז אם יש מי שיעזור לך תנצלי את זה כל עוד את יכולה אם אמא שלך עושה את זה בכיף ואת לא מכבידה עליה תנצלי את זה ותנוחי וכמובן תמשיכי לשחק עם הילד ולתת לו חום ואהבה

לי את נשמעת פשוט אנושית. זה קשה ויש לך עזרה, זה מבורך! תהיי קצת יותר סלחנית לעצמך. את אמא מעולה

ממש מוכר ומובן. תשתדלי לא להישען הרבה על אמא, כי זה אזור הנוחות וזה מרחיק אותך מההתעסקות איתו. ככל שתהיי איתו את תיקשרי אליו הרבה יותר. זו נוסחה פשוטה. לפעמים צריך "בכח" לטפל בו ואחר כך זה יבוא לך טבעי ורגשי. אך יחד עם זאת...לצד זה.... אני בטוחה שהרגש קיים בך, את צריכה לגלות בעצמך (על ידי טיפול אישי או שאלות שתשאלי את עצמך) מה קרה בעבר שגרם לך להתנתק רגשית? נפגעת פעם ברמות כל כך גבוהות? שאולי הלב שלך מראש חוסם את הרגש של היקשרות?. האם את ככה כלפי עוד אנשים? בן זוג? משפחה? האדישות היא לא חוסר אכפתיות. זו פשוט חסימה שקיימת ועלייך לגלות איך לפתוח אותה... מה שבטוח זה ממש לא מוזר, זה ממש לא מעיד על אהבה ! ואני בטוחה שאת אמא מדהימה. עצם זה שאת מתמודדת עם השאלה והתהייה איך להיות טובה יותר עבורו. את כבר שם.💜❤️

אני רק כותבת את דעתי האישית אבל אני מרגישה מתוך מה שכתבת שזה סוג של ״דיכאון שקט״…איך את באופן כללי? עבודה, בית, מצליחה לתפקד? אוכלת? הייתי פונה לעוד גורם מקצועי, מתייעצת גם עם פסיכולוג.. יכול להיות שנשאבת לתוך איזה מערבולת רגשות שקשה לצאת ממנה לבד ואת צריכה עזרה וזה בסדר גמור 💗