אוף מאז הלידה… ואולי גם לפני פשוט הכחשתי את זה לא מרגישה כלום לבעלי הוא מנשק אותי ואני ממש לא מרגישה שום אמפתיה כלפיו אפילו לא אומרת לו בוקר טוב פשוט אוויר לחלוטין בנוסף לא יכולה לשמוע את אמא שלו כל ההתנהגות שלה מרגישה לי פתאום כל כך צבועה שהיא כל הזמן אומרת על התינוקי ״אוי אהוב של סבתא שלו״ או ״חיים של סבתא שלו״ וואי זה מעצבן אותי אני כאילו לא מאמינה לה אני לא יודעת מה להגיד היא ממש ממש מעצבנת אותי גם זורקת הערות כאלה בלתי נסבלות בלי שאף אחד ישים לב חוץ ממני נגיד היינו בארוחה והוא התחיל לצרוח ולא הצלחתי להרגיע אותו כאילו כולה איזה 2 דק ואז היא ישר לקחה לי אותו והוא עדיין בכה והיא עושה ״אה גם עליי אתה לא נרגע?״ כאילו למה שהוא ירגע עלייך ועליי לא? וסתם בשביל לעקוץ אותי ואף אחד לא שמע את זה חוץ ממני אין מעצבנתתתתת

זה מרגיש שיש משהו שמציף אותך עליו ועליה, הצלחת לשים על מה שמפריע לך את האצבע? ואחרי שתצליחי לשבת ולחשוב אולי איך לפתור את זה

הרגע כתבתי בדיוק מה שמפריע לי בה

אם אני לא טועה נראה לי יובל מתכוונת משהו יותר עמוק. משהו שקרה כי לפי התיאורים שלך לא נראה שהסיבות האחה יכולים לגרום לך ככה לאנטי לבעלך ולחמתך

אולי הורמונים מההיריון ונלידה והכל ?

בדיוק.. זה לא נשמע סיבות לכזה מצב טעון.. יש לי הרבה פעמים מצבים שאני עצבנית ולא מצליחה לשים על זה את האצבע עד שאני יושבת עם עצמי להבין וכשאני במצב הזה הכל מעצבן אותי ויש לי נטייה לחשוב שזה בגלל המילה הקטנה שנזרקה אבל בתכלס זה משהו עמוק שהתבשל הרבה הרבה זמן

אסתי יכול להיות אבל כאילו מרגישה שכל הרגש כלפי בעלי נעלם ממש לא מרגישה אליו שום דבר

מתסכל

אולי תיקחי זמן לעצמך ולבן זוג קצת ללא הילד/ה שימי אצל אמא או מישהו שאת סומכת עליו צאו לסופש כיף תנסו להחזיר את האהבה והתשוקה והכי חשוב תדברי איתו על זה אולי הוא יבין ויעזור לך להתגבר ולגבי האמא שלו תחליקי את לא חיה אותה כמה שפחות מפגשים ואת מסודרת 😅

נשמע שאת מוצפת ממש כמה זמן עבר מהלידה? אולי זה סוג של דכדוך אחרי לידה

שבוע וחצי